מה שיפה במסיבות בת מצווה- זה שאין "מסורת" לגבי צורת החגיגה (בניגוד לבר מצווה)

אני מכירה הרבה שהפרידו בין המסיבה לחברות לבין המסיבה עם המשפחה-

אצלכם נשמע שיש הבדל בין הסגנון של הבנות לסגנון של המסיבה אז אולי זאת אפשרות..

לגבי דרשה- לדעתי צריך לשאול את הילדה מה היא מעדיפה. אולי אפשר לעודד אותה להגיד משהו אבל אם היא נלחצת מזה אז לרדת מהעניין. רק שזה לא יבוא ממקום של "ככה כולם עושים אז אין ברירה אלא להתגבר על הבושה"

הפעלות אפשריות לחברות- יצירה (סדנת תכשיטים, צביעת עץ עם אקריליק, הכנת מבשמים למיניהם), מעגל מתופפות, טיול במקום מעניין כמו נאות קדומים.. לפי האופי של הילדה, תחומי התעניינותה..

למשפחה אולי תעדיפו לעשות במקום פתוח כגון פארק בשעות אחר"צ?

זה מה שעושים אצלנו כדי שכולם יוכלו להתחבר לאירוע, אצלנו עניין המחיצות קצת "צורם" למי שלא רגיל לזה..

בכל אופן בהצלחה והרבה מזל טוב!!

נראה לי שבגיל הזה כדאי מאוד להתייעץ עם הילדה ולשמוע מה דעתה ואיך היא גם רוצה לחגוג את החוויה החשובה הזו. יש מצב מאוד גדול שהיא כבר היתה בבת- מצוות של בנות כיתתה וחשבה לעצמה מה מאוד מצא חן בעיניה ומה לא. ומי יודע, אולי היא ממש תאיר את עיניכם...

לפי דעתי, נראה לי שכדאי מפעילה. רוב תשומת הלב ועיקר האירוע צריך להיות מופנה כלפי הבת והחשיבות הגדולה לשלב אליו הגיעה, ולכן,אם הריקודים יהיו בהפרדה- את מי המפעיל יפעיל....?

ולגבי דרשה, תשאלו לדעתה. אולי זה רק עיניין של קצת חיזוק ביטחון עצמי ופידבק והיא ממש תהיה בעיניין. ואולי היא כ"כ תתנגד שתבינו לבד שאי אפשר לכפות את זה עליה.

אפשר גם להכין מצגת עם תמונות שלה מינקות עד עכשיו. אפשר להכין לה מצגת הפתעה שבה חברים ומשפחה מברכים אותה לרגל החגיגה. 

ישנו טקס ישן שפעם היה נחגג "טקס הדלקת נרות" שבו היא מדליקה 12 נרות ובכל נר היא מזמינה מישהו מהמשפחה/ חברים שידליק את הנר ואם הוא מעוניין יברך אותה. ראיתי שידרוג של העיניין, ההורים קנו 12 מתנות וכל מתנה הגיש לה אדם אחר חשוב בחייה (אחים, סבא וסבתא וכו'...) והברכות היו כתובות מראש ע"י ההורים, כך שזה לא היה נטל על האורח, ברכה באורך חמשיר לא משהו מעיק. כמובן שגם המתנות היו קשורות איכשהו לאדם שנתן וגם היו מעניינות וכיפיות לילדה.  

נשמע מדבריך שהאירוע לא יהיה גדול (בגלל גודל המשפחה) וזה קצת מבאס אותך...

אך אל תסתכלי על זה ככה! יכול להיות אירוע בעל אופי חמים ומשפחתי, אירוע מלוכד ונעים ולא המוני ומנופח בלי שום משמעות.  בחתונה שלה בעז"ה תבחרי אולם גדול כ"כ....

כדאי לבחור מקום שיכיל בנעימות את מס' המוזמנים, מקום גדול מדי יתן תחושה של אירוע ריק ומקום קטן מדי יוצר צפיפות ומחנק.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....