בס"ד

גם אני מאוד רציתי (ורוצה) להתנדב במד"א, וגם אני בת.

ובסופו של דבר אני החלטתי לוותר על החלום ולגנוז אותו, אולי ליום המתאים. אבל את צריכה להכיר את עצמך באמת כדי לדעת אם זה מתאים לך ואם את מסוגלת לעמוד בזה.

-ההורים שלי לא אהבו את הרעיון, אני בת יחידה, כל דבר שקורה לי הם יישר בהיסטירה.

"ואם את לא תעמדי בזה רגשית? הרי את ילדה נורא עדינה ונורא פגיעה ונורא רגישה"

אני מזכירה לך שזה לא קטשופ מהסרטים זה דם אמיתי, זה מראות קשים, ועצובים- את נפשית מוכנה לעמוד בזה?!

-דיברתי עם מתנדבים עצמם, כל אחד אמר לי אחרת, אני אגיד לך את זה די בקצרה-

אחד אמר שאם אני מאמינה בעצמי מספיק, שאני מספיק חזקה אמונית- לכי על זה.

השני אמר לי, (הוא מתנדב במד"א שנים מדריך קורסים וכ"ו- מכיר אותי קצת יותר מהשני כי הייתי אצלו בקרוס מד"א), שהוא מכיר אותי מספיק טוב כדי לדעת ששמירת נגיעה וייחוד חשובים לי ומציע לי שלא ללכת להתנדב, למרות, שבמקום שהייתי אמורה להתנדב, רוב רובם של המתנדבים הם דתיים- ככה שלכולם ברור, גם חילונים מה זה שמירת נגיעה ושיש חברה שמקפידים על זה וצריך לכבד.

אחרי שבירת ראש, ושיניים, אני ויתרתי, ובדיעבד, אני די מתחרטת.עזבתי באמצע הקרוס, מה שעוד יותר היה מבאס.

לדעתי את צריכה לשבת עם עצמך ולחשוב אם כל זה מתאים לך, אם את מספיק חזקה לעמוד בכל זה.

שיהיה ב"הצלחה ענקית!!! (אגב, יש פורום מד"א שאת יכולה לקבל שם קצת יותר עזרה ופרטים)

להתנדב במדא יכול להיות ממש נחמד, אתה באמת תורם, אתה באמת נבנה ומתבגר, אתה חווה דברים ממש מעניינים.

אבל מצד שני:

עומס לימודי רציני, התנדבות במדא דורשת הרבה.

החשפות לדברים שלא בהכרח אמורים להחשף אליהם כ"כ מהר (נוגע יותר לבנים).

ובעיות צניעות... נושא נדוש, אבל עקרוני מאוד. אני מניח שאני לא אמור לפרט, אבל יש שם גם בעיה של כל העסק של התנדבות מעורבת, שזה לא מתאים בכלל. וגם יש בעיה של הטרדות מיניות, שיחסית רווחת במד"א.

מד"א לא ממש מקדמת אינטרסים של מרבית מתנדביה הדתיים, וגם לא מאוד מזוהה עם כיווני הציונות הדתית (ע"ע הורדת הסמלים מהאמבולנסים ביו"ש), ולכן אנ יחושב שאם כבר רוצים כדאי הצלה.

כנראה שהאומה ישראלית תשרוד בנתיים בלעדי אם אני לא אתנדב :O

אבל את צריכה לדעת אם את מוכנה לזה מבחינה רגשית ורוחנית

מבחינה רוחנית - לכי תידעי אם איזה חברה תהיי אם נניח תהיי עם חברה חיולנים והם ינבלו את הפה ויגרמו לך

להרגיש לא בנוח או שירצו לתת לך חיבוק או צ'אפחה ידותית האם תהיי חזקה מספיק בזיל לשים להם גבולות?

מבחינה רגשית - כי שכבר אמרו האם את מוכנה לראות מראות קשים מאוד בתאונות/פיגועים וכל מיני מרעין בישין אחרים חבר שלי מתנדב במד"א והוא אמר שבפעם השניה שהוא עשה החייאה לאדם האדם מת האם את מסוגלת לכך שאדם יטמות לך ביידים??? 

תחשבי על זה ואם התשובה שלך ל2 הדברים האלה היא כן אז לכי על זה והמון בהצלחה

נראלי שאת זה היא יודעת, היא רוצה שיגידו באיזה אחד לבחור....

לכי על זה אם את חזקה וגם אם המקום טוב...!

תבררי גם לגבי המשמרות...

יש מקומות שיוצא שתתנדבי באותו זמן רק אם בן ואז יוצר מצב של יחוד...

ובהצלחה רבה!!!

אני ישמח לעוד

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...