אני אחרי לידה חמישית, ושרירי הבטן שלי "על הפנים".
אני לא יודעת איזה תרגילים מותר לעשות במצב כזה (הפרדות שרירי הבטן).
אולי מישהי יודעת איזה תרגילים עוזרים, ומותר לעשות אותם?
אני אחרי לידה חמישית, ושרירי הבטן שלי "על הפנים".
אני לא יודעת איזה תרגילים מותר לעשות במצב כזה (הפרדות שרירי הבטן).
אולי מישהי יודעת איזה תרגילים עוזרים, ומותר לעשות אותם?
גם אתן שמתן לב שלאחרונה שאיכות הגבונים ירדה?
פעם הם היו עבים ויותר גדולים (שלא נדבר על הכמות)
פעם הייתי קונה רק האגיס אבל זה לא מה שהיה פעם
נשארתי עם של רמי לוי שהיו ממש טובים ועכשיו גם אותם דפקו לי😑
אני קונה רק ללא בישום ועד כה ניסיתי כאמור האגיס, רמי לוי, בייביסיטר, שופרסל, לייף
הכל דק וקטן.
המלצה למגבונים עבים בקהל?
באושר עד יש שפריצר עם הנוזל חיטוי של המגבונים, אפשר להשפריץ איתו ולנגב עם נייר טישו רך יבש.
על דעת וברשות מנהלות הפורום,
אני מזמין לשאול אותי שאלות בנושא גנטיקה (בפורום, לא בפרטי...).
גנטיקה והריון, גנטיקה וזקנה, גנטיקה ומחלות, גנטיקה וטעם של כוסברה, גנטיקה וכל דבר.
אני לא רופא ולא אתן המלצות לפעולות, אבל לענות על שאלות בנושא אני יכול, ואשמח לסייע עד כמה שיידי משגת.
רקע קצר:
תואר ראשון, שני ושלישי בביולוגיה וביוכימיה.
הדוקטורט היה בנושא BRCA, אחר כך עבדתי במשך מספר שנים במעבדה בנושא גנטיקה ודמנציה, לאחרונה חזרתי לנושא BRCA במטרה להציל את חייהן של מיליוני נשים. לא בטוח שנצליח, כן? אבל מנסים...
זה שאנחנו שומעים יותר על עודף כרומוזום ולא שומעים על חוסר כרומזום, ולכאורה אם יש חלוקה שגויה אמור להיות גם מצב של חוסר, זה כי בחוסר העובר לא מתפתח?
כתבתי פה הרבה בעבר ולא זוכרת את הסיסמא שלי 😀 אז מתחילה מחדש
כמעט ולא הזכרתי את זה אף פעם אבל אני ב"ה נשואה בשנית עם כמה ילדים מנישואים ראשונים וכמה מהנישואין עכשיו והגדולים רוב הזמן אצלי.
ממש קשה לי כי אין לי עם מי להתייעץ ואת מי לשתף בדברים שעושים הילדים הגדולים. את הסבא וסבתא- זה לא כל כך מעניין, הם אוהבים את הילדים מאוד אבל אין להם המון סבלנות לסיפורים ועניינים חינוכיים זה פחות הקטע שלהם
בעלי-אכפת לו מהם אבל הם בכל זאת לא הילדים שלו ואם הם מתנהגים לא יפה הוא מתעצבן מזה ולא לוקח את זה כמו שאבא רגיל מסתכל על הילדים שלו וגם כשהם עושים דברים טובים הוא לא יתלהב מזה מאוד. ולרוב אני מרגישה שהוא לא הכתובת
תודה לאל אני היחידה בסביבה שנמצאת במצב הזה אז אין לי שום חברות שאני מרגישה שיכולות להבין אותי. כולן חושבות שהתחתנתי וזהו, הכול טוב. אף אחד לא מבין שהמשפחה שלי לעולם לא תהיה שלמה (אמרו לי את זה אפילו כמה פעמים)
ואחרי ההקדמה הארוכה הזאת.. אשמח לשתף פה עניין די קטן וטיפשי אבל ממש מעיק עלי
הבת הגדולה שלי השתמשה בכרטיס אשראי שלי לקנות דברים שאני באופן רגיל לא קונה, בלי לשאול אותי. היא קנתה דברים טעימים לאחותה כדי לשמח אותה ועוד כמה דברים בשביל עצמה (בעיקר אוכל, לא שטויות) ואחד מהדברים שהיא קנתה זה משהו שאמרתי בפירוש בעבר שאני לא קונה כזה כי זה נראה לי יקר ומיותר.
