אני חושבת שהוצאתי אותו קצת יותר מפלצת ממה שהוא..
אמנם ציינתי פה רק את התכונות הרעות שלו, אבל יש לו גם לא מעט תכונות טובות.
יש לו לב זהב, ואני מרגישה מאוד מוגנת לידו, כשאני איתו אני בטוחה ששום דבר רע לא יקרה לי, הוא לא יתן לאף אחד לפגוע בי והוא בעצמו לא יפגע בי אפילו אם הכי עיצבנתי אותו והוא מסתובב עם אקדח ואני עדיין מרגישה מאוד בטוחה.
אני יודעת שהוא יתן את החיים שלו בשבילי, גם אם זה אומר לקפוץ לכביש סואן כדי להציל אותי..
אולי זה נשמע טיפשי ככה, אבל איפה עוד אני אמצא בן אדם שמוכן לתת את החיים שלו למעני?
בהתחלה היססתי וחשבתי שאני איתו כי אני מרחמת עליו, כמו שאמרתם פה, אבל אח"כ פשוט הבנתי שכיף לי להיות איתו.
אם אני שוכחת לרגע מכל השקרים והבגידות, אני באמת נהנת להיות במחיצתו.
לגבי הרב שהוא לקח אותי אליו- יכול להיות שהוא אמר דברים כדי לעזור לו, אבל אני לא מאמינה שהוא שיקר לי, בכל זאת ראיתי את אשתו והילדים שלו, ואם רב משקר לי אז לאן הגענו?
הרב אמר שהוא בדק במשטרה ושהוא אכן במשרד הבטחון אז אני מאמינה שזה נכון.
הרב לקח פתק עם כתב היד שלו לרב מקובל אחר שיודע לקרוא כתב יד מבלי ידיעתו כמובן, וקיבל כתשובה שהוא לא שקרן מטבעו אלא התגלגל לזה בלית ברירה כדי לשרוד לבד בעולם מגיל צעיר.
הוא בעצמו סיפר לי כשהיינו אצל הרב שהוא אושפז בבית חולים פסיכיאטרי אבל נבדק ויצא שהוא בריא בנפשו, הוא מוכן להראות לי את המסמכים שמעידים על זה.
אז אף אחד לא מבטיח לי שהרב הוא בן אדם אמין. אבל לפחות אני בטוחה שהוא רב. ואם הוא רב - אני מעדיפה להאמין לו ולא לחשוב אפילו על לפקפק בו.
לגבי כל מיני סתירות שעלו ממה שכתבתי - הוא סיפר לי שהוא סחר בסמים, אבל אף פעם לא נתפס ולכן יכלו למשוך אותו למשרד הבטחון[בתור תפקיד של מאבטח או מתחקר או משהו כזה..]. אני קצינה בצבא אבל אני לא יכולה להוציא מידע על אנשים שעובדים במשרד הבטחון, הם הכי מסווגים וגם אסור לי לעשות את זה.
לגבי הבגידות שלו - אולי זה גם קצת אשמתי [ולא, אני לא סובלת מחוסר ביטחון עצמי] אבל אף פעם לא הסכמתי שהקשר בנינו יהיה רישמי בגלל שידעתי שהוא משקר לי, למרות שהתפתח קשר זוגי, סירבתי לספר לחברים משותפים שאנחנו יחד.
כשהוא סיפר להם עלינו, כעסתי עליו והכחשתי.
הוא לקח אותי לפגוש את אמא שלו ואחותו, אבל אני לא הסכמתי בכלל לספר להורים שלי עליו [לא רציתי לאכזב אותם כ"כ עם הבחירה שלי].
אז אולי אני אשמה בבילבול שנוצר אצלו? אולי הוא חשב שאני לא רצינית ולכן הרשה לעצמו להתפרק אצל אחרות?
אין אדם שמכיר את שנינו טוב ויכול להעיד בצורה אובייקטיבית, גם החברים שלו וגם המשפחה שלו סבלו מהשקרים שלו ואיבדו אמון וכנראה בגלל זה הוא נאחז בי כל כך - אין לו אף אחד אחר.
אני חושבת שהוא יכול להיות אבא מצויין, הוא לא יתן לילדים שלו לסבול כמו שהוא סבל בגלל ההורים שלו, הוא ירצה לתת להם את הטוב ביותר.
אין לי מילים להביע כמה טוב לב הוא, וכמה אני חשה שהוא מתחרט על מעשיו, וכמה אני אוהבת אותו...
הוא יודע להחמיא לי כשצריך מצד אחד ומאידך הוא שחצן ורברבן - אבל זה רק מעטפת חיצונית שעוזרת לו להתגונן.
בלי קשר אלי, אני מאמינה שאם הוא ישכיל לעשות את הבחירות הנכונות הוא הולך להצליח בחיים ובגדול. יש לו פוטנציאל עצום שלא ממומש!
וברור שאני עוד צעירה ואני יכולה למצוא מישהו אחר ואני לא לחוצה להתחתן, אבל האמת, מעולם לא הרגשתי שמישהו אוהב אותי כל כך, גם בקשרים היותר ארוכים ורציניים שהיו לי וגם כשהבן אדם היה בחור טוב מבית טוב..
אז הוא לא רצח והוא לא סוחר בסמים כבר כמה שנים לטענתו. אז למה לא יכול להיות שהוא ישתנה לטובה גם בשאר הדברים?
בכל מקרה, כמובן שאם אני מחליטה לתת לו הזדמנות אז אני לא אתחתן איתו בשנה הקרובה כדי לראות שבאמת יש שינוי.
עד היום לא הרגשתי מאויימת, והוא מעולם לא העז לפגוע בי פיזית - להגיד שאני יודעת שהוא לא יעשה את זה בעתיד? לא יכולה. אבל מאמינה שהוא לא יגיע לזה.
אני כנראה באמת אתייעץ עם רב, וכנראה גם באמת אתרחק ממנו - ורק כי הצלחתם להפחיד אותי ולהלחיץ אותי ולפתוח לי את העיניים - תודה!
למרות שאני מאמינה שהאהבה שלנו כ"כ חזקה שהיא בסוף תנצח. ואם לא?
אם אני אחליט לנתק איתו את הקשר ובעתיד אגלה שטעיתי ושהוא בן אדם טוב וחזר לדרך הישר - אני אצטער ואתייסר במשך כל ימי חיי על שלא נתתי לו את ההזדמנות שהוא כל כך התחנן לקבל.
עכשיו יש למישהו דעה קצת פחות נחרצת עליו או שעדיין כולכם פה אחד מייעצים לי לברוח ומהר?
[סליחה על החפירה ושוב תודה לכולם!!]
)