קורה הרבה פעמים שהתינוק רגוע לחלוטין ובכל-זאת הוא בוכה
כשמחזיקים אותו על הידיים הוא נרגע וכך אני מוצאת את עצמי מרדימה אותו על הידיים,כשהוא עירני הוא רגוע רק על הידיים שלי..והכל סביב הרמה על הידיים.מה אפשר לעשות?האם לתת לו לבכות בלול עד שיירגע זה יעיל?
מצד אחד אני לא רוצה שלא תהיה היענות לבכי שלו וכך הוא יהפוך לילד כעסן ורגזן..מצד אחר,אולי חוסר ההענות הזו היא זו שתגרום לי להיות חופשיה יותר,ולו להתלות פחות בידיים....
לפני בסכ"ה 3 שבועות הוא היה מחובר אלייך 24 שעות ביממה
אז הגיוני שיקח לו זמן להסתגל, ולהפסיק לרצות להיות צמוד אלייך כל הזמן
בעיניי, הפתרון הטוב ביותר במצב כזה הוא מנשא שמאפשר גם להחזיק אותו הרבה וגם לעשות דברים אחרים (ורצוי כזה שמאפשר נשיאה נוחה על הגב, אם כי זה בדר"כ לגיל קצת גדול יותר)
ובמחשבה שנייה, מנשא מתאים לגיל 6 שבועות. עד אז את במשכב לידה, ולא אמורה לעשות יותר מאשר לנוח ביחד עם התינוק, ובשביל להחזיק תינוק בשכיבה/ישיבה לא צריך מנשא
ושיהיה מזל טוב
בהתחלה, לשבת/לשכב כשהוא עלייך
ואחר שנגמר משכב לידה, להתחיל להשתמש במנשא אפשר קידמי, ויותר נוח אחורי, שיאפשר לעשות עוד דברים בזמן שהוא עלייך. ואם לא אפשרי לך לסחוב אותו כל הזמן (בעיות גב למשל)
והדברים האלו פשוט משתנים מילד לילד. הראשון שלי לא התעקש להיות עלי בלי סוף, אבל לא היה מוכן לשחק לבדו, אלא היה מתעקש שאני אשב לידו בזמן שהוא משחק בצעצועים, את השני שלי לעומת זאת הייתי צריכה לסחוב עלי ממש כל הזמן כשהיה קטן, ובאופן כללי הוא הרבה יותר דביקי לאימא, אבל כשהוא התחיל לשחק בצעצועים הוא בהחלט היה יושב ומשחק בעצמו גם בלי שאני אהיה לידו.
ואם בכל זאת לא מתאים לך להיות עם התינוק כל הזמן, אפשר לחפש דרכים אחרות. למשל לשים אותו בעגלה עם התמונות האלו של התינוקות. ואולי תבוא עוד מעט מישהי שכן מצאה שיטות אחרות לגרום לתינוק קטנטן להיות רגוע, ותתן לך עצות מה אפשר לעשות.
הוא בדיוק מה שנצרך וחשוב לילד 
"ילדים גדלים מחום ואהבה " (ולא רק מאוכל ושינה)
הטיפול הוא מאוד אינטנסיבי,להאכיל,לחתל וידים.
קודם תמיד תבדקי אם יש סיבה לבכי,רעב,חיתול,גזים,רוצה תשומת לב
דברי עם הבעל שבזמן שהוא בבית שיתחלק איתך ויאפשר לך לחדש כוחות
אני יכולה להגיד לך שתינוקות הם מורים גדולים לסבלנות
היום, מרוב "שיטות חינוך", לפעמים עלולים לאבד את הרגש הטבעי קצת..
ילד בן 3 שבועות לא "מחנכים".. אולי כואבת לו הבטן?...
הוא רק הגיע לעולם - חדש כאן...
אם היית נוחתת כעת מהחלל - היית מסכימה שישר "יחנכו" אותך?....
מה שאת לא רוצה שלא תהיה היענוות לבכי שלו כדי שלא "יהפוך לילד רגזן וכעסן" - זה מאד יפה.. אבל עוד לא עכשיו. עכשיו זה פשוט כי את אמא שלו ואת לא רוצה שיבכה. את רוצה שירגיש טוב.