היא ביקשה מאחותה שתעדכן אותי על הקניות, אבל רק אחרי שהן נעשו (ובכל מקרה קיבלתי באופן אוטומטי את הקבלה של הסופר..)
זה ממש מכעיס ומתסכל אותי, ולא יודעת מה לעשות.
כבר אמרתי לה בעבר שאני מבקשת לא לקנות כלום בלי לשאול אותי והנה היא עושה את זה שוב
(מכל מיני סיבות היא צריכה את כרטיס האשראי איתה כך שלא רלוונטי להגיד שלא יהיה אצלה)
זה טבעי מבחינת ילדה שעובדת (כתבת פה בתגובות) להרגיש חופשי יותר עם כסף. אם היא מעל גיל 16 אפשר להוציא לה כרטיס אשראי של עצמה ולהחזיר לה כסף כשזה רלוונטי בביט או משהו
מחפשת פודקאסט מעניין, בעברית או באנגלית, לא כבד מדי כי אני שומעת תוך כדי עבודות בית, אפשר בנושאי פסיכולוגיה/ עזרה עצמית/ סידור וארגון/ חינוך ילדים וגם סתם דברים קלילים ומעניינים שעושים מצב רוח טוב. זה ממש נותן לי מוטיבציה להתקדם בכל מיני עבודות בבית.
חוץ מזה אשמח להמלצה על פודקאסט מעניין בתנ"ך, התחלתי לשמוע פודקאסט של הרב נחמיה שטריינברגר ונהנית אבל אם יש עוד המלצות אשמח( בזה אני לא מתקדמת הרבה כי לא הגיוני לשמוע תוך כדי חלק מעבודות הבית)
שהתחלתי בעקבות השרשור כאן 😅
איזה געגועים!! ואיזה תגובות מדהימות היו לה
איך היא פתאום נעלמה מהפורום
חח פתאום יצא ממני פרץ של נוסטלגיה והייתי חייבת לשתף😅
ויש שם באחת התגובות שרשור לעוד אחד קורע
אני רוצה להמיס שוקולד אגוזי לוז על עוגת גבינה
ופתאום תהיתי לעצמי אם זה בסדר
הילדה בת כמעט 4
וכשחושבים על זה היא אוכלת לפעמים מגולגלות תמרים עם שברי אגוזים
נראלכן בסדר? זכור לי משו בעניין
לק"י
לא זוכרת אם הבעיה היא עם כל אגוז שלא טחון לגמרי או שחתיכות פיציות זה בסדר.
ועשית לי חשק לעוגת גבינה עם שוקולד!!
שלם אני לא אתן
השאלה אם שברים זה בסדר
יש לי דלקת בשד, גם אחרי שאני מניקה אני מרגישה שהוא קשה..
היום ממש לא הרגשתי טוב, היו לי כאבים בכל הגוף, חולשה וגם הקאתי.
הרופאה נתנה לי כדורים של אנטיביוטיקה שלוקחים 4 פעמים ביום.
הגיוני שאני עדיין מרגישה ממש לא טוב? יש דרך לטפל בזה?
לפעמים זה לוקח זמן.
צריך להמשיך את הטיפול השמרני תוכדי. להניק, ולשחרר את החלב התקוע.
בריאות שלמה ומהירה.
זה גם אנטי דלקתי אז זה בכלל יתרון. כל 6-8 שעות
הבן שלי בן שנה וחצי, כבר תקופה עם נוזלים באוזניים, קצת איחור שפתי, והיום בצילום ראו שיש לו גם שקד שלישי מוגדל מאוד.
הרופא א.א.ג הפנה אותנו לניתוח, ואני קצת בלחץ...
התחלתי לקרוא קצת שרשורים קודמים בנושא (באדיבות הצ'אט שעזר לי למצוא), ואני מבינה שלרוב קובעים את התור לבוקר (כדי להקל על הצום).
אבל לי זה נשמע שעשוי להיות די קשה אם יקבעו לנו לבוקר. כי הוא עוד מתעורר לינוק בלילה, ואחר כך בבוקר כן רגיל לאכול משהו. אז הוא עשוי להיות די מסכן...
דווקא השבוע היה לנו תור לבדיקה בהרדמה ב-15:00, וזה היה מעולה - בבוקר הוא הספיק לאכול אחרי שהוא קם, אחר כך יכולתי להניק אותו עד הצהריים (מותר להניק עד 3 שעות לפני, אז הוא יכל עד 12), ואז הוא ישן שנת צהריים טובה שבמהלכה נסענו לבית החולים, ואז הגענו לבדיקה והיה בסדר גמור (חוץ מזה שאחר כך הוא התעורר הפוך, ינק, נרדם שוב לדרך חזרה הביתה, ואז לא הצליח ללכת לישון עד שעה מאוחרת...).
