יכול להיות שאת לא באמת יורדת, אלא את מתרגלתאת רוצה להשאיר את את התחושה??? תעלי כל הזמן...

קודם כל, זכרי שזה טבעו של רגש. 

רגש בא בגלים, רגש הוא דינמי. אי-אפשר לצפות מעצמך לחוות את אותה תחושה...

מה שכן אפשר לעשות זה לקחת את השבת הזאת כנקודת מפנה ולהחליט ליישם בחיים

את הערכים שקיבלת שם. אפשר גם לכתוב לעצמך את החוויות מהשבת, לשמור ולהציץ

מדי פעם. זה יכול נחמד, כמו עוגן שיזכיר לך. 

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....