מהלך הפעולה:

המהלך הכללי: החניכים עושים כל מני פעילויות ולאחר כל פעילות הם מקבלים דף עם חלק מההיסטוריה של ירושלים - את הקטע כל פעם נותנים לחניך אחר לקרוא. המידע הוא מתקופת בית ראשון עד האיחוד של ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים.

השלבים:

א.      בתחילה עד שכולם באים משמיעים שירי ירושלים.

קטע קריאה מס 1: בערך בשנת 1000 לפנה"ס החלה מלכותו של דוד. הייתה זו תחילת פריחתה של ירושלים. דוד המלך קבע אותה כבירת ממלכתו, ובנו שלמה בנה בה את בית המקדש הראשון.

ב.      כותל - יש ציור של כותל שעליו מדביקים פתקים. כל חניך כותב על פתק משהו שהוא רוצה בקשר לקבוצה, משאלה או בקשה, ותולה את הפתק שלו על ציור הכותל. זה נעשה בתחילת הפעולה ובסופה שורפים את הפתקים - כך המסר כביכול מגיע לאלוהים. מי שירצה יספר מה שכתב.

קטע קריאה מס 2: כשבעים שנה לאחר חורבן בית המקדש הראשון, נחנך בירושלים בית המקדש השני. מעמדה של ירושלים היה של עיר מקדש בעלת זכויות מיוחדות. הכרזת כורש התירה לעם לחזור מהגלות. אך רק קבוצה קטנה אזרה אומץ לשוב, אלו הם 'שבי ציון', ובראשם עזרא ונחמיה. הבנייה מחדש של בית המקדש ושיקום ירושלים חיזקו את הקשר הרוחני והדתי של העם לעיר.

ג.       א-סו-קו-נו ירושלים- כמו א-סו-קו-נו רגיל רק ש: 'יר' - אה, 'רו' -סו, 'שה' -קו , 'ליים' -נו. אפשר להוסיף תנועות במקום הקבועות . למשל: במקום השניצל לעשות כותל ואז כולם עשוים כאילו הם כותבים פתק וכל מני כאלה. ילד טוב ירושלים- כולם מחזיקים את הידיים כמו תפילה ומתסכלים למעלה במבט של תמימות. שמחת תורה- כולם מסתובבים במעגל ושרים שישו ושימחו בשמחת תורה. מסגד כולם אומרים אללה אכבר ועושים כאילו הם משתחווים בעמידה עם הידיים.

קטע קריאה מס 3: בית המקדש השני נשרף ע"י הרומאים, ירושלים חרבה והעיר התרוקנה מתושביה. העיר נמחקה כמעט לחלוטין מלבד חלק מחומות הר הבית, בכללם הכותל המערבי ושלושת המגדלים במערב העיר - אזור שער יפו של ימנו. העיר נקראה מעתה ע"י הרומאים איליה קפיטולינה.

ד.      מסכים לא מסכים: על קיר אחד כתוב מסכים ועל קיר שני כתוב לא מסכים. המדריכים מקריאים משפטים וכל חניך עומד ליד הקיר שאומר את דעתו. מדי פעם אפשר לשאול את אחד החניכים למה הוא חושב ככה ולנסות לעשות מיני דיונים. משפטים:

- אני חושב שירושלים היא עיר דתית.

- אני חושב שירושלים היא קדושה.

- אני חושב שירושלים קדושה רק ליהודים.

- אני חושב שירושלים קדושה רק למוסלמים.

- אני חושב שרק דוסים צריכים לגור בירושלים.

- אני חושב שערבים לא צריכים לגור בירושלים.

- אני חושב שנוצרים לא צריכים לגור בירושלים.

- אני חושב שירושלים היא לא עיר חשובה.

- אני חושב ששווה לוותר על ירושלים למען שלום עם הערבים.

- אני חושב שירושלים לא צריכה להיות עיר הבירה שלנו.

קטע קריאה מס 4: שלוש שנים שלטו הבריטים בירושלים, הם יצאו ממנה כאשר שלטונם דעך וויתרו עליה בשל החלטתם לעזוב את הארץ, בעיצומה של מלחמה קשה בין הערבים והיהודים. תקופת השלטון הבריטי התאפיינה בין השאר בהרחבה ניכרת של השטח הבנוי.

ה.     כיסאות מוסיקליים - לצלילי שירים על ירושלים.

קטע קריאה מס' 6: בבוקרו של יום ראשון 30 בנובמבר , לאחר שנודע על החלטת האו"ם מהלילה הקודם להקים מדינה יהודית בא"י, הוחלט שירושלים תהיה שטח בינלאומי בחסות האו"ם. ערביי ירושלים היו מאוכזבים ומתוסכלים והחלו במארבים. הותקפו שני אוטובוסים של אגד בין פתח תקווה ללוד. זה היה הדבר שסימל את תחילתה של מלחמת העצמאות. בסופה חלקה המזרחי של ירושלים, פרט למובלעת בהר הצופים היה בשלטון ירדני.

קטע קריאה מס' 7: תשע-עשרה שנים הייתה ירושלים עיר חצויה. עיר שבליבה חומה כפי שנאמר בשיר "ירושלים של זהב" שכתבה נעמי שמר ב- 1967. מצב זה בא לקיצו במלחמת ששת הימים. במשך שישה ימים סערו הקרבות בירושלים, ובסופם אוחדה העיר בשלטון ישראל. בכ"ח באייר תשכ"ז- 07 ביוני, הונף דגל ישראל מעל הכותל המערבי.

ו.        מביאים מתנדב שמים לו רטייה. ואז נותנים לו לקרוא את הנאום הבא: נאומו של שר הביטחון דאז משה דיין, לאחר כיבוש ירושלים:

"צבא ההגנה לישראל שיחרר הבוקר את ירושלים. איחדנו מחדש את ירושלים המבותרת, את בירת ישראל השסועה. חזרנו לקדושים במקומותינו, חזרנו על מנת שלא נפרד לעולם... לשכנינו הערבים אנו מציעים גם בשעה זו, ואף ביתר תוקף בשעה זו, יד לשלום. ולבני הדתות האחרות, הנוצרים והמוסלמים, הנני מבטיח כי ישמרו מלוא החופש וכל זכויותיהם הדתיות. לא באנו לירושלים לכבוש קודשי אחרים ולא להצר בני דתות אחרות, אלא להבטיח את שלמותה ולחיות בה עם האחרים באחווה.

ז.       שריפת הפתקים.

בהצלחה!

כל הזכויות שמורות לגיל מכפר גיבתון ברנר .

ציוד: ציור גדול של כותל, רטייה, גפרורים, דפים, עטים, קטעי קריאה בכרטיסיות

הארות והערות: מומלץ להוסיף משחק בים קטעי הקריאה 6-7. ושם המדריכים יקריאו, ויסבירו את מה שהם קראו. בכלל מומלץ למדריכים לקרוא רקע נוסף על ירושלים, כדי שיוכלו להוסיף לנאמר בכרטיסיות.

תאמרי לי איך יצאה הפעולה במוצש"ק  אם יזדמן לך אני חייבת לטוס..שבת קודש נכנס עוד כמה דקותת

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...