גם בתחום הלימודי וגם בכללי..

אפשר לצאת עם עובר, ואפילו עם עובר טוב בלי להתכונן. אבל אפשר להחליט שהמטרה היא לא "עובר+" המטרה היא הרבה מעל זה..

או בכללי, להעמיק. ללמוד. גם תחומים שלא נבחנים עליים בבגרויות..

ועוד תחום, יש כ"כ הרבה ח'ברה שלא משקיעים בלימודים כי הם מעדיפים להשקיע בנושאים אחרים שבוערים להם.. יש הרבה שנקרעים בין אידיאלים וכו' ורצון ללמוד וכו'..

את ב"ה נמצאת במצב שיש לך את היכולת להשקיע באידיאלים, בנושאים שבוערים לך, בלי שזה יפגעי יותר מידי בלימודים. את בעצמך אומרת שאת מצליחה בלי לעבוד ולחרוש שעות וימים.. נצלי את הזמן לדברים אחרים!!!

כל הנ"ל בגדר המלצה.. אפילו שחלק נכתב בהוראות או משו' כזה..

מעולם לא הייתי תלמיד מצטיין עד ששנה אחת שהייתי
בכיתה ד היה לי את התעודה הכי טובה בכיתה

והרב שלי כל כך התלהב (וגם אני)

ומאז הציונים שלי רק התדרדרו ותמיד אני חולם שיום

יבוא ואני שוב יהיה תלמיד מצטיין אבל לא משנה כמה אני מתאמץ

אני תלמיד גרוע

ורמת המצויינות של התלמיד לא נקבעת רק לפני הציונים. יש את עניין ה"תלמידאות" [לא ה20% במגן..]

איך אתה תלמיד

כמה אתה משתתף, משתדל, מנסה, מתלמד..

כנרית-

ככה שבעצם- את לא תלמידה כ"כ טובה..   אבל ב"ה את מגשימה את המטרה [הציונים..] בקלות יחסית..

אני באמת חושבת שכדאי לך לחשבו על דבר אחר להשקיע בו ולהתאמץ למענו..

בשחנ"ש עם המחנכת שלי לפני שבועיים בערך היא שאלה אותי במה השקעתי השנה.

לא מה עשיתי שדרש טיפה השקעה בשעתיים לפני, במה ב א מ ת השקעתי, והוצאתי עליו ת'נשמה, ובאמת באמת דרש ממני מאמץ.

אחרי שעה של שחנ"ש היא פירגנה לי, במה השקעתי מתישו בחיים, לא השנה.

האמת, בסוף השחנ"ש הזה, שעתיים אחרי שהיא שאלה אתזה, מצאתי משו שהשקעתי בו השנה, אבל.. טוב, היה בזה משו עצוב.

מכירה את הצרה הזאת של זה שהכל בא כ"כ בקלות, וזה שכבר לא צריך להתאמץ בשביל משו, והבטטה שהופכים להיות.

תחפשי איזה משו, לאו דווקא בתחום הלימודי, שתצטרכי להשקיע בשבילו.

בטוח יש משו כזה.

גם אם זה ללמוד לנגן או משו.

תמצאי משו כזה ותכריחי את עצמך ואל תוותרי לעצמך, את לא מבינה איזה הרגשה טובה זאת אח"כ לדעת שהשקעת, והוצאת ת'נשמה, וקרעת את עצמך, והצלחת

בהצלחה!

את יודעת עם כמה קשיים אני קורעתת הורגתת רוצחתתת ת'צמי בשביל לקבל 70 ואת בוכה שבאלך בקלותת!?!?.. נשממהה בבקשההה תגידי תוודהה על הכלל!!  כל מורה שניה אורמת לי ,נוו, מה קרה?~!?!.. ואני אחת כזאת שהכל הופכת לצחוקים..(דרך להתמודד עם הקשיים אולי??!1...) אז אני עונה לה ,אמא תמיד חינכה אותי להסתפק במועט.."..!!! פשוטט ת ודיי לאלוקייםם סבבהה!!..:") בהצלחה בוביי..:*

איתכם בשעה קשה זו של הצלחה בבגרויות רדו והיכשלו!!

אלורים נתן לכם מתנה תנצלו אותה בחיאת.... אתם יודעים כמה אנשים מקנאים בכם עכשיו...

אבל לוידעת..

מכיר את התחושה הזאת של סיפוק אחרי שחרשת למבחן וקיבלת ציון טוב?

תחושה מדהימה!!!

אז זהו, שאין לי אותה.

כל החשיבות של סיפוקים וציונים לא קיימת, זה מציק!!

