יש דברים שנקבעים במנהלת ולא תלויים בעמותה כמו- הדמי כיס שמקבלות הבנות, זכאות לבול נסיעות, שעות העבודה

ויש דברים שתלויים בעמותה-

כל עמותה בוחרת אילו דירות לשכור (או שיש לה דירות שבבעלותה)

התנהלות של הרכזות וכו'.

היחס, הקשר בין הרכזת לבנות שונה בין העמותות.

יש את האגודה-בת עמי-עמינדב שהם סקאלה אחת, פחות או יותר אותו דבר,  אגודות של דתיות.

יש קצת הבדלים ביניהן, אבל הם מינורים.. וגם זה בעיקר תלוי בתקן וברכזת.

ויש את האגודות כמו שיל"ת וכל השאר, שהן חילוניות במקור, אז כל המערכת זזה בצורה מאוד לא דוסית סטנדרטית.

וגם אידאולוגית- האגודות האלה מטרתן לשלב גם ערבים בשירות לאומי, כחלק משילוב של כל האוכלוסיות  בחברה הישראלית, ואני לא בטוחה שאנחנו רוצים שהערבים יימח שמם יישתלבו בינינו, נכון?

וזה שונה מהותית!!

האגודות הדתיות משלבות גם ערבים כי הם חייבות את זה על פי חוק, לא בגלל שהן מתחסדות כלפי האוכלוסיה הערבית הרצחנית.

האוכלסייה הערבית אינה רצחנית.

יש בקרבה רוצחים.

[כמו כל אוכלסייה אחרת בעןלם].

בעיניי, 

זה דווקא יפה שהערבים משרתים.

הרי גם בם מקבלים דברים לא מועטים מהמדינה, ומנועה מהם ההתגייסות לזרועות הבטחון,

כך שהתרומה הזאת לחברה ככל,

הסיוע והקידום שהם מביאות איתם,

המפגש עם אנושיות במקום רצחנות-

הבחירה להוסיף טוב במקום ללכת לארגוני מחבלים-

דווקא יוצא שזה לטובת כולנו.

ותרשי לי לצטט את דברי הרצ"יה- "אנחנו לא במלחמה נגד מוסטפה או אחמד".

אני לא שונאת את כל הערבים באשר הם, שאולי יש שם כמה טובים..

אבל בגדול הם מעודדים רצח על רקע לאומני, ואת זה אני שונאת.

אוכלוסייה כזאת אני לא רוצה לשלב במדינה שלי.

לגיטימי, לא?

[וזה שמנועה מהם האפשרות לשרת בצה"ל ובתחומי ביטחון נוספים של המדינה- זה הם גזרו על עצמם!!

אז זה מ-מש, אבל ממש לא מעניין אותי הבעייה הזאת שלהם.]

לדעתי אין עניין לשנוא את הערבים, אבל אסור גם לתת להם להשתלב במקום שהוא כ"כ לא שייך להם.

והש"ל גורם לשייכות מטורפת, בעצם הנתינה.. (עיין ברב דסלר, קונטרס החסד)