גמילה מטיטוליםאנונימי (פותח)

שלום לכולם,

הבת שלנו {בכורה} בת שנתיים וחצי והתחילה להראות סימנים לנמילה, דיברה על זה התעניינה בשירותים וכ"ו..

בערך במשך חודש הצענו לה מדי פעם ללכת לשירותים והיא עשתה כשכל פעם אנחנו מחזירים לה את הטיטול, כי היא לא הסכימה להפרד ממנו. אחרי חודש הציעה לי הגננת שלה שהיא תנסה לדרבן אותה במעון מכיוון שעוד ילדה התחילה להגמל והן הולכות יחד לשירותים בשמחה..

המצב הוא כרגע שבמעון היא יבשה לגמרי ובבית היא מפספסת קבוע, מבקשת לשים טיטול, ולא מוכנה ללכת לשירותים אלא רק אחרי שהרוב כבר ברח..

אני משתגעת מהמצב.. לא אכפת לי בכלל הפספוסים אנחנו לא עושים מזה סיפור , אבל לא ברורה לי החלוקה הזו שהיא עושב בין המעון לבית, סוג של מניפולציה עלינו? אולי. אני פשוט מאוד מפחדת להתעמת איתה בנושא הזה ולכן אני "זורמת" אם המצב, אבל עד מתי? יש למישהו עצות???

אולי המפתח הוא ששם היא נגמלת עם חברה?יוקטנה
ניסית להציע לה לבוא איתך לשירותים, אם את מרגישה בנח עם זה?
ניסית גם סיר?
מבקשת את החיתול - לדעתי יותר מהכל מצביע על חוסר ביטחון (ולא מניפולציות וכיו"ב).
ניסיתם להשאיר אותה בלי חיתול בחוץ, אם זה מקובל עליכם? אולי עם שמלה ארוכה שמסתירה, אם צריך אצלכם? להעביר ככה אחר-צהריים ארוך בגינה הציבורית?
אולי חיתולי גמילה?אנונימי (פותח)
אני אמנם חיכיתי לגיל מבוגר יותר 2.9 ו2.8 בכל מקרה בפעם הראשונה זה הלך חלק ובפעם השניה קצת פחות אז הצענו לה את ה"תחתוני גמילה" זה אמנם נראה כמו חיתול אבל שיכנענו אותה שזה תחתונים ואחרי שבועיים כבר עברנו לתחתונים רגילים ולא היה יותר פיספוסים עד היום (היא בת 5) תנסי גם להציע סיר לפעמים זה עוזר..השרותים במעון הם בדרך כלל קטנים ופחות מאיימים...
בכל מקרה קחי בחשבון שזו תקופה קצרה של שבועיים שלוש בדרך כלל...
שוחד...אנונימי (פותח)
גם אצלנו היה בדיוק אותו דבר.
בשלב מאוחר יותר, כשהשארנו לה את הטיטול רק בלילה, קרה עוד דבר מעניין: כשלא היה עליה טיטול היא הייתה הולעת לשירותים בלי בעיה, אבל אחרי המקלחת בערב, כשהיה עליה טיטול היא לא הייתה מוכנה ללכת לשירותים.
הפיתרון: שוחד! פשוט הבטחנו לה ממתק או הפתעה אחרת אם היא תוריד את הטיטול (גם בלילה). במשך כמה ימים הבאנו הפתעות וגם היא התקשרה לסבתות לספר שהיא כבר גדולה (ורמזה שהיא רוצה הפתעה גם מהן). ועכשיו ב"ה היא בלי טיטול לגמרי וגם בלי הפתעות...
בהצלחה!
לאביטל 11יהודית פוגל
נושא הגמילה הוא לא תמיד פשוט, ותמיד טעון ומעצבן. אך על פי כן צריך לעבור אותו... יתכן שבגן היא מתאמצת לעבוד על הענין ובבית היא רוצה הרפיה. לא רוצה את העול. אני תומכת ברעיון השוחד. הדביקי איזה ממתק או מתנה על דלת השירותים (גבוה) ואימרי לה: את רוצה את זה? אז תעשי בשירותים ולא על הרצפה.. היא בסוף תיגמל. אל דאגה. נסי להיות רגועה ובוטחת ביכולות שלה וזה יקרה.
שוחד..אנונימי (פותח)
תודה רבה על כל העצות.. רק התיחסות קטנה לשוחד.. ב"ה יש לנו ילדה אינטלגנטית מאוד וגם בעלת עודף משקל... לכן אני מאוד מתנגדת במקרה שלה לשוחד שהוא בעל ערך קלורי. אז הבטחנו ונתנו לה מדבקות ובלונים , דברים קטנים שהיא אוהבת , אבל תכלס זה לא כל כך מדרבן אותה, אבל כששאלתי אותה מה היא רוצה עם תלך לשירותים היא אמרה לי עוגיה... אז פעם אחת נתתי לה אבל אחר כך אמרתי לה שהיא צריכה לבחור משהוא אחר כי עוגיה על כל הליכה לשירותים מכניסה אותנו לבעיה של המשקל..
ובכלל עברתי מהפכה בנושא של האוכל בעקבות זה שהבת שלי עם עודף משקל שאוכל בעיני לא צריך בכלל לשמש כטריגר או כפרס...
פעילות אחר הצהריים ב-שירותיםאנונימי (פותח)
עם או בלי השוחד כדאי מאוד לקנות איזה משחק קטן כמו בועות סבון, לקחת ספר אהוב לשירותים ופשוט לבלות איתה שם. אולי בהתחלה בלי לשבת על האסלה ולאחר כמה זמן להציע לה לשבת ולהפריח בוות סבון (כמובן לשמור את הבועות רק לישיבה על האסלה) כל זה יביא לה ביטחון ותמיד ללטף אותה בזמן הישיבה ולהזכיר שאמא לידה. בעניין השוחד, תחליטי כמובן מה הכי טוב לביתך אך הפתעה לא חייבת להיות משהו גדול, מספיק שתקני שקית עדשים או שוקולד ציפס ותתני כל פעם אחד!!! (אני משתמשת בזה גם לסתם צופר, במקום ממתק גדול בעל ערך תזונתי רב)
שוחדelerner
שוחדelerner
לפעמים רס רגשי הקשור למתן תשומת לב הוא הרבה יותר משמעותי לילד - אפשר להציע לספר לה סיפור אחרי שתצליח ללכת לשירותים, או פעילות אחרת שהיא אוהבת.
יש מצב שזה קצת תחרות וקצת משחקאנונימי (פותח)אחרונה
בגן כנראה יש ילדים כבר גמולים,
ואין ספק שהיא רוצה להגמל.
אולי כדאי לספר לה סיפור על הנושא ולשחק משחק
או ללכת יחד איתה ולעשות יחד,
את בשירותים והיא בסיר.

יש עוד עצות וטיפים לגמילה מחיתולים
באתר לאמהות
http://fun4mom.co.il
תחת מאמרים
מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה

הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ

בשביל הבת שלנו

היא בדיכאון

ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה

היא לומדת בכיתת לקויות למידה

והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.

היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר

ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....

לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

תיכון גלvery emportantאחרונה

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת

תודה להקב"ה.

משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕

ואואוריןאחרונה

מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו

שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.

רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -

איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?

השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..

תודה מראש!

בטוח נשתמש ברעיונותיכם

תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

אולי יעניין אותך