אני ציפיתי לראות בכמה הכינרת עלתה...

זאת תמיד הכותרת שלך!

ובכל זאת- מזל טוב..

ב"ה!

ז"א, עם הסיבה שגרמה להעלות את האפשרות.

עם כל הכבוד לערוץ, זה דתי, וכו' וכו' [ושלא יובן לא נכון- יש הרבה כבוד לעניין הזה!!] זה עדיין אינטרנט.

ואולי כדאי שנשנה תפיסה בקטע הזה. זה קודם כל אינרנט.

אפילו שלא קשה למצוא מכרים משותפים או קרובי משפחה. זה עדיין אינטרנט. עם כל הסכנות.

ועם כל המציאותיות שנכנסה פה, כל המפגשים וכו', עדיין אפשר לשמור על קצת אנונימיות.

אבל מצד שני- לא לתת לאנונימיות הזאת לסנוור אותנו, זה אולי אנונימי, וזה מעלים את הבושה הטבעית. אבל לעניות דעתי, זה עדיין חשוב לשים לב על מה, עם מי ומתי מדברים.

הסתבכתי קצת.. מה שאני מנסה להגיד זה שיש פה כמה עניינים שכדאי לנו לתת עלייהם את המחשבה..

-האנונימיות, זה אינטרנט!

-הפתיחות.. צריך לחשוב גם על הנזק שהיא מביאה

-החיים שמחוץ לערוץ [כן! יש כאלה..]

-העולם הווירטואלי הזה וכל החייב"סוית שהוא מביא..

בקיצור נמרץ- אנחנו צריכים לשים לב לעצמינו. לחנך את עצמינו לשליטה עצמית. לא תמיד אפשר להעלים את הגורם הבעייתי.. צריך למצוא דרכים להתמודד עם זה. להעמיד את עצמינו, אמונתינו והשקפתינו מול הגורם המפריע- ולנצח אותו! בעזרתו יתברך כמובן.. עם הרבה תפילות.. וגם עם השתדלות מעשית!!

שנזכה להתגדל ולהתעצם, לחנך את עצמינו לטוב ובעז"ה להפיק את המירב מכל קונפליקט בצורה בוגרת.

ולמשה..

בס"ד

רצו לסגור את השיחה האישית?!

מתי זה קרה?!

פעם ראשונה שהרב שלי לא מצליח במשהו שהוא עושה

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....