את יכולה לנסות לשים אותו בעגלה ולטפוח על הגב, לנדנד. גם לשים מוזיקה נעימה, לתלות מלמעלה דברים מענינים.
תחליפים חיוביים לידיים-כל-הזמן. וגם - על הידיים. טוב מאד..
ו...שכחנו: מזל טוב..
לנסות להרגיע ע"י ליטוף עדין על הגב, עיסויים קלים, עירסול וחיבוק.
מזל טוב! הרבה נחת וגידול קל.
הוא היה רגיל להיות במקום מוגן וחמים המון זמן...
אם הוא היה בן שנה אולי זה היה תלות..
את יכולה לשים אותו במנשא אם קשה לך או שתנסי לראות מה מפריע לו (קור/חום/גזים) לא חסר
בהצלחה רבה ומזל טוב!!
הוא קטנצ'יק...
הרי הבנו שזה מה ש"מפריע"..
אבל הוא אשר אמרתי: מה שצריך להפריע כעת, זה אם הילד מרגיש טוב או לא...
תינוק קטן.
אלא שגם אמא צריכה להרגיש טוב, כמובן -
ולכן הציעו כאן כמה דברים, שיכולים להיות קצת תחליפים ל"ידיים" כל הזמן.
אבל ככלל, בגיל הזה - אמא צריכה לנהוג לפי האינסטינקט הבריא, האימהי, שלה.
בוכה, מרגיעים.. בחום, באהבה; בחיבוק, בנדנוד, במילמול בחיוך, בדיבור... וכו'
זה גם ה"חינוך" הכי טוב לכעת: שהעולם הוא טוב וחם ואוהב ונעים ומוגן. מזון טוב גם להמשך...
בהצלחה.
כי הגוף שלו עוד לא יכול לעשות הרבה בשילו 
כולם כתבו כל כך יפה!
התינוק היה תלוי עלייך 24 שעות, וגם נשמת בשבילו ואכלת בשבילו וגם וויסתת את חום גופו!
הגוף שלו כבר עושה הרבה יותר ממה שהוא ידע לעשות לפני 3 שבועות, אבל עדיין יש לו עוד כל כך הרבה ללמוד!
ועד אז - הוא בהחלט תלוי בך. את המתנה של השם בשבילו
לתינוקות יש צרכים שהוריהם חייבים למלא על מנת שיתפתחו באופן תקין. יש צרכים פיזיים- מזון, נקיון, שינה וכו'. יש צרכים רגשיים שאמנם לא נראים לעין אך הם חשובים כמו הצרכים הפיזיים להתפתחות נפש התינוק. אחד הצרכים של תינוק רך הוא להרגיש את אמו, להיות קרוב אליה, כפי שהיה לא מכבר... להחזיק תינוק כה רך על הידיים, לא רק שזה לא פינוק, ההיפך- זהו מילוי צורך בסיסי שלו ומפתח בו בטחון ורוגע. כמובן שאי אפשר להחזיקו 24 בשעות ביממה, אך כמה שיותר הרי זה משובח ואין פה אף פעם "יותר מידי".
קחי אותו על הידיים כמה שרק אפשר, שיצבור כמה שיותר "שעות אמא" לחיים.
ופתרון מעולה- מנשא. גם משחרר את הידיים לפעילות, גם מרגיע את התינוק וגם הוא מרגיש כה מוגן ונינוח צמוד לאימו, לה הוא זקוק כל כך.
תינוקות קטנים בוכים הרבה, לפעמים נראה לנו שזה ללא סיבה, אבל הרבה פעמים הקרביים שלהם מציקים להם, או שסתם קשה להם להסתגל לעולם, צריך הרבה סבלנות ולא לשכוח שהתינוק לא בוכה "סתם", ואם נשיאה בידיים מרגיעה אותו, אין מה להסס.
ומזל טוב שיהיה לך, גידול בנחת!
