אני אספר לך סיפור, אמיתי, שקרה עם הכיתה שלי לפני שנתיים.

הגיע אלינו בתחילת שנה ר"מ חדש (שאף פעם לא היה ר"מ בישיבה), ולמען האמת זה מבייש להזיכר בזה, אבל מיררנו לו את החיים. מהשיעור הראשון, ביום הראשון - רק ניסינו לעצבן אותו.

והוא מצידו - השקיע בנו הכל. ה-כ-ל. ממש. ולא היו לו ילדים, והוא ממש התייחס אלינו כמטו ילדים שלו. בערבי כיתה - הוא ואשתו השקיעו בנו את כל כולם, קנו ממתקים מכל הסוגים, עשו פעילויות וכו', הכל בשבילנו, ופעם אחת כשנכנסתי באחת ההפסקות לחדר מורים (וזה לא היה בנסיבות טובות..) - אני שמעתי אותו מדבר עם אשתו על מה שקורה בכיתה, ומה היה היום וכו'.
אבל אנחנו - עשינו לו פשוט רע (וזה מבייש להיזכר בזה), עד כדי כך שבאמצע שנה הוא החילט שהוא פורש. שברנו אותו. הוא בקושי הצליח ללמד, כי לא נתנו לו.

ראש הישיבה שמע על זה, והחליט לשים לזה סוף. הוא עשה לנו שיחה על הכרת תודה, ועל כמה שזה פוגע ברב מה שאנחנו עושים לו, וככה שיחה שלימה.
אחרי השיחה, היה לנו שיעור עם הר"מ, ובסוף השיעור כשהוא יצא מהכיתה - צועקים לו "הרב -- --- אנחנו אוהבים אותך!!"
את רואה אותו, יוצא כולו מאושר, זורח, עם חיוך על הפנים. בסוף שנה נתנו לו מתנה (וגם אצלנו כל אחד מהכיתה שילם 10 ש"ח), והוא פשוט היה מאושר.
זה לא שהוא היה צריך את המתנה - זה עצם ההכרת תודה, זה מה שחימם לו כל כך את הלב.

ולכן, לפי דעתי תביאי את העשר ש"ח הללו בשמחה, אפילו תגידי לה גם כמה מילים טובות שאת מודה לה על שהיא לימדה אותך וכו, וזה לא דורש כמעט מאמץ, וזה עושה ה-מ-ו-ן ומצווה ענקית.

כאילו הבנאדם משקיע ת'חיים!!
מזה 10 שקל בשביל כל העבודה העצומה שהוא משקיע בכם!!

אנשים משקיעים בכם!

למה לא להוכיר להם תודה?

תהיו נחמדים לפעמים...

והפעילות בפורומים ירדה משמעותית 

כדי לעשות טוב לעולם ולאנשים ואני מאמינה שכל אחד יכול להפוך את העולם למקום יותר טוב ושמח ואוהב ♥️ וגם לעבוד את ה' שזה הכל בסוף

מהחיים, לחיות טוב, באושר, בשמחה, בסיפוק, ולדאוג לעתיד שלנו כאן