המסקנה המתבקשת משיעורו של הרב שרלו שעשרת הדברות הן ה"חוקה החברתית" – אז יוצא מזה בפשטות, שחג השבועות הוא החג של "לאומיות" היהודית.
ואולי יש בכך הסבר לטעם של מתן תורה. השאלה המפורסמת בחסידות – הרי האבות למדו (וקיימו) את התורה לפני שניתנה, וא"כ מה התחדש במ"ת?
והחסידות מסבירה שהמצוות של האבות "ריחות היו", ואנו "שמן תורק שמך" – פעולה בגשמיות העולם.
בכל זאת נראה יותר מובן ויותר בפשטות – כנ"ל – שעד מ"ת הי' התגלות של ה' ליחידים, הוא הי' "אלוקים פרטי" של בודדים, אבל לא הי' לעם שלם. ומה שהתחדש במ"ת זהו גילוי אלקות לעם שלם, כריתת ברית עם עם שלם.
בפשטות כן הוא העיקר. ואפשר לומר שהיינו הך. עד מתן תורה הקשר עם אלוקים הי' שייך רק ליחידי סגולה, אנשים רוחניים ומופשטים. החידוש של מ"ת הוא הגילוי האלקי והקשר האלוקי עם אנשים פשוטים, שאינם בעלי השגה ואולי אפי' אינם בעלי מידות תרומיות וכו' [רק תנאי א' שלא יהי' בעלי מומין]. בקיצור יוצא שעיקר המ"ת הוא לאלה שלא מבינים שום דבר, אבל מחוברים ומלוכדים ביחד – "ויחן שם ישראל נגד ההר"
http://chabad8.org/meuravim-tznuim/#more-1070