לא זקוק לשקט מוחלט.
דווקא לפעמים הקול של אמא, השירה שלה - הם אלו שמרגיעים אותו.
ברחם התינוק שמע את כל המתרחש מבחוץ, וכשהוא מגיע לעולם, השקט הופך להיות משהו מבהיל עבורו. לכן דווקא חשוב לשיר, למלמל, וגם מגע של אמא הוא זה שיעזור להקנות לו בטחון.
לכן לטעמי אם התינוק בוכה גם כשהוא רגוע: לשיר לו, לדבר איתו, להשמיע לו שירים וכו'.
לעניין הההרמה המרובה ביידיים- נסי את דרך האמצע:
גם שהוא ירגיש אותך, וגם שיבין שנרדמים במיטתו שלו.. והדרך היא: להניח אותו בלול, ללטף ולדבר איתו, למלמל, לשיר, קצת לנענע. כך לאט לאט עד שירדם.
ייתכן שבהתחלה יהיה קשה, כי הוא הורגל לידיים אך צריך לזכור שהילד הוא תוצר שלנו ולא אנו תוצר של הילד.
כך שעם התמדה, רגישות והרבה תפילות בע"ה דברים יסתדרו
הצלחה רבה
לפחות חלק מהיממה כדי שאז את תהיי פנויה יותר,
וכן - לומדים לעשות הרבה דברים גם כשהם על הידים- כמו לאכול למשל,
ולפעמים ניתן להרגיע תינוק בעגלה בתנועה, ע"י מוצץ, או בסל -קל או טרמפולינה.
לפעמים הם רוצים דוקא על הידים.
אם את רוצה את יכולה לשאול גם בפורום של הריון ולידה, שרוב 'התינוקות' שם.
נסי להיעזר בלוחשת לתינוקות, מעולה להכרת התינוק שלך.
אולי הוא רעב? עייף? משועמם? רטוב?
נסי לבדוק זאת ורק אח"כ הרימי אותו למעט פינוק.
קשה לי להסביר צריך להיעזר באמא.
אם קשה לך והידיים תפוסות כל היום היייתי ממליצה על מנשא על הבטן
הבעיה היא אצלך- שאין לך זמן ואתלא חופשיה. אז הפיתרון או שאחרים יעזרו לך להחזיק אותו או מנשא..
אם לא תעני לבכי שלו בשלב מסויים הוא יפסיק אבל יפנים את זה שאין מי שנענה ומקשיב לצרכיו וחבל...
תפיסת העולם של ילד היא אגוצנטרית - אני במרכז.
תינוק בא לעולם. בהתחלה מוגבל ,מבולבל. לאט לאט מתבהרת התפיסה שלו. הדבר הראשון שהוא תופס זה אני. הוא מתחיל להכיר את עצמו . להרגיש שהוא קיים. התפיסה הבסיסית של הילד : 'אני קיים' . ואז מתחיל לראות דמויות מסביב. בהתחלה הדבר המפחיד הזה (שאחר כך לומד לקרוא לו "אמא" ) הענק הזה שמוריד אותו מרים אותו, מגלגל אותו ,מסובב אותו ,מגרד לו באוזן, הוא מתחיל לבכות דוחפים לו בקבוק לפה. הוא רוצה להסתובב על הגב- עוד פעם בקבוק. ממש "צער גידול הורים" .קשה לו, אבל הוא לומד לשאת את זה.
כיוון שהוא במרכז העולם הוא לא יכול לתפוס שיש משהו מחוץ לו. ומרגיש שהרעש הזה מכוון אליו , עלול לאיים עליו, לפגוע בו, אולי לשעשע אותו( אם יש לו בטחון עצמי מופרז ) אבל בכל מקרה מחובר אליו.
מכיוון שאנו חיים בחברה עצבנית ומתוחה , שאון מכוניות והמולה רבה. כל זה מאיים על הילד ומפחיד אותו.
בחברה המודרנית,באווירה שבה אנו נמצאים כל ילד באופן טבעי מרגיש מאוים, נרדף , מנוכר, דחוי ואף עוין.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
