תצא עם חברים, תהנה, תשכח מהגיל, וזה יעבור בסוף!

בס"ד

זאת שאלה של התייחסות והסתכלות.

הגיל הזה מצד אחד מלא בהתמודדיות אבל מצד שני הוא חובא בתוכו דברים נפלאים ומקנה לך כלים לחיים.

בהמשך הרחיב, במידת הצורך.

בכל מקרה - ב"הצלחה ואני באישי אם צריך!!!!!

שמתי ♥ שאם אני רוצה- זה יכול להיות אחרת!!

אמרתי לעצמי- "דיי, תפסיקי לחשוב ככה, תסתכלי על כל המשברים 

האלה בצורה הכי טובה והכי אופטימית- למרות שזה קשה, ותהני 

מהחיים ממש!!"...

קיצר, החלטתי לקחת את זה בידיים גם כדי שאני יהנה יותר- כי אם

לא- מה ייצא לי מזה?? וגם אני רוצה לזכור את התקופה הזאת כדבר

שמח עם אתגרים שאפשר לעבור..

בהצלחה ענקית XD

הכל תלוי בגישה

וכן זה קשה! אבל מאמינה שאפשר להצליח ולבנות ת'אישיות.

לי לא

זה הגיל שהכי רוצים עצמאות, והכי לא נותנים אותה.

הכי רוצים לפרוק עול, הכי רוצים למרוד, מה לא קשה?

(כל מה שכתבתי הוא לפחות מה שקורה לי...)

גמלי זה קורה ועודאיך גם הכי רבים עם ההורים לא?

זה קרה למישו שהוא רב רציני???ממש רציני??

שכיאלו לא דיברתם אם אבא שלכם יומיים??

נראלי אני מקרה אבוד זה קרה לי..

אבל אני אישית משתגעת מה גיל הזה.....

תחשבי על זה, יש לך עדיין גוף ונפש של קטנה אבל החיים גדולים ופתאום את נחשפת לזה. וכל הקשיים שלך הם קשיים של מבוגרים אבל אין לך עדיין כלים להתמודד עם זה

אבל יש לי חברות שכן!!!!!!!!!!

אין לי מושג מה צריך להיות שונה!!!!!

אין לך מריבות??את לא חושבת שאת יכולה לשלוט בכל העולם??אתה לא מתחילה לשים פס על הוראות של הורים??

אפפם לא קרה לך כזה דבר?

זה דווקא נראלי בגלל שיש משיכה בין בנים לבנות ועדיין לא מתחתנים..

ויש אנשים שזה מאאאד קשה להם...

אבל מה הקשר למריבות?עם ההורים??

הגיל הזה, כשמו כן הוא.

הגיל שבו את/ה מתבגר/ת.

ממנו את/ה תמצא/י את הכוחות שלך,

את הגבולות שלך,

את/ה תפתח/י את הדמות שלך.

את האישיות שלך.

סה"כ קשה, אבל שורדים

בכיף לאשי.......

יויו - אני מרגישה בדיוק כמוך !! קשה לי מאוד !! 

בבקשה -- עצות, רעיונות, המלצות וכו' כדי לצאת מזה ..

זה הגיל שאתה באשכרה בונה את עצמך .. את האישיות שתהיי בעתיד - את עכשיו בונה ..

נכון , קשה , כי זה גם הרבה החלטות , ובחירות , שלפעמים לא קלות וזה , אבל ככה זה ..

וזאת התקופה הכי יפה לדעתי בחיים , שצריך לדעת לנצל אותה ..

כאילו עם כל הקושי , והעצבים שבדבר ..

בהצלחה מותק

לנסות לחשוב מה הדרך הכי קלה והכי נכונה לפעול במצבים קשים!!!

(אולי להתיעץ עם מישהו קרוב!!!)

בהצלחה...!

"עברנו את פרעה נעבור גם את זה"

זה דווקא נראלי בגלל שיש משיכה בין בנים לבנות ועדיין לא מתחתנים..

ויש אנשים שזה מאאאד קשה להם...

יה מותק איך אני מזדהה איתך....אין לך מושג... (טוב כמעט כמו כל אלה שכתבו כאן... חח)

אני רק מחכה כבר להגיעה לגיל 19 כי לי נימאס........

ואין דרך אחרת חוץ מלהיתמודד.......

ולזכור שזה הגיל שבונה אותנו מזה אנחנו ממשיכים בחיים!

ו"כל ניפילה אותנו רק מעלה ומזה ניגבה יותר..."

בהצלחה...

בס"ד

אם מנצלים אותו טוב - הוא יכול להיות ממש כיף... יש אנשים שמתים לחזור לגיל הזה ואת תראי שבשלב מסויים גם את תרצי... זה גיל שלא חוזר וזאת התקופה (כמעט) הכי יפה בחיים!!! (תלוי באיזה מובן..)

לכל גיל יש את הקשיים שלו, והם לא בהכרח קלים יותר.

להיות כל היום עצבנית וכל היום בדיכאון לריב עם כל העולם וואישתו...

נו בחחיי מה כיף?

ואין לי משהו אחר לא  יכולה להיתנהג אחרת....

אני מנסה לא להתעצבן ובחיי לא יכולה יש לי פתיל קצר...

אני בחיים לא ירצה לחזור לגיל הזה אולי לסוף של הגיל הזה אבל עכשיו בתור חממשושית רק תנו לי לגדול.....

ועם לך זה קל אשרייך אחותי מקנא בך!!!

אני אישית משתגעת!!!

חג שבועות שמח בשבלכם!!!שמחו בשבלי!!

אין דבר. רק עוד קצת.

זה לא מנחם, אבל ההמשך יותר פשוט מהבחינה הזאת.

כיתה ט' זו מסגרת שונה מז'-ח', אבל כשמתרגלים אליה

היא די נסבלת.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....