אני כותבת אתזה מכאב מאוד גדול. שאני מרגישה אותו בזמן האחרון.

אני לומדת באולפנה. רוב השבוע \שבועיים אני שם .

כל החברות שלי בוכות ומספרות על שהן מתגעגעות . וכמה הם חולות על אמא . ומסחנש"ות איתה תחיים.

ואני .

אני בוכה בלב !

ישלי ב'ה משפחה ! שדואגת לי .כל מה שאני מבקשת ,רומזת ישר אני מקבלת על המגש .בכלל לא מובן מאליו.

הבעיה הכי גדולה היא - האווירה בבית. ישלי אח נכה במצב לא הכי טוב . וזה משפיע על ההתנהגות של ההורים .האחים . ועל הכל בכללי . זה מורגש .

אני יתאר אתזה כך -באולפנה כולי זורחת ,שמחה טוב לי ! עוטפים אותי שם תמיד ...

וביום חמישי שאני חוזרת כולי שוקעת בדיכאון נוראי . ומתה כבר לחזור לאולפנה .. 

ככה שנה שלימה !

וזה כ'כ אמור להיות ההיפך .

יורד לי דמעות שבנות מתחילות לספר על טיולים , פגישות ,דברים משפחתיים . ואני , לא רוצה להגיד מקנאה אבל קשה לי מאוד ! אינלנו אפשרות מעשית . 

אבא שלי שם לב לזה היום והוא ישב לי על הוריד לספר לו. ואינלי אומץ . הם מדהימים איך שהם מטפלים באחשלי והכל , אבל ישלהם עוד 5 ילדים שזקוקים להם . אמרתי לו קשה לי האוירה בבית . ואני לא מוכנה יותר לפרט ! והוא קנה לי את כל הסופר כדי שאני ירגיש שאני סתם ממציאה .

עוד משו- שחברת מזמינות אותי האמהות שלהן יוצאות לקראתן לפתח (בריצה ) עוזרות להן עם התיקים המטורפים . מכינות להן את האוכל שהן אוהבות . וווואי : (

ושלא נדבר על להזמין חברות הביתה. הזמנתי איזה חברה מאוד טובה שהייתי אצלה מלא פעמים. והמשפחה לא הסתכלה עליה בככל. בקושי שלום .לא כי הם לא נחמדים .כ י הם עסוקים .

אני מנסה להבין אותם ולראות את הטוב .אבל זה מועקה של שנה !

תודה שקראתם !

-סוף פריקה -

ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭

מה הסיבות שלכם בחיים?

הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות

יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת 

יש למישהו דרך לעזור לי?

בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)

אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד

או סרטים אחרים