כי אם לא, אז זה גובל בהמון מכות ובלאגן...

אם את לא יודעת אל תכנסי לזה

את לא יודעת מה חסכת מעצמך שאת לא יודעת:p

מעצם זה שאת שואלת - אני מבין שהסוגיה לא בוערת אצלך...

וזה כמובן בסדר גמור.

זה גם אומר לדעתי שתוכלי להסתדר טוב יחסית עם מגוון דעות, וזה נפלא.

מסתבר שיש הרבה שחושדים את עצמם לפנאטים -

והם ממלכתיים למהדרין בעיני אחרים...

מה שכן, יכול להיות נחמד אם תשבי ותלבני בינך לבין עצמך את היחס שלך לשאלות מרכזיות בנושא.

וכן את השאלה - עד כמה מפריע לך שבעלך יאחוז בדעה כזו או אחרת.

(ואם למעשה כן מפריע לך? - לא צריך להתבייש בזה! זו את, זו דעתך וזכותך.)

אפשר גם לשמוע מחברות על חוויות שלהן מדייטים שקשורות לזה,

ולחשוב מה היית עושה במקומן.

אבל מעל הכל כמובן - הכי חשוב שלווה ונחת...

הרבה הצלחה וסייעתא דשמיא!

ממלכתיים - מתונים

פנאטים - קיצונים

אם השאלה שלך היא מי במדינה פנאט ומי ממלכתי - את זה תשאלי את עצמך

גם ליברליזם יכול להיות לוחמני כידוע...

. חחח

עפתם על עצמכם לגמרי

מה לא הבנתם בכל הארבע מילים שכבתי??

נראה שקיש היחיד כאן שהבין. אולי הוא החכם היחיד פה. אולי בנות לא מבינות כאלה דברים.

המשפט האחרון נשמע אדיוטי, נכון?? ככה גם התגובות שלכם

והם קנאים בהיצמדותם למדיניות הזאת, כי היא חיונית לדעתם!

להבדיל מפלורליסטים (כעקרון), שאמורים להיות מתונים גם בהנהגתם הפרטית.

אבל זה מאפיין די בולט שאפשר לאפיין בו ברמה מאוד כללית וגסה את ההשקפה הממלכתית.

מספיק לענייננו, כשאתה צריך לאפיין בקצרה "ממלכתי" ולהישאר ברור ומובן,

בלי יותר מדי בלבולי שכל.

(בלבולי שכל הם התחום שלי כאן...)

שזאת הבעיה הראשונה בעצם, אתה גם מתנשא. 
לא בא לך טוב מה שכתבתי - אתה מוזמן לסתום. רוצה להגיב? אני אגיב לך בחזרה. 

לגבי השאלה שלה - הסברתי במובן הכי פשוט מה ההגדרות. אתה מסביר מי זה מי ולמה. וזה - לא מעניין!

שהמילה ממלכתי אין פירושה מתון, בשום צורה. 

הפירוש המילוני למילה ממלכתי הוא - משתייך לממלכה, למדינה לממשלה.. 

אין שום קשר למתינות או קיצוניות.

המילה פאנאט היא אכן מתפרשת כקיצוני, אבל גם בזה יש גוונים..

בקיצור לא היה שייך להשוות כך את המילים ע"פ הפירוש, או לחלק כך את סוגי האנשים.

זה הכל דוני - אפילו שמתי סמיילי שטן שם^^!

אפשר לקחת אותי יותר בקלות...

שלא נראה לך כ"כ - לא עוזר מדי לדיון.

למה להכניס לפורום השליו הזה סגנון בריוני ומתלהם?...

אנשים- אתם כבדים!!!

ממתי נהייתם כאלה?

ולא התבטאתי בצורה מזלזלת כלפי אף אחד בשרשור הזה..

אני ניק זקן מדי במקום הזה.. כבר לא מבינים אותי ואת הסלנג שלי!

|מזדקן לו בשקט|

שזאת התנסחות מכבדת וראויה.

(ודוני צריך לשבת בשקט ולהבין...)

מוותיקים - נדמה לי שיש יותר ציפיות.

ועל דרך הסלנג והמליצה -

נדמה לי שאת יודעת על איזה זקנים נאמר ש"ככל שמזקינין -

דעתן מתטרפת עליהן".

הקיצור...

בכל אופן הצלחתם לעצבן אותו יחד, מה הפלא שהוא "כבד"...

יאללה, לא חשוב.

מה זה קוניק? הבנתי שיש ישיבות הקו וכו', אבל לא הבנתי מה זה אומר (ואולי זה גם קשור לשאלת פותחת השירשור?)

המתאפיינות ב"קו מחשבתי" ממלכתי ומוצק יחסית.

קווניק הוא מי שחי על פי ההשקפה הזאת.

