יש גם מדרשים, מעשיות ועניינים אחרים שהם לא הלכה.

אני לא יכול לומר למה רב אשי ורבינא בחרו דווקא את הסגנון הזה,

אבל אני כן יכול לציין דברים שיפים בעיניי בו:

--הכל קשור אחד לשני. מכל עניין לומדים עניין אחר. רואים בזה את ההכרח שהכל יהיה

מדוייק בחיים. טעות פה משפיעה רחוק. כמו אוהל סיירים שדורש שכל המיתרים יהיו מתוחים

חזק.

--זה סגנון יותר חוויתי. כשדבר מוביל לתוך דבר ורואים רצף הרבה יותר קל לשקוע בלימוד.

ככה הלימוד נכנס עמוק יותר בנפש.

--הקושיות והתירוצים לא באים סתם. אם תלמד הלכה כמו "צריך להמתין שש שעות בין בשר לחלב",

דבר שאין לו איזכור במקרא, תוכל לומר "אין לזה סימוכין" ולא לקיים. אילולא התירוצים בגמרא, הקושיות

היו עולות לך לראש מעצמן. הגמרא פשוט מקדימה תרופה למכה.

אולי אוסיף עוד בפעם אחרת.

כדי להשיג דבקות בה'

אפשר להמשיך עוד ולמר זאת גם על פנימיות התורה. אבל עכשוו אני שואל אותך מי זה ה'?

אז כדי לדעת -לא מי זה ה' שבזה אין לנו שום הבנה-  אלה איך ה' רוצה שאנחנו נתפוס אותו ונבין אותו אנחנו צריכים ללמוד תורה וזה כולל הרבה הלכה וגם גמרה שמלאה במדרשים והנגות טובות

גמרא זה בדיוק מה שזה הלכות, רב אשי ורבינה כתבו בעצם את כל הדעות של רבנים ב300שנה לא יותר מזה!!!

ולא עניתם לי על השאלה אז מה שקל ללמוד את זה וזה מעניין איך זה קשור לה' למה לא ליפתוח ספר הלכות ולראות את השורה התחתונה מה נפסק?????????????

אני היום למדתי גמרא

היה שם דרך ארץ בין רב לתלמיד

היה שם הילכות תפילה

היה שם דיברי מוסר

היה שם שאלות על טעמי המצוות

בקיצור אני יודע שזה היה קטע די ארוך אבל בפרוש אי אפשר לומר שהיה שם רק הלכות יבשות

לראות את המסקנות המופיעות בשולחן ערוך / משנה ברורה / קיצור שולחן ערוך ולומר שזה אותו הדבר זה כמו לומר שאם ראיתי מפת רחובות של תל אביב אני יודע איך תל אביב ניראת

יש שני סוגי אנשים. הסוג הראשון הוא הגיבורים, גיבורי כוח עושי דברו, שעולים על ההר, יורקים דם, נפצעים, שוברים רגליים ומכינים את הדרך לסוג השני - אלה שעולים ברכבל. 

אם אני רוצה פסיקת הלכה למעשה, אני לא אלך לשיעור כללי באחת הישיבות, אלא אני אשאל רב פוסק ואקבל את התשובה. אבל מי שרוצה לפסוק בעצמו את אותה הלכה - חייב לעשות את הדרך הקשה.

יותר מכך, מי שלא עושה את הדרך הקשה הוא לא יהודי בריא. דרכו של יהודי היא להידבק בבוראו. זו הבריאות של יהודי. רבש"ע הביא לנו תורה ואתה שלוש עשרה מדות שאותה תורה נדרשת בהם (קל וחומר, גזרה שווה, בנין אב וכיו"ב). הגמרא בנויה על אותן מדות. כאשר אני דורש את התורה ומוציא ממנה הלכה - אני נדבק בבוראי. זו דבקות עצומה ברבש"ע, מכיוון שאני הולך בדרכיו (פוסק הלכה כמו שהוא פוסק).

אני ממליץ לך על הספר 'חיי עולם' של הרב אבינר שיח', שעוסק בתלמוד תורה. פרק ד עוסק בלמידת גמרא.

לדבקות בה'?

והשתובה לזה היא שהקב"ה נמצא בכל דבר (גם באנגלית תבוא לשעיור אנגלית/חשבון/מדעים בישיבה שבה למדתי (דורשי כבוד!) ותבין....)

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....