- שלום!
- שלום.
- קוראים לי אלקנה, אני רוצה לברר על איזו בחורה, מתאים לך עכשיו?
- כן, בשמחה, אם אני מכירה...
- תודה. קוראים לה זלפה לבקוביץ'. נראה לי שהיא גרה ברמת גן.
- ?! | מתפדחת |
- את מכירה אותה? מסרו לי את המספר שלך, אמרו שאתם (א.ה. אני יודע שצריך לומר 'אתן' אבל זה לא זורם ככה...) חברות מהשירות...
- אהמ... צ'מע... בעיה קטנה... אני זלפה לבקוביץ'...
- ?! | מתפדח |
- טוב, אז אה...
- את רוצה לספר לי עלייך קצת, רק אם בא לך... בעצם, אם בא לך אפשר לעשות את זה פנים אל פנים...
- איך אמרת קוראים לך? אלישמע?
- לא, אלקנה. אלקנה בXX.
- ומי נתן לך את המספר שלי, יענו, מי הציע לך אותי?
- חברה שלך, לפחות ככה היא טוענת... בלהה אבוטבול. את מכירה אותה?
- אוי, שוב פעם היא והשטויות שלה...
- אני לא שטות! אני בחור נחמד...
- אתה בטח נחמד. אבל השיטה שלה ושל בעלה זה לתת את המספר של הבחורה בשלב של הבירורים, כדי שהם ידברו כאילו בטעות ואז... היא כבר עשתה את זה לכמה בנות מהמכללה...
- וזה עבד להם?
- זה בדיוק הבעיה. שזה עבד פעם אחת ובגלל פאשלה אמיתית שקרתה לשדכנית שלהם כשהם הכירו, הם בטוחים שזו השיטה (שהרי כך הם התחתנו!) ועליהם להפיץ אותה בעולם. ממש תחשות שליחות יש להם עם זה - והראייה, הסיעתא דשמייא שהייתה להם...
- אז מה עושים?
- אני אחשוב קצת על זה... ונדבר...
- אחל'ה. לילה טוב!