בקיצור - כמה גמישות יש בבחירת השעה של התור? או שאולי תשכנעו אולי שגם בבוקר זה לא כל כך נורא?
ויש לכן המלצות לרופא מומלץ משערי צדק? (יש לי בכלל אפשרות בחירה אם אני לא הולכת פרטי? איך זה עובד? עדיף כן לקחת פרטי?)
@shiran30005 היא עשתה לילדים שלה גם, את יכולה לברר איתה פרטים (או פשוט לחפש את השרשורים שלה)
הבת שלי עברה שני ניתוחי כפתורים (אחד מהם עם הסרת שקד שלישי), אבל בגיל גדול יותר, אז לא הייתה לנו בעיה עם השעה.
הבן שלי עבר ניתוח אחר בגיל שנה, ועדיין ינק. אני כבר לא זוכרת איך עשינו עם הצום לפני, אני כן זוכרת שהינקתי אותו במחלקה בהתאוששות, והאחות כעסה עליי... אז תתכונני גם לזה, שאחרי הניתוח הוא גם לא יוכל מיד לינוק. (כדאי לשאול בדיוק את הצוות מה העללים והזמנים)
לבת שלי לקחנו באופן פרטי את ד"ר אורי פלג (מקווה שלא טועה בשם) והוא היה טוב. אבל עברו מאז כבר יותר מעשר שנים, אז לא יודעת אם הוא עדיין שם. זה ניתוח פשוט יחסית אז לא בטוח שצריך רופא פרטי. זה רק כדי שבאמת תוכלו יותר לשלוט (אולי) בזמנים וגם כדי שלא יעכבו אתכם יותר מדי בקביעת התור או יחליפו לכם אותו ברע האחרון (אבל גם זה לא מבטיח).
אם את רוצה המלצות בהדסה עין כרם (המלצות עדכניות יותר) - אז יש את ד"ר שגית שטרן וד"ר מיכל קאופמן.
בהצלחה!
דווקא הוא עבר פעמיים הרדמה מסיבות אחרות ואמרו לי להניק אחרי שהתעורר.
אני רוצה דווקא בשע"צ כי יש שם הרבה רופאים שכבר מכירים אותו.
עברנו את זה לפני חודש באסותא רמת החייל.
היא גם יונקת בלילה והייתי בלחץ מזה.
הנקתי אותה ב2:30בלילה(אמרו לנו הנקה עד 3)
היא הייתה ראשונה בתור ב7, זה לפי גיל. באמת כדי שלקטנטנים יהיה קצת יותר קל עם הצום.
אמרו לנו להיות שם בשש בבוקר, היה צריך קצת להעסיק אותה במשחקים, בסרטונים וכו' כי היא ביקשה לינוק מדי פעם.
בפועל נכנסנו ב7:30, ב8:20 היא כבר הייתה בהתאוששות. ואח"כ הנקתי אותה שם באישור האחיות.
באותו יום היא הייתה מעוכה. אבל למחרת היא קמה בפול אנרגיה...😄 (לנו אמרו 48 שעות מנוחה בבית אח"כ) סה"כ היה בסדר.
עברנו את זה גם עם בן נוסף שלי, שהיה בן 3. הוא נכנס רק ב10:30-11 כי הוא היה הכי גדול שם והיה יותר קשה.
אז טוב שעליתם על זה מוקדם. בהצלחה ממש. ואם אפשר לעזור בעוד משהו בשמחה תשאלי
גם מאתגר מבחינת הילדים האחרים שבבית...
אולי נבקש שיקבעו לנו סביב 9-10, ואז הוא יוכל לינוק עד 5-6 בערך ואת הבוקר נראה לי שנצליח לעבור בסדר...
שם רוב הניתוחים הם לשעות אחה"צ
אצלינו גילו בעיה בקרישת הדם אז קבעו לנו לשעה 8 בבוקר הכי ראשונים וזה גם מה שאני רציתי, הבת שלי היתה בת 2.5 אבל יותר גדולה אז לא ידועת איך הולך בגילאים כאלה
החלמה האמת קשוחה, אנחנו עשינו כפתורים, שקדים ושקד שלישי ולקח לה שבוע לחזור לעצמה, אז צריך לקחת בחשבון גם
שיהיה בהצלחה!!
מקווה שיהיה אצלנו יותר מהר. אבל אני בהחלט אקח בחשבון שיכול גם לקחת יותר זמן...