כאן בין כל קירות ביתי 
הכל סגור ואין איש מפריע 
אל מול שתיקת קירות ביתי 
אין רחש שייכנס 
כאן בין כל קצוות ביתי אין כל מכשול 
בכל שבילי החדר 
אין שמש שישרוף 
ואין גם צל אשר יחשיך 

(בערב שבת, אור לו' אדר, חדרו מחבלים לביתם של הרב אודי ורותי פוגל,

למקום הבטוח ביותר שלהם, ורצחו באכזריות אותם ואת שלושת ילדיהם, יואב, אלעד והדס)

ואין משב סופה 
ואין גשם שישטוף 
ואין גם צוהר שיבהיל 
ואין דבר אשר ישרוף את כל קירות ביתי 
הכל הרי מוגן 
מכל אורב בפתח 
בין כל קירות ביתי 
אין אף אחד אשר ילך 

(הכול מוגן? שומדבר לא מוגן פה!)

כאן בין כל קירות ביתי 
שתיקה גדולה 
אפורה ומנחמת 
אל מול אימת הרחוב וילון מוסט ואור הנר 
כאן בין כל קצוות ביתי יש זיכרון 
מכתב תחת דלת 
ואין קול אשר קורא 
ואין לו קול עונה 

(איפה בדיוק הנחמה פה? אין קול קורא ואין לו קול עונה?

לאחר הרצח, ישי בן השנתיים ניסה להעיר את אביו המת, וקרא לו, ואף אחד לא ענה )

ואין משב סופה... 

ואין כאב שיישאר 
כי כל קירות ביתי 
הם לובן מנחם 
ואין כתמים של דם וחבלות 
שריטות בלב 
הכל הרי נכתב מראש 
אתה יודע 
בין כל קירות ביתי 
אין פרח שינבול בטרם עת

(יש כאב, כאב שלא יעבור לעולם, אין נחמה, יש כתמים של דם וחבלות, יש שריטות בלב,

במציאות שישנם פרחים שנובלים הרבה לפני שהם בכלל פרחו... )

סורי אם זעזעתי או הייתי לא קשורה בכלל, 

פשוט, שמעתי את השיר הזה, ולא יכולתי שלא לחשוב על זה, 

למה אנחנו צריכים לחיות במציאות כזאת, שאדם נרצח בביתו,

במקום הכי בטוח ומוגן, לכאורה, למה ?!?!?!

ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭

מה הסיבות שלכם בחיים?

הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות

יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת 

יש למישהו דרך לעזור לי?

בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)

אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד

או סרטים אחרים