אפשר לגלגל יותר נפוח - תלוי בבית מזוזה.

ויש כאלה שחותכים את הקלף - אבל עדיף שלא.

הילכך שזה בלאגן, צריך לבדוק מה יותר חשוב משני המנהגים - מיקום השם, או שיראו אותו.

יכולים גם לקפל  את הגיליון הימני כך שמתי שזה מקופל רואים השם רק להיזהר שאין אותיות במקום הקיפול כי זה שכיח מאוד 

אולם בר"פ (כמדומני) כתב הפתרון לחתוך מהגליון.

אני כותב השם גדול, ומושך הדלת הרבה, וכך אני מרויח שני הדברים.

כאשר כותבים את השם אפילו גדול, חלק ממנו מתכסה.

מספיק שיראה קצת?

מנחם מנדל, הרי כל המטרה של הגליןון היא כדי שתכסה את המזוזה.

אם מקפלים את זה כאילו יצא שכרו בהפסדו, כך נראה לי.

וזה נוסח השאלה:

שם שד"י מאחרי המזוזה, האם צריך להיות גלוי?

אם נתכסה (בעיה אצל הספרדים) האם מותר לחתוך ולקפל פנימה?

במידה וצריך להיות גלוי, אם חלק נשאר גלוי האם זה מספיק?

לפי שיטת הספרדים האם אפשר להתחיל לכתוב את השם מהו"ו של והיה לכיון החלל?

א] מעלה לשם ש-די שיהי' גליוי (רמ"א מזוה"ק)

ב] נתכסה, מועיל לחתוך שני חיתוכים מקבילים לקפל (קול יעקב, וכן המנהג)

ג] חלק גלוי לכאו' לא מועיל (כן משמעות זוה"ק שהמלאכים רואים "השם", משמע כולו)

ד] עיקרו נכתב כנגד והיה (ב"י מזוה"ק), ולאחרונה חידשו כמה סופרים להתחיל מהאות וי"ו ולהמשיך לחלל, ואיני יודע מאיפה למדו כן.

אם אתה חותך החלק שלפני והיה אם שמע, אין עם זה בעיה מצד דין פו"ס?

לגבי זה שחלק מהשם מגולה, שמעתי בשם הרב סבתו שליט"א (ששימש בהלכות אלו הרבה את הרב אליהו זצ"ל) שמועיל, ועדיף מחיתוך.

כמובן שנראה יותר בריא למזוזה שלא לגללה בדוחק ובצער, אלא בריוח, ואז גם השם מגולה.

אולי בכלל אפשר לומר שלדעת מרן המלאכים רואים השם גם כשהוא מכוסה בקלף. וכי אם הוא מכוסה בבית עץ/כסף/ברזל/פלסטיק הם רואים אותו???

לא חושב שיש בעיה מכוון שחותכים רק בקצה הגליון קצת עד לשרטוט האכני מקסימום. חשבתי פעם שאולי שיש בזה גנאי מסויים אבל הרב אמר שכך המנהג.

אני גם שמעתי מחבר ששאל את הרב מרדכי שהשם צריך להיראות כולו מכיון שזה השמירה. אמר שמותר לכתחילה לחתוך. ראיתי את הפתרון הזה ממנו.

אני שמח שגילית שהרב סבתו (שבתי נכון?) שימש את הרב זצ"ל, בע"ה בקרוב יהיה לי קל להיות אתו בקשר. יש לי הרבה דברים לברר...

כיום אני קונה בתים שקופים מעולים (יש אותם בקסת) עם פקק סיליקון מלמטה והבתים האלה מספיק רחבים (וגם נראים יפה)

יש כאלה שקונים יודאיקה מכסף או מעץ וכו' באלה בד"כ יש בעיה רצינית...

אני ראיתי שחותכים יותר...

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.