ברור שאני מודה לקב"ה! כל רגע מחדש!!

אבל ההרגל להתאמץ בשביל דברים הוא חשוב בטירוף! אני מפחדת לאבד אותו סופית!

ותודה כולם!!

מזדהה ממש!

ההבדל ביני לבינך - את יודעת מה זה להתאמץ.

אני לא.

את בחיים לא תביני איזה צרה זאת.

גם אני יודעת מה זה לקבל 70, הדבר היחיד שבו לא הצלחתי היה מת', כי אין מה לעשות, זה דורש תרגול, ובשלוש שנים האחרונות, לפני שתפסתי את עצמי בידיים בגלל הבגרות, עשיתי במצטבר אולי 15 תרגילים במת' מחוץ למבחנים.

ועכשיו, כשמחר יש לי בגרות,אני עדיין לא מסוגלת ללמוד.

לא מסוגלת להתאמץ.

וזה כל דבר בחיים.

את יודעת מה זה לשבת ולהשקיע, אני לא, כי בחיים לא הייתי צריכה להשקיע במשהו.

ועזבי, באמת שאת פשוט לא מבינה מה זה.

זה שהכל בא בקלות זה לא כזה טוב כמו שזה נראה..

התרגלתי שהכל בא לי בקלות וכשהגעתי לאולפנא לא ידעתי מזה להתאמץ ואיך יושבים ולומדים למבחן ואחרי חצי שנה שההציון הכי גבוה שלי היה 68 החלטתי שאין מצב זה ממשיך ככה פשוט ישבתי והכרחתי את עצמי לשבת וללמוד

עוד לא מושלם אבל הרבה יותר טוב ב''ה! 

בקיצור מה שאני באה להגיד זה שברור שצריך להגיד תודה על החוכמה אבל אם לא יודעים מזה להתאמץ זה פספוס עצום!

בגיל שלי אני עדיין לא עשיתי תאוריה כי אני לא יודע לשבת וללמוד.

לבגרויות למדתי די קצת וקיבלתי בהתאם, יש אפילו 2 שנכשלתי למרות שדווקא יחסית השקעתי באזרחות, לפחות במשך השיעורים. המורה התפלא כשהוא שמע שנכשלתי.

עכשיו אני בלי תאוריה עדיין.

כמה שהיה עוזר עכשיו רשיון נהיגה....

פעם הייתי ככה.... לא לומדת כלום והכל C הזרם...

היה קטע כזה בבית... שכולן אצלינו בבנות פלוס מינוס הלך להם סבבה חוץ מאחת, זאת שמעלי. אז אני ומי שמעל מי שמעלי תמיד הרגשנו מקופחות כזה כי גם שכן לא הלך לנו מהשרוול כ"כ אז יחסית התאמצנו אפחד לא העריך את זה ואותה על ציון 60 זה היה כזה וואוו והייתה מקבלת פול דברים וזה ובתור ילדה זה היה לי מזה רע...

היום אני במצב של מה שהולך הולך מה שלא ביי לימודים לא בראש שלי. לא מסוגלת להשקיע בדבר הזה לא מסוגלת נפשית! <ר> אז מה שזורם אחלה מה שלא ביי... כאילו בנות אומרות לי שאני לא מנצלת תראש שלי דוגרי זה נכון אבל מה כפת לי.

נשמה יקרה! אני אוהבת את מה שכתבת למעלה ווואי את צודקת כי "לא יגעת ומצאת אל תאמין" אבל נשמה ה' נתן לך מתנה שכל ב"ה אז באמת נצלי את הזמן לדברים אחרים שהם חשובים לא פחות (ולדעתי אף יותר!) להשקיע בחיים שלך שמעבר ללימודים (וגם מעבר למסך!!!!!!!!!!!) חולעלייך ומעריכה פוליים

נ.ב.

תמר נשמה יקרה שלי!!

תמיד שאני כותבת לך על דברים רציניים פה בפורום הזה זה בלי קשר להכירות שלנו מהמשפחה מתוך עיקרון לכן זה כתוב כך. 

למה?!

הפוךך!! , במקום לראות את זה ככה 

תשני ראיה =] 

תגידי לעצמך : 

וואלה איזה כישון אלוקים נתן לי!!

אולי הוא נתן לי אותה כדי שאני אצליח להוציא 100 בלי ללמוד

ובמקום ללמוד (בברור שאת יודעת ת'חומר) אני אלך ואעזור לבנות אחרות!

תנסי, זה כדאי 

בהצלחה אחותי..

כתבתי בטעות תעודת זהות במקום תעודה

אבל אני מצאתי פתרון.

