אם אני לא פה תשלחי לי מסר"ש.

אשמח לנסות לעזור כמה שאוכל, לכתוב פה זה יהיה מאוד ארוך.

כל פעם שאני אומר לעצמי שיותר גרוע כבר לי יכול להיות
נהיה יותר גרוע באיזשהו שלב פשוט זרקתי הכל ואמרתי 

לעצמי "אם החיים שלי גם ככה בזבל לפחות אני יהנה מהם כמה שיותר"

וככה באמת עשיתי ירדתי מאוד מבחינה רוחנית ובאמת כבר הרבה יותר קל לי

עכשיו התחלתי קצת להתחזק שוב אבל אני עדיין ממש לא אותו דבר כמו שהייתי פעם

(הערה אין בדברי אלה המלצה בשבילך אלא רק הסבר על הדרך שבה אני בחרתי)

נ.ב הניק שלי זה אמיראמיר

אומנם לא זרקתי הכל....

אבל גמאני הדרדרתי מבחינה דתית ויותר קל לי.....

ועכשיו דווקא אני כן מנסה להעלות את עצמי..

לא יודעת להסביר את זה אבל הקטע עם ההורים דווקא עבר לי יותר בקלות...

-אם באלך אני באישי-...ויש לי עצות בקשר לההורים...

בהצלחה....

בתור אחת מהצד אולי גם הייתי חולקת על עצמי עם הקטע של ההדרדרות-ולא ללמוד ממעשינו!!!!

-לא לנסות בבית!!-

אני לא מבינה את כל הקטע עם ההדרדרות הזאת!!

אפשר להנות מהחיים כשאתה דווקא מתחזק יותר!! זה מה

שאני לפחות עשיתי (אולי לא מבחינה חיצונית, אבל כן- התחזקתי

יותר וממש התעלתי על עצמי..) ואני חושבת שבכל הקטע הזה

מי שבמשבר הזה מתקרב יותר- ככה יותר טוב לו!!

קראתי באיזה מקום.

אדם רוצה להיות טוב. הוא לא מצליח, ונכשל.

הבפנים והבחוץ שלו נלחמים אחד בשני.

זה מחרפן הסתירה הזאת.

אז יש את מי שיבחר לרדת למטה, ולחסוך לעצמו את המלחמה.

ויש מי שינסה בכ"ז לעלות למעלה. 

ולחסוך לעצמו את המלחמה שתבוא ע"י עבודה קשה.

בסופו של דבר לשני המלחמה הזאת תגיע גם. והיא תהיה קשה.

ועוד משהו שלמדנו בכיתה. נראה לי הרב דסלר.

דמיינו שדה קרב.

הוא מחולק לחלקים א' ב' וג'.

המלחמה בהתחלה מתנהלת בחלק ב'.

אם צד ימין מנצח, שדה הקרב עובר לחלק ג'.

ואם צד שמאל מנצח, שדה הקרב עובר לחלק א'.

אם הצלחנו לכבוש  את המידה המסוימת הזאת,

המחלמה עליה היא כבר לא משהו רציני,

רק עוד נסיונות אחרונים של היצר.

ואם כבר נפלנו, ושוב, ושוב.

על זה נאמר. חטא ושנה בה, נעשית לו כהיתר.

שדה הקרב ירד למטה, 

לדברים יותר חמורים.

אז תחשבו על מה אתם רוצים להילחם..

ב"הצלחה.

ובקשר לפותחת השרשור,

שאלת למה לא רואים-את לא רואה מה שאת מצפה לראות.

ה' לא מביא לך את הכח לעמוד בנסיון על מגש של כסף.

את עוד תראי שזה יבוא לך באיזו דרך שלא ציפית לה.

וככה בהכל. תתפללי, תאמיני, תתאמצי ואל תתיאשי.

ובעז"ה תצליחי להתגבר על הכל.!!

ותחייכי..

אז את מוזמנת ממש בשמחה לאישי...

יקירה אני מבינה שאת כותבת מתוך כאב גדול מאוד. ונשמע שאת מרגישה שאף אחד לא מבין אותך, אולי לא רואה את הסערה הגדולה שעוטפת אותך...מאיימת להטביע, להכריע.

ואני מבינה שכבר אין לך כוחות להמשיך ולעמוד בניסיונות, ולשמור חזק חזק בפנים את הדמעות.

ואולי את גם מרגישה לפעמים שאין טעם להמשיך ולנסות..אם העולם כדרכו נוהג, לא עוצר ולא משתנה.

וחשבתי להציע לך עוד מקום, בנוסף לפורום פה, שאפשר לפרוק ולספר למישהו את מה שעל הלב. אם יתאים לך, את מוזמנת בחום להגיע לצ'ט האישי שלנו בסה"ר, שפועל כל ערב מתשע עד חצות. תוכלי להגיע ולדבר באנונימיות עם מתנדב או מתנדבת, לתת חופש לכל המחשבות והשאלות המכבידות.

נרצה מאוד להיות איתך ובעיקר בעיקר להקשיב לך.

שלך,

מתנדבת סה"ר  

http://www.sahar.org.il

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....