בס"ד לע"נ של אברהם ביצחק הלוי
דבר תורה לפרשת בחקותי
מבוסס על "טל חרמון" של הרב שלמה אבינר שליט"א
פרשתנו פותחת בברכות שמובטחות לנו אם הולכים בדרך התורה. גשם, אוכל, שלום בתוך העם ועם חזק. כלומר, העולם הזה יכול להיות גן עדן. יש בכוחו של העולם לתת חיי גן עדן, ואם לא חיים במציאות שכזאת, זאת לא כי הארץ איננה מסוגלת לזה אלא כי האדם מקלקל אותה. אבל, באותו אופן שהאדם מקלקל את העולם, הוא גם יכול להפוך אותו למה שהוא צריך להיות, וזאת ייעודנו.
בספר הכוזרי, מלך הכוזרים תמוה שהתורה מבטיחה שכר גשמי בעולם הזה למאמניה בניגוד לשאר הדתות שמבטיחות שכר בעולם הבא. המחבר – ריה"ל – משיב שמטרתנו אינה רק להיות אורחי הקב"ה בעולמות עליונים אלא שהעיקר הוא דבקות ה' כאן בעולם הזה: “ואתם הדבקים בה' חיים כולכם היום” (דברים ד ,ד). אנחנו רוצים שגם בעולם הזה הקב"ה יתהלך בתוכנו: “והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלוקים”.
התורה נותנת לנו את המתכון להצליח במשימה הזאת: “אם בחקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם” (ויקרא כו, ג). הדבר תלוי אך ורק ברצוננו ללכת בדרכי ה'. כפי שאומרת הגמרא בשבת (קנו.), “יש מזל לגויים ואין מזל לישראל”. אצל הגויים, יש מושג של דטרמיניזם, יש הכרחים (כלכליים, היסטוריים, פסיכולוגיים או אפילו מזלות) שמכתיבים את חייהם. עם ישראל הוא מעל זה, יש לנו כוח לשנות את העולם בייסודו. כשבן אדם חוזר בתשובה זאת מהפכה פנימית שאין מקבילה אצל הגוים. כשאדם חוזר בתשובה, אז הוא משתחרר מהכוחות המכריחים, והופך להיות בעל הבית האמיתי. ובכן, כשאדם חי חיי תורה, כשהוא עובד וקובע עתים לתורה, מפרנס ומעשר, הוא מראה שהוא מעל החיים האנושיים הטבעיים.
שנזכה להיות מודעים בכחות העצומים שהקב"ה נתן לנו ושנצליח תמיד ללכת בדרך הטובה.
שבת שלום!