במקום להתאמץ על המבחנים,

אני מתאמצת על הלהתאמץ.

בכל תחום אפשרי.

וזה קשה.

ויש מורדות. 

ויש סיפוק בעליות.

לא שאנ י מושלמת כן?

אבל אני מודה לה' על המתנה שהוא נתן לי,

ומשתדלת לבחון את עצמי מול דברים אחרים.

לא מבחנים של לימודים.

תודה רבה

יפה, להתאמץ בשביל להתאמץ, ת'אמת בדרך כלל זה מה שאני עושה: מתאמצת כדי להצליח אפילו טיפה להתאמץ.. מקנאה במי שיש לו את היכולת להתמיד...  מי שקשה לו לפחות יש תמריץ להתמדה... לי אין את זה...

היום בבוקר אמא עשתה סבב הסעות לאחים שלי ביישובים שונים (בי"ס יסודי, חטיבת ביניים, אולפנה, מכללה וסתם חברה)

המכללה הייתה הכי רחוקה אבל אחותי אמרה לאמא שלי שתקח אותה ראשונה בטענה ש " אני סטודנטית!! אני לא יכולה לאחר!!!" מי המציא תסטיגמה הכ"כ לא נכונה הזאת על סטודנטים?!?!

ולטענתך, זה באמת באסה. חפשי לך אתגר מוחי מחוץ לבי"ס. חוג/קורס להעשרה. בוודאות יש..

אל תפתחי פה לשטן.

מניסיון.

למרות שאני מגיע כל יום לאול', אבל עדין - משעמם לי.

אני מקשיבה למורה, מבינה, וזהו. אבל המורה חוזרת על כל דבר 8 פע', כל דף עבודה אני מסיימת בשנייה, ולא מבינה איך אחרי 20 דק' של עבודה (שבהם אני קוראת) נשאר להם שיעורי בית.

אין מה לעשות - צריך לומר תודה שזה לא להפך!

גם אם זה קשה,זה עדיף!!!!

ונותנים לך תיקח מרביצים לך תברח!!

אז יאללה תשמחי במה שיש!!!

והרבה הצלחה...

אז בכייף, בואי נחליף שכל..

זה יעזור לי, ולך באותו אופן!

יהפוף אותי לגאון, ואותך לאהבלה (?)

ראשית, אין סיבה שהיא תשתוק. הפורום נועד לדברים כאלה.

שנית, לכל אחד יש התמודדויות אחרות ולא כל מה שלנו נראה

גן עדן הוא באמת כזה למישהו אחר.

אפשר להתווכח על הדעה או על ההסתכלות, אבל בכבוד.

אל תהפכי את זה לדבר רע..את צריכה להיות מודעת לדברים הטובים שבך...תגידי לעצמץ כללל יוםם מה טוב בזה שאת חכמה!!זו ממש לא שחצנותתת זה מודעות עצמית והערכת המתנות שהקב"ה נתן לך..את צריכה לדעת במה את טובה...מי את מה האופי שלך..כי בסוף לא תוכלי לנצל את זה ולהיות מי שאת אמורה להיות..את יודעת,אומרים שבן אדם נולד אומרים מה הוא יכול להיות...היה איזה משל על ר' יצחק אלחנן שכשהוא הגיע לשמיים רצו לשלוח אותו לגיהנום..ואז הוא התלונן והתווכח למה???ובסוף ענו לו..כי אתה רצחת !רצחת את עצמך לא השתדלת והיית מי שאתה יכולת להיות,יכולת להיות רב גדול ולא סנדלר פשוט..אז יצחק אלחנן התחנן..בבקשה תתנו לי הזדמנות....יצחק אלחנן עבר מוות קליני וחזר לחיים...והוא הפך לרב גדול!!!!תנצלי את החכמה הזאת תיהיי מודעת לה!!!

רק סטלנים מלידה יבינו
אם אין לך לימודים על הראש תנסי לחפש סיפוק במקום אחר,
אולי סניף,מד"א או משו בסגנון...

והצלחתי...והשנה הציונים צנחו וצנחו למרות שלא השקעתי והגיע לי ציון נמוך, אבל הוריד לי תביטחון בטירוף!!!!!! אין לי כח לילמוד,להיכנס לשיעור, כלום!!אחרי שקיבלתי מתחת 80 ולא משנה כמה לא השקעתי במבחן הזה ליפני אני לא מסוגלת להמשיך וכל ההצלחה הזאת לפני רק דפקה אותי כי יכול להיות שאני יצא בלי תעודת בגרות רק ביגלל שלא ידעתי מזה לקבל ציון נמוך......קיצר תקווי שהציונים לא יצנחו לך עם הביטחון העצמי כי אז לא משנה כמה תשקיעי זה יהיה קשה לך להאמין בעצמך.

