זהו! נמאס לי.. אני כבר הגעתי למצב שאני כבר לא יכולה יותר.. אני לא מוצאת שירות.. כל יום שאני מגיעה הבייתה ושאני בבית.. כל מה שאני עושה זה בשביל למצוא לי שירות.. עם כל המאמצים שאני משקיעה וכל הרצון שכבר יהיה לי משהו.. שום דבר לא מצליח.. אני מתחילה לאבד תקווה, באמת. זה כ"כ מתסכל אותי.. כל פעם שאנשים שאני מכירה שואלים אותי מה אני עושה שנה הבאה.. אני עוד שניה מתחילה לבכות להם.. כי אני באמת לא יודעת מה אני הולכת לעשות.. כל השכבה שלי כבר סגרה שירות.. חוץ ממני ומעוד כמה בנות.. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי.. אפילו לא סגרתי על כיוון מסויים שאני רוצה לעשות בו את השירות שלי.. כל החברות שלי כל הזמן אומרות לי כזה "איך לא סגרת בין הראשונות?" "יזכה מי שייקח אותך" ו"תתעוררי עוד מעט כבר מתחילים את השירות ואת עוד לא סגרת על מקום.."
אני מצטערת שאני ככה פורקת פה את כל התסכול והייאוש שלי.. לא היה לי למי לפנות בנושא הזה.. הוא יושב לי על הצוואר.. מן עול כזה שאני פשוט רוצה שיירד ממני.. זה רק מוסיף לי לחץ לחיים שלי!
שיהיה לכם המשך יום מוצלח.. ושוב, סליחה..
