בס"ד

אסור להתחתן לפני שמוכנים רק כי את לחוצה על חתונה!!

זה מתכון נפלא לגירושין...

אני למשל לא מגדירה את עצמי בל"חית (כן כן תתפלאו... מה שכתוב לי בכ"א הוא בצחוק (שאני בלחית), אני לא מגדירה אותי ככה), אלא רוצה חתונה מוקדם.

בל"חית= לחוצת חתונה.

לחוצה? לחץ? מזה יכולות לבוא רק החלטות פזיזות.

או כמו שמישהי אמרה לי פעם: "מה, את כל כך לחוצה עד כדי כך שתתחתני עם הראשון שיבוא?" ואז היא נתנה לי גם דוגמה של זוג כזה שתנחשי מה? נכון! התגרש!

היא הייתה כל כך לחוצה עד שהראשון שהסכים קיבל את הסכמתה ועכשיו אותה אחת גרושה+.

אל תתני ללחץ הזה לסנוור אותך!!!

תחיי את חייך וכשתגיעי לגיל שתרגישי מוכנה, תתחילי לצאת...

לנסות להרגיע את הלחץ לחתונה,

ולהבין שבע"ה- יום אחד תקימי בית- ובשביל זה יש המון המון מה להתכונן- גם בשביל הבית, וגם בשביל להספיק לבנות בעצמך דברים שיהיו קצת יותר קשים לבנייה אחרי שתתחתני.

(סליחה אם אני בדיילי- מתי חזר לפה האנונימי??) 

כאילו, אמרת בעצמך שאת לא מוכנה...

לנסות 'לקרר' כביכול את הבל"חיות.

לא 'לקרר', אבל להכניס אותה למקום אחר..

בל"חיות יכולה להסתכם ב"אני רוצה חתונה ושמלה יפה!" ואולי להיות אפילו רצינית להסתכם ב"אני רוצה בעל וילדים"

אבל יש את העומק, הבל"חיות של "אני רוצה, אבל בצורה הכי טובה ובריאה! ובשביל זה- עכשיו אני צריכה להתכונן"

ויש מה להתכונן.

למעוניינים-אשמח לפתח קצת את העניין באישי..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....