גיל ההתבגרות!!!

זה ממש רגיל....זה השלב!!!

זה טוב!

את בכל זאת אמורה לבנות לך דרך...

וההורים שלך בחרו כבר, 

ואם את לא רוצה ולא מסכימה עם הדרך שלהם אז לכי ודברי איתם שיחה חופשית ופתוחה!!!

תגידי להם מה את מצפה מהם כהורים להגיד ומתי...

הם לא חייבים להסכים איתך...אבל אולי זה יעזור ומשהו יתפשר בנכיים!!!!!!!!!

בהצלחה כפרה!!!

אל תתיאשי ואל תוותרי...כי זה החיים!!

נשמע שזה מפריע לך שזה ככה, לא?

אז אם את רוצה תשובות- תשאלי! או תדברי עם ההורים שלך, או מדריכה, או מורה, או כל אחד אחר שמבין...

הם שם בשבילך! רק תשאלי!!

ואל תעשי דברים חיצוניים, תבררי מה באמת הדרך ומה נכון! שתגיעי לזה מעצמך ולא "כי ככה צפוי"!

ב"הצלחה נשמה!!

אבל ביקשתי מאבא שלי שירפה ושאני רוצה להגיע למסקנה שאני דתיה בגלל עצמי ולא בגלל המשפחה שלי 

ושאני רוצה ללכת עם החצאית הזאת כי אני רוצה ללכת עם החצאית הזאת ולא כי החריכו אותי ללכת איתה

     אני מקווה שהם יבינו

                         בהצלחה

נ.ב

מצטערת על חוסר פסיקים ונקודות אני פשוט שונאת את זה!!

בס"ד

הייתה לך אמונה תמימה. מה זה אומר? אבא אמא אמרו, הם יודעים מה הם אומרים, הם צודקים, זה מה שאני עושה. לא שואלת שאלות, כי זה מה שנכון.

פתאום, האמונה תמימה שלך לא מספיקה לך, את רוצה לדעת שאלה נורא פשוטה "למה?". אז את עברת לאמונה אחרת, לאמונה שנקראת "אמונה מתוך מחקר" - את רוצה להאמין, אבל את רוצה לדעת למה את עושה דברים מוסימים, ולמה את לא עושה דברים אחרים.

זה ממש לא דבר רע. ממש לא. יש אנשים שמתאימה להם אמונה תמימה- וטוב שכך. אבל יש אנשים שהאמונה התמימה לא מספיקה להם, מה לעשות? הם לא מרגישים שלמים עם זה שהם עושים דברים בלי לדעת למה. וזה גם טוב. כל אחד צריך לעשות את מה שטוב לו.

קודם כל, אל תרגישי לא בסדר- את בסדר גמור! מותר לך לשאול למה, ואפילו כדי לך!

את רוצה להבין? -מצויין! תתחילי לחפש תשובות! כן, על כל שאלה הכי קטנה שלך לכי, תחפרי, תשאלי, תבדקי- עד שתמצאי את התשובה שמתאימה לך ושמספקת אותך!

תשאלי עוד רב, ועוד אחד, ואת אמא, ואת אבא, ואת האחות הגדולה, ואת האח הגדול, ואת סבתא -ואת המחנכת- ואת החברות- תשאלי! אל תתבישי- תחפשי את התשובות עד שתמצאי אותן ואתהי שלמה איתן!

ב"הצלחה!

בהצלחה נשמה

יומטוב

גם אני הרבה פעמים ככה וההורים שלי רצו לדבר איתי אז דיברנו..

אני לא יודעת אבל לי זה היה סיוט הרגשתי שהם לא מבינים אותי בכלל!!

הכי טוב לכתוב אתזה איפשהו ואז לזרוק תדף לפח..זה עוזר..

פתחת את הפה? מעולה, זה הצעד הראשון, והוא הכלל לכל השלבים. יש לך שאלות באמונה? שאלי! הכלל הוא שאם את מדברת ונפתחת - את עושה את הצעד הראשון.

כפרה,

כולנו או לפחות רובנו(מקווה שאני לא טועה!!) הרגשנו ככה בהתחלה....

תתרגלי אם הזמן...

ואני חושבת באמת שתישמעי להצעת ישראלית...לכי דברי עם הוריך....

גם לי היה את זה בהתחלה....

ודיברתי עם ההורים שלי והם הקשיבו לי!!!

והם באמת הרפו....(לא שהם היו ממש לוחצים אבל לא רציתי שהם יתערבו לי בחיים)

ועכשיו אני קצת יותר מבינה אותם

קיצר דברי איתם ומקווה שיהיה סבבה יותר.....

בהצלחה

לדבר עם ההורים, זה יכול להיות אחלה אבל לא תמיד זה מצליח

לא יודעת מה איתכם. אבל לי אין קשר כזה טוב עם ההורים.

ואני לא באה לדבר איתם על " דברים שמפריעים לי" למרות שאני יודעת שזה שיא הלא טוב !!

ואו וואו ווא, קודם כל כל הכבוד על הישירות והכנות, זה עוזר לי לענותלך=)\

אז ככה,

את לא לבד ואם את רוצה אותי בשיחה אישית אני תמיד פה....

יש לי חברה שזה גם קרה לה, אני הערתי לה על זה ממקום טוב כאילו היא החכרה הכי טובה שלי וזה היה ממקום של אהבה באמת, אחר כך הבנתי שהיא מודעת לזה בעצמה ובקשתי ממנה סליחה ענקית אבל היא אמרה לי שזה עזר לה להבין כמה דברים, קיצר היה תועלת בסוףף..

אבל בקשר אלייך, זה תקופה שבה מנסים לנסות  בודקים גבולות ורוצים להשתכלל... זה קורה לכולנו בשלב זה או אחר...

 תשמחי שזה כבר מבקר אותך, עדיף כמה שיותר מוקדם כי אז יש לך זהמן אחר כך להתבסס ולהנו תאת מצעך ולא שאחרי תהליך שלם פתאום הכל יתערער לך...

בהצלחה, דברי עם אבא שבשמיים, תספרי לו שקשה לך ושאת לא רוצה להיות צבועה והוא יעזור לך להוציא את האמת שלך...

אוהבת המון, ותמיד פה=)

אבל עברתי דברים דומים...אז את מוזמנת באישי....

לא יודעת בדיוק איך לעזור אבל נראלי שעצם זה שכתבת ושזה מפריע לך זה כבר ממש התקדמות

בהצלחה

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...