עצוב לחשוב שכמעט לכל אחד פה יש מכרים שכולים...

באיזה מציאות הזויה אנחנו חיים

אחותה שנישארה היחידה מהשריפה שהיתה ברחובות. אז כשעניתי חשבתי עליו

טחח. כמעט הכל היה 'לא מסכימה'. חוצמ2. שגם הם היו רק כי הם פשוט הפוכים..

שכולים

זה מאוד מאוד תלוי עם מי...

יש כאלה שאני יכולה לשבת איתן שעות ולדבר על זה,

ויש כאלה שלאאא!!...

אחת בכית ז' ואחת בשביעית.. 

ואת שתיהם אני מכירה בקושייי! 

שלא נדע.. ונפגש רק בשמחות!

קשה עדיין להגיד את זה...,אתה לא מתרגל.....

אבדתי את אחי לפני שנה, הוא היה חולה בלוקימיה.....

ועכשיו גילו לחברה שלי גידול סרטני בראש! אבאלה.....

וזה סקר שכתבנו בפורום 'נופל וקם(נוער שכול)'

סתם, מתוך סקרנות לכל השאלות שבחיים לא נשאל את חברינו....

אחות/אם של חלל.

הגדרת הוויקי:

http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%9C

פעם הסתכלתי במילון אבן שושן, שכול הוא כל מי שנפטר לו מישהו מקרבה ראשונה - אבא/ אמא/ אח/ אחות.

וגם בהגיון - מה ההבדל בין אחים שכולים ממחלה לבין אחים שכולים מטרור?

שום דבר.

יעני כל סיפור מוות יש לו סיפור משלו, וכך גם לאלא שיש להם את אותה סיבת מוות ולא משנה עם זה מהצבא או ממחלה.

אבל לאחים השכולים, גם לזה שממחלה וגם לזה שמהצבא - יש את אותם רגשות- געגועים, חלל, כאב, זכרונות, חוויות הלוויה, הקריעה, השבעה, אזכרות וכ'ו..

אז לא היו ממציאים מילים שונות עקב סיבת המוות.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....