קצת פירורים על קצה המזלג:

ממלכתיות גאולית (כי הוא תופס את הקמת המדינה כחלק ממהלך הגאולה),

דגש מיוחד על לימודי אמונה (לא רק גמרא והלכה ומוסר. למשל: ספר ה"כוזרי", כתבי המהר"ל מפראג והרב קוק.

כל זאת לאור תפיסה שנובעת מפנימיות התורה),

וגישה ללימודי תנ"ך מתוך הגדלת אישי התנ"ך ומעשיהם, ופחות ביקורת (להבדיל מ"תנ"ך בגובה העיניים", וכן

מגישות אקדמאיות וביקורתיות ללימוד תנ"ך. מכאן גם גישה לוחמנית במיוחד כלפי האקדמיה, בפרט כשהיא באה

לעסוק בעניינים שנוגעים לקודש).

הגישה הזאת מוצקה, ונתפסת כנחושה יחסית וסתגרנית, בעיקר בשל הנקודה האחרונה שהזכרתי.

יש עוד להאריך כמובן, כתבתי קווים ממש כלליים.

הממ, מעניין. אני מנסה להשליך את זה על עצמי: עונה על ההגדרה של ממלכתית-גאולית, אני מחשיבה מאד לימודי אמונה (עם זאת, כל אחד עם ה"אחוזים" והחלוקה שלו בסוגי הלימוד אותם הוא צריך ללמוד ולחזק בעצמו), אבל... אני כן לומדת באקדמיה לימודי קודש. אז כנראה שאני קו עקום (שמיישר הכל )?

אז את לא...

זה לא רק מאפיינים חיצוניים שאפשר להגדיר

יש כאן גם השתייכות חברתית די ברורה.

כך שאם לא ברור לך מהן ישיבות הקו על כל פרטיהן ודיקדוקיהן

אז כנראה שאת לא כ"כ בחברה הזאת ואז באמת זה לא אמור להיות חשוב.

ובעיקרון לא הייתי מקטלגת ככה אנשים..

אם את מחפשת לצאת עם מישהו ואומרים לך בגדול שהוא פאנאט, כדאי שתבררי את זה איתו בנקודות ברורות יותר בפגישות..

אותו דבר ממלכתי..

אלא אם כן את מעוניינת רק באחד מהצדדים ולא מוכנה לסבול את הצד השני...,

מה שלא נראה לי שעולה משאלתך.

זו לא סוגייה קריטית למי שלא מתכוון לחיות את חייו על פי דעותיו הפוליטיות..

אז גם אם יהיו לכם חילוקי דעות ביניכם בנושאי פוליטיקה - זה לא אמור לפגוע בזוגיות.

מפחדים לענות...

הביטוי של ההבדל מתגלה בעיקר בענייני ארץ ישראל,

שם הממלכתיים/ ישיבות הקו הולכים לפי מה שהמדינה קובעת כי היא מגלמת לדעתם את רצון ה' בעולם,

לעומת זאת הפאנטיים מאמינים במדינה בעירבון מוגבל או שבכלל לא, כי מה שקורה שם לעיתים הוא בניגוד לדעת התורה.

ומתוך זה עונים לשאלות-

כיצד להתנהג בפינויים?

האם להתפלל לשלומו של אריאל שרון או לא?

להקים מאחזים חדשים בא"י או לא?

ועוד ועוד...

תבררי לעצמך איפה את בעניין,

מניסיון שלי- לפעמים זה יכול לגרום לחוסר התאמה ולפעמים ההתאמה בשאר הדברים גוברת על זה.

בהצלחה!

(לגבי "ישיבות הקו", כביכול), פשוט אינו נכון.

טעות גמורה.

קורה..

אפשר להסביר את ההבדל בין מה שמכנים היום ממלכתים ופנאטים כך-

הממלכתיים רואים בגופים הממלכתיים (ממשלה, צבא וכו') כגופי קודש ממש וככאלה, א"א לבקר שת גופי קודש אלו.

ה"פנאטים" מסכימים לעובדה שגופים אלו קדושים, אך מסתייגים- במידה והגופים נוגדים את התורה, התורה שניתנה לנו היא שקודמת, כי הרי הקדושה שבמדינה וזרועותיה נובעים מכוח המדינה ואם המדינה ל"ע נוגדת את התורה, יש להתנגד ולצאת בתוקף נגד החלטות אלו.

אבל כדאי להדגיש את הרב המשותף מאשר את ההבדלים הזעומים!

שניהם אוהבי הארץ, אוהבי עם ישראל, מתמסרים בכל מאודם לתורה, לצבא ולמדינה. דרך הפעולה אולי מעט שונה, אך המטרה זהה...

לדעתי, זה לא צריך להיות שיקול כלל (אלא אם כן מדובר במקרה קיצוני...)

