אני שונא שהתקופה הזאת מגיעה. זה תמיד קורה אחרי החורף (שאף פעם לא קר). ואז מגיעה הפריחה המדהימה של האביב. כאשר הכל יפה בהיר וצבעוני ביום.
בעוד שביום הכל יפה ומרהיב, בלילה מגיעות חיות הלילה, האלו שלא יתנו לך דקת שקט. אצלי כל לילה מתנהל פחות או יותר באותה צורה. מקלחת,שיניים, ספר ומוזיקה, חושך ולישון.
אבל פתאום מגיע האביב, והחיות הלילה מחכות לשעת הכושר שלהן, ברגע שאני מכבה את האור זה מתחיל, אני סופר עד עשר וזזזזז.... אני מחליט בפעם הראשונה להבליג... ואז שוב זזזז.... אני מחליט להדליק את האור, לתפוס את השרץ, אני מאיר את החדר אבל נאדה! כלום! היצור השחור הזה נעלם מהאופק! אני מכבה את האור והוא חוזר שוב...
ביום שני החלטתי לשים קץ לדבר הזה, ברגע ששמעתי את היתוש המעצבן מתעופף מעלי, הדלקתי את האור, ואז פשוט קפאתי במיטתי, חיכיתי לרגע שהשרץ יעז להניד עפעף, לאחר דקה או שתים של דומיה, אני קולט על הקיר, את השרץ הארור, נצמד בניחותא לקיר אוכל את הצבע הירקרק של הקיר. ואני מזנק ממיטתי עם כף ידי ומרסק אותו.
יופי! אפשר לחזור לישון, אני מכבה את האור, ושוב היתוש הזה יש לו הרבה נשמות, הוא שוב עף מעלי.
החלטתי לסגת מהקרב, עברתי לחדר אחר באותו לילה (ואני מבקש סליחה מאח שלי), שם הצלחתי לישון בשקט.
ביום שלישי, העייפות הכריעה אותי, ואפילו לא ניסיתי להאבק.
אבל אמש, יום רביעי בערב החלטתי, שעכשיו הגיעה שעת הכושר, "מלחמת חורמה בעמלק מדור לדור", אני הולך בערב זה להשמיד את כל העמלקים הקטנים.
בסביבות 10 אני קולט את היתוש הראשון על הקיר, אני מעיף את ידי לעברט ומצליח לרסק את היתוש. מכבה את האור, ושוב זזזזז.... אני מדליק את המנורה שמעל המיטה, ואז אני קולט בקיר שלידי שני שרצים שזוחלים לאיטם על הקיר, אני נעמד, מתקרב אליהם, שני יתושים שני ידיים מתמטיקה פשוטה. אפילו יש לזה פסוק במקרא "המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה". אני נעמד ממיטתי ומתקרב אליהם. בין רגע קול שבר נשמע בחדר. שני הידיים שלי פגעו בקיר והיתושים נסו על נפשם. אבל האצבעות שלי כאבו בטרוף, לזנק על בטון בשביל להרוג יתוש כמעט אילץ אותי להרים ידיים.
החלטתי לא לוותר, יש שני יתושים להרוג, חיפשתי אותם בחדר, ואז קלטתי את אחד מהם יושב בניחותא על התקרה. עליתי לעבר המיטה הגבוהה בחדר שלי, קפצתי לעבר התקרה תוך שאני מכוון את ידי כך שהיתוש ברגע צאת נשמתו כבר יהיה בעולם עליון. כמו אריה זינקתי מן הבשן ממיטתי, היד שלי דפקה חזק בתקרה, ואז החלה הצניחה חופשית לעבר רצפה אני יחף! קרסתי על הרצפה. רצתי סביב הבית. מצאתי מקל מטאטא. אחד מהכלי נשק היעילים ביותר ביקום בדוק! קרבתי את ראש המטאטא לתקרה ובום! הרגתי עוד יתוש שתיים אפס לי!!!!
אבל ידעתי שיש עוד אחד, ניהלתי קרב צמוד מולו, הסתכלתי על התקרה למצוא את השני, נתפס לי הצוואר, ואז ראיתי אותו כמו חברהו יושב בניחותא. לקחתי את המטאטא (זוכרים הכלי נשק הכי יעיל) ובום לעבר התקרה... היתוש לא היה שם! אבל המקל של המטאטא נשבר לשניים!!!
שתיים אחד לי!
המשכתי, מצאתי את מגב, עברתי על כל קירות החדר, ראיתי יתוש ליד אחד המדפים, ניסיתי לרסק אותו, אבל הוא היה במיקום יותר טוב משלי. אבל כאן הוא עשה טעות אסטרטגית שגרמה לו להפסיד במלחמה.
הוא זינק לעבר המכסה של התריס... המקום הזה היה בהישג ידי. "וכי ידיו של משה עושות מלחמה?" התשובה היא כן, הפעם קפצתי עליו והרגתי אותו.
כשלון צורב ליתושים, ניצחון של מעטים ביד רבים.
אתם בטח מאושרים מהקרב שהיה, התוצאות הם כדלהלן, החדר שלי אחרי הקרב נראה כמו זירת קרב רצינית, מקלות שבורים, בלאגן מטורף, כתמים של יתושים בכל פינה...
ואני שבור ורצוץ אחרי הקרב, הידיים נשברו לי בזינוק, הרגליים נשברו בצניחה, והראש שלי נתפס בעת החיפוש על התקרה.
אבל העיקר שהיה לי שקט כל הלילה! יכלתי לישון בלי הפרעות! אני מקווה שהיתושים לא יחזרו לתחיה כי אחרת אני לא אוכל לישון גם הלילה!
==עד כאן הפריקה==
