אני מרגיש כמו טובע בים שמנסה נואשות לצוף על פני המים
וכל פעם עד שהוא מצליח להרים את הראש וחושב שסוף סוף יש לו סיכוי להינצל
מגיע גל אחר גדול יותר וחזק יותר ששוב מוריד אותו בחזרה למים וככה גם אני
למי שלא הבין על מה אני מדבר אני מדבר על יצר העריות
למה ה' שרוצה רק להיטיב לבריות נתן לנו יצר כל כך הרסני שמכלה את והורס,
כל חלקה טובה למה ה' עשה שמיצר כל כך קדוש וטהור שבזכותו
יש המשכיות לעולם יוצאים הדברים הכי טמאים הכי מגעילים???
בשבועות הראיתי לבנדוד שלי תמונה של אפרוחים ושאלתי אותו מה הוא רואה
והוא ענה לי כמובן אפרוחים ואז אמרתי לו בצחוק אני רואה שניצלים
אבל ככה זה גם בחיים למה שאני הולך ברחוב ועוברת מולי בחורה כל מה שאני רואה זה רק גוף???
אוי אבא תעזור לי לצאת מכל הרפש והזוהמה הזאת שאני נמצא בה
כי לבד פשוט אין לי סיכוי מולו "אבא תחזק אותי לגמרי תדליק לי את הנשמה"
סוף פריקה