אלו התלמידי חכמים המכונים כאן "ממלכתיים" מסכימים שבוודאי מותר וחובה לבקר את הגופים הללו (ממשלה, צבא) כאשר הם פועלים נגד התורה ונגד המוסר.  וכמו שכתב הרצי"ה בזמנו: הממשלה בשביל העם ולא העם בשביל הממשלה...

הקדושה שבגופים אלה, היא בגלל ייצוגם את שלטון כלל ישראל בארץ, בגלל עוסקם במצוה כללית של שלטוננו בארץ.

לכן, גם כשמבקרים (וזה בכלל טוב בביקורת..) - צריך לכבד, ולזכור גם את צדדי הטוב, ואת שליחותם ותפקידם. לפעמיםדווקא ע"י כך - נותנים להם כח ותקוה.

כלומר, דווקא ההגדרה הנחמדה שניתנה כאו ל"פאנאטים" מתאימה לראשונים.

וזו "טעות טובה" - כי זה מראה שבאמת זה לא הבדלים קיצוניים, כמו שמנסים לעיתים לצייר...

הם כנראה לא מספיק ממלכתים..

והאמת - אני לא כ"כ מסכימה עם הדיוק.. יש הרבה פאנאטים שלא מסכימים בשום פנים ואופן לקדש גופים מדיניים כלשהם.. (לא שאני תמיד מסכימה איתם) או לקחת חלק בצבא..

מה שכן - הם אכן כולם אוהבי ה' ויראי אלוקים..

הזה..)

האמיני לי - אני מכיר מקרוב את מי שמהם בא הכיוון באופן מקורי (כמובן, לא אחראי לכל מיני סטיגמות שבאות לעיתים לצורך נוחות-התיוג...  בין אם זה מכאלה שחושבים ששייכים הכיוון הזה, בין מההיפך...).

ולגבי הה"פאנאטים" - אינני יודע בדיוק מי הם, ואם זה אכן "זרם" או כל אחד עם סברתו, אבל עניות דעתי והבנתי היא, שבוודאי אנחנו לא "מקדשים", הקב"ה מקדש, ואנו יכולים לתת לכך חלוּת. הקדושה של עם ישראל זה מה', וגם הקדושה של ארץ ישראל, ולכן גם הקדושה של שלטון עם ישראל על ארץ ישראל, הקרויה מדינה, ושל הכלי המרכזי לקיום מצוה כללית ונישאה זו - כולל עזרת ישראל מיד צר - הנקרא צבא.

ובוודאי שצריך לנהוג כבוד במי שהקב"ה מסר בידם את השליחות לשלטון עם ישראל על ארצו, והציבור בחר בהם. ואליהו רץ אפילו לפני אחאב משום כבוד מלכות.

אבל בוודאי שכאשר הם עושים משהו נגד שליחותם, צריך למחות בכל תוקף. אבל צריך שֵכל - לפעמים "צעקות" טובות, ולפעמים מחלישות. ככלל, תוכחה שבאה מתוך אהבה והכרת הערך, פועלת יותר ומעודדת את הטוב, ומחזקת את הכח לעמוד מול לחצים מכל העולם.

וגם כשמוחים - צריך לחזק מה שכֵּן טוב. אי אפשר לזרוק את כל החסד שה' נתן לנו בתקומת עם ישראל בארץ אחרי 2000 שנה, בגלל יש דברים שעוד לא בסדר.  וכי מישהו העלה בדעתו שעם ישראל יקום מהגלות, בגאולה בדרך הטבע, בלי סיבוכים וקשיים?..

יראה כל אחד כמה סיבוכים הוא עובר אישית בדרך ליישום אידיאל. בוודאי הכלל. "לקטר" ולהתלונן אולי קל - אבל לא תמיד בונה..

והאמת, שדווקא מי שלא מתייאש חלילה מהמדינה ומהממשלה, אולי כואב לו יותר. כמו לכל מי שרואה מישהו שהוא מאמין בפוטנציאל שבו, ואינו ממצה אותו דיו.

לראות את הטוב, להכיר טובה לה' (זה חלק מאהבת ה' ויראתו), וגם לפעול ליישום הטוב הזה במציאות. לעיתים בשמאל דוחה, לעיתים בימין מקרבת. ללא יאוש כלל. באמונה.

[טוב, כפי שמובן ושקוף - כבר ניצלתי את ה"במה"...]

למרות שדעתי בד"כ ידועה.. (לא ברור לי אם המורכבות שבה, או רק הסטיגמה בגדול)

רק ציינתי בחיוך שיש ממלכתים שלא מוכנים לבקר שום דבר..

ויש פאנאטים שלא מוכנים לקדש שום דבר..

אלו שני הקצוות, ובאמצע ישנם הרבה מאוד גוונים.

<צ>

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות