וזה לדעתי בכלל לא שאלה של רצון,אלא צורך פנימי, אתם משפחה.

אני חושב שהכי טוב ליישב את היחסים ביניכם זה בהדברות.

בהצלחה !

זה לא שרבנו או משהוא כזה...

זה פשוט עם השנים הקשר התרחק...

ואני עדיין חושב שלשבת ולברר את העניינים זה הדבר הנכון,ספרי לו שאת חושבת שנוצר ביניכם פער,ואם הוא חושב גם כן כמוך,גם אם הוא אומר שלא,בודאי הוא ישים את ליבו למה שאמרת וינסה להשתפר.
 

או שתכתבי אם קשה. בהצלחה!!

אבל עם הפרש גילאים של 3-4 ברור שכן!!!

וגם יש לי!!

אין על אחי!!!כפרה עליו!!!

תגידי לו שאת רוצה קשר טוב, ושזה חשוב לך....

אבל זה ישמע ממש יוכנע...

עוד פעם הוא גדול ממני בשנה וחצי... והוא לא בן אדם של שיחות...

איך אפשר בלי (!!!!) דיבור לחזק את הקשר?

כאילו, את יכולה לכתוב לו או משהו...

אם זה מתאים.

או אפילו רק שיסכים. ואז תדברו..

הרי ברור שאת רוצה קשר עם אחייך הקטנים ?

וגם  ממש לא מתאים לצאת ...

אבל עוד פעם אם יש לכם רעיונות להתקרב בלי לדבר איתו ספציפית על הריחוק אני אשמח...

אבל תלוי עם מי מהם.

יש לי 2 אחיות בגיל תיכון... פשוט תינוקיות.

אני פשוט מנסה שלא להתעצבן עליהן יותר מידי....

חוץ מהן- עם כולם יש לי קשר ממש טוב.

שלא נירא לי שזה שאני קטנה זה מה שמפריע לו...

כי עם אחותי שיותר קטנה ממני הוא מתקשר מצויין...

יש לי שני אחים גדולים (על אחד אני לא אדבר כי.... כי הוא כבר לא כאן בין החיים)

אבל האח הבכור שלי גדול ממני ב7 שנה והוא נשוי, אני בקשר הרבה יותר טוב עם אשתו אבל גם איתו הקשר סביר. שומדבר בקשר שלנו לא מפריע לי....

ישלי 3 אחים קטנים. שגם איתם הקשר סביר ושומדבר לא מפריע לי.....

רק  עם אחותי שקטנה ממני בכמעט 4 שנים אני בקשר מעולה. אבל שוב, גם אם לא היינו בכזה קשר טוב זה לא היה מפריע לי....

היא יותר קשורה אלי מאשר אני אליה....

גם אצלי זה ככה, אח שלי גדול ממני בשנה ומשו בערך, והוא

גם ככה. אני יודעת שאין לו שום דבר נגדי אבל הוא לא יודע להתמודד

עם זה כי הוא בגיל שהוא בעצמו לא יודע מה הוא רוצה!! הוא בקושי

אומר לי "היי"- בבית וסתם במושב!!  אבל אני יודעת שעכשיו קשה

לו ובע"ה זה ישתנה..  אני משתדלת כן להגיד לו "ממצב?" כשהוא רואה

אותי, או להשאיר לו מהגלידה שלי כי אני יודעת שהוא אוהב (בלי הרבה

מילים- "היי, השארתי לך קצת, רוצה?" ואז הוא לוקח ויודע להעריך..)

סורי.. אבל מי שלא רוצה שלא יקרא!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...