סה"כ אומרים לי שאני ממש בסדר שאם אני אשקיע אני אצליח [אני לא כ"כ מסכימה עם זה.. אבל בסדר.. ].. אבל יש מקצוע שפשוטט.. אין מצבב!! חרשתי על מבחן אחדד.. שבוע לפני.. ואז פשוט קיבלתי 35 !!!!! באתי בהרגשה טובה ויצאתי בהרגשה טובה! מזה הציון הדפוק הזה?!

והרבה פעמים אני פשוט מקנאה באנשים שהכל הולך להם בקלות!!

אבל תכל'ס.. ניראלי שלכל אחד יש את הדברים היותר טובים והדברים היותר דפוקים... אני גרועההה במתמטיקה, לא מסתדרת עם אנגלית וגם לא עם גיאוגרפיה.. [כי זה נורא נורא משעמם אותי ]

אבל אני טובה בכל מקצועות העברית, ב"ה!!

בהצלחה לכולםם

אבל תזכרי שאת רצית את זה כשתסבלי....

בעיקר מפריע לי זה שאני פשוט לא יודעת לשבת ללמוד, להשקיע.

אני לומדת נגינה ובאמת צריך זה המון התמדה ו"עבודה שחורה" וזה קשה לי

וכבשת אותו.

תמשיכי הלאה יש עוד הרבה מה לכבוש! אם יש לך כשרון תגידי תודה ותסתמי אל תרצי שלא יהיה לך אותו. ותעזרי לאחרים  שפחות קל להם!!

אני גם לומד טוב והככל,

אבל זה לא כל כך שוה..

כי כל ילד שמפריעה מקבל יחס הרבה יותר טוב,

גם המורים מפחדים ממנו יותר אז הם לא מנצלים אותו ("תרים את זה מהריצפה").

פעם אחת השנה המורה אמר לכוולם להרים דברים מהריצפה.. ואף אחד לא הרים..

אז אני הייתי הקורבן שלו.

אבל הוא לא ידע אני יודע לאמר את המילה "לא".

ואז הוא התעצבן אבל אני הייתי יותר מעוצבן ממנו..

בקיצור.. חוץ מאיזה פגישה שאילצו אותי לאמר "סליחה" על זה שפעגתי בו מתי שקיללתי אותו לא קרה כלום..

אבל מאז יש לי תדמית אחרת אצל המורים.. אני לאא פראייר של אף אחד..

אלי יותר שווה ליות מופרע ולא מצטיין.

אולי יותר שווה להיות מופרע ו"לחזור בתשובה"ככה תררוויח מהככל..

תאמינו לי שאני נורא מצטער שהגענו לזה.. עולם הפוך על הפוך..

תגידי תודה! הלוואי הייתי ככה!

אבל לפעמים עדיף להגיד תודה על מה שיש כי יש כאלו שיכולים להתפלל כדי להגיע לרמות כאלו..

מאז שירדתי ל3 י'חל כל הציונים שלי היו 100,וכן למדתי לפני מבחנים תרגיל מכל נושא ולפני הבגרת לא למדתי רק בבוקר כזה שתיים מכל נושא ולא נכשלתי ב''ה אבל לא קיבלתי 100 שכן צריך לקבל ב01 100פשוט התרגלתי וסתם חבל...

והכי משגע זה שבנות מתחילות להטיף לך מוסר (תקחי ת'צמך בידיים וכו') לא סובלתתת..

והמורות יושבות לך על הוורידים: "יש לך פוטנציאל.." אם הפוטנציאל זה שכל אז ב"ה אני מנצלת במבחנים ואם זה לשבת אז הם חיות בקוקוס!!!!

וכל הצוות עליך רק בגלל שהם לא יכולים לסבול את זה שאתה לא לומד ועוד מצליח!!

מתחילים להפוך אותך לאיזה בעייתית...

ובאמת שאני מודה פוולים לה' עלזה.. שלא תבינו לא נכון...

אבל ת'כלס אם תגיד משו למישי שהיא לא כזאת היא בחיים לא תבין רק "תגידי תודה ותשתקי"

ואני אישית בכיף יכולה להשקיע בטירוףףף בדברים אחרים.. זה ממש לא סותר...

וסבבה יש לי סיפוק בחיים ב"ה לא חסר לי משו! אבל זה לא קשור...

אולי זה עוזר סתם לחיים... אבל לא נראה לי קשור...

סורי שחפרתי

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....