לא משנה, כל דבר!!!

להרגיש פעיל!!!

זה מנסיון!!!! =[

אם בא לך אני פה אם את/ה רוצה לדבר/לפרוק!

אבל תפילה...תמיד הקב"ה עונה לי בידיוק על השאלות...........

צריך להרגע ולאמר לעצמך שזה רק זמני

לפעמים אני יוצאת החוצה להיות לבד, או שאני פשוט נשכבת במיטה ושוקעת בדמיונות..

הרבה פעמים אני פשוט משלימה עם הדיכאון. הולכת לחדר.. בוכה. לפעמים מדברת עם חברה טובה.. ענראאף.

אם יש לי ממש רצון לא להיות בדיכאון> לפעמים אני ישים מוזיקה כייפית, ישלוף ת'גיטרה וינסה להתנרמל קצת.

ואז מגיע החיוך המתוק שממתיק

לפעמים בוכה קצת כשאני מדבר עם הנשמה אבל דיי מהר יוצא מגיע החיוך

ולחיזוק:

המוזקיה החסידת

דברי תורה יפים

ועוד כל מיני דברים נחמדים

פעם הייתי מנסה לצאת מזה בע"ה מוזיקה וכדו'... היום לא... אני פשוט מדוכאת במיטה ומסתכלת על התקרה... 

ללכת לים, לראות סרט..........

בקיצור כלדבר שאת אוהבת ועושה לך מצב רוח טוב

לפעמים דיכאון זאת רק בועה...סתם נכנסים אליה.. וואז נמצאים בה ואז יש הרגשה של חוסר מצב רוח..

אבל צריך לעצור רגע...לצאת מהבועה הזאת..להגיד שהכל נמצא רק בראש.. ולחשוב על זה שאף אחד לא שווה את הדיכאון שלי..ואף אחד לא יביא אותי למצב כזה...

 לבכות זה ממש טוב! (מניסיון....-משחרר!)

לצאת מהבית עם חברים.. לטייל.. לקנות משו... זה תמיד משפר את ההרגשה!

בהצלחה... וכמובן.. תפילה לקב"ה!

שומעת מוזיקה...

מנגנת....

בוכה!!!

מאשימה את כל העולם ואישתו...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....