מעצבנים אלה..
הוא בא אלינו הביתה..
אומרים לו שאבאעייף והוא נכנס למקלחת..
הוא אומר שהוא בא מרחוק והוא מוכן לחכות..
הוא מחכה מחכה מחכה ומחכה..
מתישהו אבא שלי מגיע ואומר לו שאנחנו לא יכולים כרגע לתת כי המצב הכלכלי קצת בעייתי..
הוא כמובן אמר שהוא מבין אותו והכל א-ב-ל
המצב ממש קשה ובלה בלה בלה והם באו מירושלים עד לפה וכולי וכולי.. בערך עשרים דקות
הוא הרצה לו.. מתישהו אבא שלי החליט כן לתת קצת, אז הוא נתן לו כמה מאות (לא ראיתי בדיוק..)
עכ שיו מה הוא אמור לעשות? להגיד תודה חזק וברוך וביי..
אבל.. לא.. הוא מתחיל לשכנע אותו שהם חייבים יותר ואם הוא יכול ובלה בלה בלה.. ואחרי כמה זמןהוא הביא את האמא של ני שהיה צריך תתרומה והיא התחילה להתחנן ולבכות לאבא שלי..
אחרי הרבה זמן הוא אמר שלמרות שזה ממש קשה לנו לתת הוא יתן לה אז הוא הלך להביא עוד קצת, אין לי מושג כמה.. טוב, אחרי כףעוד כמה הסברים כמה הם צריכים הם החליטו שהם התעללו מספיק והלכו..
עכשיו ציפינו לקצת שקט.. אבל
פתאום מגיע עלם חמודות פחות או יותר,לבוש בגדים שחורים ומה אם לא מבקש כסף?הפעם אבא שלי ישר אמר לו שאין סיכוי והסביר לו למה אבל ההוא גברא ממשיך לנסות לשכנע אותו..
הפעם הוא לא הסכים, אבל לפני שהוא הלך רציתי לתת לו קצת כסף. הבעיה היא שהרגשתי קצת לא נעים כי אבא שלי לא נתן.. אז בסוף לא נתתי..
עכשיו, אני יכול להסתדר עם מצב כלכלי קצת קשה; אבל מה יש להם? קצת רחמנות על הבנאדם.. אתם לא היחידים שצריכים כסף בעולם הזה..
הבעיה היא שבהנחה שהם באמת צריכים כסף אז קצת קשה לכעוס עליהם..
בכל זאת, די התעצבנתי עליהם..
מה אתם אומרים?
שמעתם פעם על מס נדבות? מה יש להם אלה?אני17
אצלנו ביישוב זה שונהמרדכי
בס"ד
כל מי שבא לקבץ נדבות חייב לעבור דרך הרב של היישוב. הרב חוקר אותו (אם הוא באמת אמין) ואחר כך הוא אומר לו שהתנאי זה שכל אחד תורם כמה שהוא רוצה בין עם זה שקל ובין עם זה 100 שקל - אחרת הוא לא יכול לאסוף ביישוב נדבות.
ותושבי היישוב יודעים - בלי אישור של הרב לא נותנים (יש כאלה שכן - אבל הרוב לא)
היה לנו לפני כמה שנים ביישוב "קבצן" שאסף נדבות ויצא ברכב מפואר מהיישוב... זה למשל היה משהו רמאי שקורצים למנוע את בואם של אנשים כמהו, ואז שיגיע אדם ישר זה יגיע בתדירות יותר נמוכה (ולא כל יום) אז לכן יתנו לו יותר.
גם אצלנו זה ככה.. אבל הם אמרו שהם לא יודעיםאני17אחרונה
ואיכשהו זה שיכנע
מכיר את זהשמשון ר
כל הזמן אנשים באים אלינו לבית לבקש תרומות.
ומניסיון אישי, בדר"כ האנשים שחופרים לך בשכל הם אנשים רמאים, לא כולם, אבל ככה זה בדר"כ, ומה שעושים זה שאומרים להם שאנחנו לא מעונינים וסוגרים את הדלת.
סתם סיפור שקרה לחבר שלי, בא אליהם מישו לדלת ואבא שלו נתן לו 20 שקל, אחרי זה האיש המשיך לחפור להם בשכל על זה שהם במצב קשה ושהוא חולה בכל מיני דברים וכו' וכו'' אז אבא שלו נתן לו עוד 30 שקל, ומתי שהאיש המשיך לחפור הוא אמר לו שהוא לא עומד לתת עוד, אבל כמובן שלאיש בדלת זה לא הפריע הוא המשיך בלחפור לאבא של החבר שלי. אז מה האבא עשה? לקח לו את הכסף מהיד ואמר לו שאם הוא היה קצת יותר חכם הוא היה יכול להשיג כסף ותרק לו את הדלת בפנים.
יואוו אני שונאת תדברים האלה..תהילול
כי זה גם יוצר מלא פאדיחות "מה אמא הוא עני?" "הוא מסכןןן" וכו'..
וגם כאילו זה די מביך ככה...
אבל אני לא יכולה לשפוט אותם...
אבל מה שקרה אצלכם זה כבר עבר תגבול..
אצלנו בחיים לא נותנים כמה מאות!!!
כל משפחה נותנת איזה 10 ש"ח.. אם החליטו להיות ממש נחמדים אז עד 50...
כאילו אנחנו מבינים שאתם עניים אבל לא כולם חייבים לתת לכם את כל מה שהם הרוויחו החודש..!!
חרדים..צעיר רענן
פשוט מאוד שילכו לעבוד במקום להתבטל ברחובות, מי שלומד תורה באמת מסתפק במועט מאוד מאוד מאוד(מכיר),
מי שחולה זה משהו אחר אבל גם עדיין צריך רחמנות.
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
את יכולה להפסיק להספיםנקדימוןאחרונה
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
..יהודי חסידיאחרונה
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
הפצות!!יהודי חסידי
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
וואודומיה תהילה
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי
וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
...יהודי חסידי
....יהודי חסידי
...יהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
מחפשים בני נוער לכתבהדבדב
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
אני חדשההרהמורניק
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!






