לא רוצה ללכת לפסיכולוגית. לא רוצה להיכנס למצברוח הזה עוד פעם. להיות בלי מצברוח. לחשוב על זה כל הזמן. לא רוצה!!
לא עדיף לא ללכת וזהו?!?! לדבר על זה רק כ*שאני* רוצה ולא תמממידד?!?! לא רוצה להיות בלי מצברוח.ככה אני רק אחשוב על זה כל היום![]()
כלומר, להיות אופטימית יותר ואל תתייאשי!!!
בהצלחה ענקית!! 
אולי זה באמת יעזור מקסימום לא..את תמיד יכולה לבטל!!
גם אם יש קושי בעבר, אם את לא מוכנה לדבר עליו - אל תדברי !
אבל אם קשה לך, את יכולה ללכת לטיפול , וכל עוד זה לא טיפול ממוקד - זה הזמן שלך...
את יכולה לדבר על מה שבא לך, להתנהג איך שבא לך, לשתף במה שבא לך... שעה פרטית שלך עם מישהי שנמצאת במיוחד בשבילך ואת לא צריכה להוכיח ולהיות כלום.
זה לא "סתם" להיות אצל פסיכולוגית בלי לדבר על דברים ברומו של עולם. זה לא בזבוז כסף ולא בזבוז זמן כל עוד זה מקל עלייך ביומיום. (ואם יום אחד יעלו דברים ותצטרכי לשתף מישהי... יהיה לך את מי.)
בהצלחה 
כשיש כאב גרון במשך זמן - חייבים ללכת לבדוק, כי החיידק עלול להגיע לראות ואז זה מסוכן.
כשלא מרגישים טוב נפשית במשך זמן, כדאי ללכת לטיפול לפני שהמצב מסתבך עוד יותר.
אם את מרגישה שבסה"כ טוב לך, ויש לך כוחות ויכולות להתגבר - אז באמת הכי טוב לנסות להתמודד לבד.
אבל אם יש לך בור שחור בנפש, שצובע לך את שאר החיים באדישות,
וגורם לך להתאמץ לשכנע את עצמך שאת מרגישה טוב רק כדי לברוח ממנו...
אז אני מאחלת לך הרבה כוחות ואומץ, שיעזרו לך לעשות את הצעד וללכת לפסיכולוג.
ברמה הפרקטית -
א. שתפי את הפסיכולוג בחששות שלך, שאת לא רוצה לשקוע בדיכי לאורך הטיפול.
לפעמים אין ברירה, אבל הרבה פעמים עובדים על זה.
ב. בעז"ה, שתזכי לבוא לטיפול עם כוחות ורצון לקחת אחריות, ואז את תובילי את המפגשים, תקבעי את הקצב, תחליטי מתי מדברים על מה (ולפעמים אפשר לנוח...), ועדיין - תתקדמי.
ג. בסוף יוצאים מזה!!! לאושר אמיתי גדול יותר! וגם התהליך יכול להיות מאוד בונה ומשמח.
יקרה מאוד!
גם בלי שיש לי שמץ של מושג מי את,
אני נמלאת הערכה כלפיך, כמו ההערכה העצומה שיש לי לכל המטופלים באשר הם.
איזו גבורה צריך.
להתבונן לעומק המקומות הכי עדינים ורגישים בנפש שלי.
מאחלת לך שתזכי לשמוח ולהנות מהדרך.
תזכרי שלא משנה מה יש לך את הקב"ה! תתיעצי עם מישו שמכיר אותך ותעשי כרצונך אך הכי חשוב זה אמונה
אני מנסה כמה שפחות לדבר עלזה. לא לחשוב יותר מדי.
אבל פשוט נמאס!! אני מרגישה שאני עומדת להתפוצץ. למרות שזה לא שאני לא מדברת על זה בכלל!!
אבל אם אני עכשיו אפתח הכל, אני פוחדת ל"התמוטט", להישבר.
למרות שבעתיד ברור שזה יכול לתת לי כוחות, אבל עכשיו- בהווה- פוחדת להיכנס לזה. לא רוצה.
אבל לו יכולתי - הייתי בוכה איתך.
יש מאמר מדהים של הרב קוק בספר "עקבי הצאן", קוראים לו - "הפחד".
למדתי אותו לפני החלטה דומה לשלך שהייתי צריכה לקחת, ומאז אני חוזרת אליו כדי להתחזק.
כדי להתגבר על הפחד.
לקבל בטחון שה' איתי, שאם הוא מכניס אותי לבירור כל כך מורכב, בוודאי יש אור גדול שבעמל רב - אני צריכה להופיע.
אחרת הוא לא היה מכניס אותי לשם.
וממילא, כנראה יש לי כוחות מיוחדים, וזאת המשימה שלי כרגע בעולם.
והנה -
רק בעצם ההחלטה ללכת לפסיכולוג, אני כבר גדולה יותר.
אני גיבורה.
במשמעות שרק מזוכיסטים שהולכים לפסיכולוג יכולים להבין...
אז נכון שהדרך תהיה קשה, אבל באמת אני עושה את הטוב, אני אהיה טובה יותר, יהיה יותר טוב בעולם בזכותי,
וגם לי - גם לי יהיה טוב.
(תתחילי לדמיין את מסיבת ההודיה שתעשי בסוף... ותזמיני אליה את כל האנשים המדהימים שעזרו לך בדרך... ו... תמשיכי לבד - זה העתיד שלך)
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...