למה אנחנו הבנות צריכות ללכת בפחד ברחוב שאיזה בן\סוטה יתנפל עלינו...
למה אף אחת ממנו לא מרגישה חופשיה בגלל היצר הכל כך רע שלכם אני לא מבינה...
למה בגלל שטויות שלכם לנו יש פצע לכל החיים...
מצטערת עם הנושא כואב אבל חייבים להבין אותנו..
כל כבודה בת מלך פנימה, במקומות שיש אנשים עם מידות טובות הרבה יותר בטוח.
אז כן, יש מקומות שלא צריך להסתובב שם לבד.
בהלכה זה מעוגן היטב כל הדינים הללו,שלאשה אסור להיות לבד ואפילו בבית הכסא כתוב שנשים צריכות לדבר כדי שלא יהיה 'יחוד'
למה את קצת חיה בסרט?
סליחה על הבוטות, אבל אם את לא מרגישה חופשיה ללכת ברחוב - הבעיה שלך...
תפסיקו לראות את כל הבנים בצורה כזאת.
בס"ד
א. הקב"ה ברא את הייצר של הבנים חזק הרבה יותר משל הבנות - השאלה היא למה הבנים מנתווים את הדבר הזה. כי מצד אחד זה יכול להיות מאוד טוב וזה הרי מתנה מהקב"ה אבל מצד שני זה יכול להיות מאוד רע. אך ב"ה כיום אצל רוב הבנים זה לטוב וןהם לא יתנפלו סתם על בנות.
ב. אני לא חושב שצריך לקרוא לזה "שטות" אל בעיה שיש לחלק מהבנים שהם אינם יכולים לנתב את הכוחות העצומים שהקב"ה ברא בהם למטרה טובה, והם לא מנצלים את זה כמו שצריך (כמעט כמו בכל דבר בחיים שאפשר להשתמש בו לדבר רע וגם לדבר טוב).
ג. באותה מידה שבן עושה את זה, גם בת יכולה לעשות את זה. וזה לא קרה פעם אחת ולצערנו גם לא פעמיים שבנות עשו את זה לבנות ובנים לבנים.
ד. ובאמת יש פה הכללה גדולה של כל הבנים - כי זה לא כל הבנים שעושים את זה, אלא חבורה של אנשים שיש להם בעיה.
אחוז לא קטן של האנסים הם בכלל ערבים, סודנים וכו' - לא בכל מקום ובכל שלב, אבל בכל זאת...
למה אנחנו הבנים לא יכולים ללכת ברחוב בלי לראות בנות לא לבושות ברמה שאנחנו לא נלך בפנימיה בישיבה
למה אנחנו לא יכולים ללכת בלי לעבור ליד בנות שכל לבושם אומר "תראו אותי" נמאס כבר מיצר ההתיפיפות הזה
למה אתן לא מתחשבות בכך שישלנו יצרים שאנו מנסים להתגבר עליהם וזה קשה גם בלי הבנות הלא כל כך לבושות מסביב
מצטער לתקוף אבל אתן יצרתן חברה (ובעיקר אופנה) המחפיצות (מלשון חפץ) את הבנות ולכן אם בן נופל במלכודת שלכן אתן צריכות קודם כל להאשים את עצמכן
תתחילו להתרגל לזה אתם לא היחדים שחיים!!!
למה ???ככה!!!
מחילה ממך אבל זה לא נכון בכלל...מה את רוצה לומר לי שלא שמעת אפעם בחדשות שבנים נאנסים ע"י בנותת...????
זה לא נכון לגבי הכלל!!נכון,אצל בנות המקרה יותר נפוץ....אבל את צריכה להבין דבר אחד!אם תכבדי את עצמך אנשים יכבדו אותך..(אנס ופושע זה כבר משהו אחר)
וחוצמיזה מי אמר שאני לא מכבדת את עצמי?!?
לא אמרתי את זה..התכוונתי שכל עוד את מכבדת את עצמך ואת הגוף שלך אינלך כ"כ ממה לדאוג
בדמייך חייאת חושבת שבנים נהנים מהמציאות הזאת?
ממש לא,זה התמודדות מאוד קשה.
הבנים צריכים להתמודד עם היצר והבנות צריכות להתמודד עם זה שיש להם יצר.
את לא יכולה לבוא ולהאשים(וגם את מי תאשימי?).
זה לא יעזור המציאות תישאר,הרי זוהי מציאות טבעית והאדם לא יכול לקבוע שינוי.
השאלה איך אנחנו מתמודדים איתה,כי יש מציאות שאנחנו משפיעים ויכולים ליצור שינוי.
או שאת יכולה לבחור בדרך של להאשים ולומר אני ילך איך שבא לי,איפה שבא לי ומתי!
התוצאה של זה לא תהייה נחמדה בכללל.
או לבחור בדרך של הבנה של המציאות(הטבעית,הרי ככה הגבר הנולד) ולומר,אני שאין לי את ההתמודדות הזאת יכולה לבוא ולעזור כמה שיותר-צניעות(יש סיבות נוספות לצניעות),ללמוד הגנה עצמית,זהירות וכד'..
אפשר לומר לא פייר.לדעתי זה קטנוני.
בהצלחה לכל אחד בהתמודדות שלו!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...