שלום,
מה הייתם עושים?
חברתי מספרת לי שבחור אחד מברר עלי המון המון המון... הרבה מעבר לנורמה.
זה צריך להדליק נורות אדומות?
אני בחורה תורנית חזקה (דוסית...) והחברה שהוא בירר איתה הסבירה לו בכנות ממש מי אני ומה אני שואפת, אבל כשהוא גילה שמשפחתי פחות דוסית ממני (אחיותיי הנשואות - אחת לא נראית דתיה אבל ב"ה מתחילה עם כיסוי ראש בשבת והשניה לא מתחילה- היא חוזרת
...) הוא חקר בנושא הרבה מעבר לנצרך, לדעתי. הוא גם חוקר המון על אבא שלי. רוצה לעמוד על כל דמות ודמות במשפחתי.
בנוסף, הוא חקר עלי עצמי גם כן המון. גם כאן הרבה מעבר למקובל. חתר לדעת לאיזה רבנים אני מתחברת, על הכעס והלחץ שלי- והכל נוסח בצורה שיטתית ומאוד מכוונת.
כל השאלות האלה לגיטימיות, אבל הוא עבר ובגדול את גבול הטעם הטוב. זה גורם לי לחשוש ולתהות על קנקנו ועל מידותיו, ויחייב אותי את אותה רמת תחקור עליו- בחזרה!
ואני שואלת- למה? מה זה נותן לו? וזה אמור להחשיד אותי? ומה זה כ"כ משנה המשפחה- למה לא להסתכל עלי! מי אני ולאן אני שואפת? אני מבינה רצון לראות תמונה כללית של המקורות שלי, המשפחה אומרת משהו על האדם, וזה לא שיש לי להסתיר משהו, תפאדל, שישאל ואענה לו, אבל לדעתי א"א לחקור ולקבל תמונה כ"כ גדולה בבירורים.
אבל למה לחקור שם כ"כ הרבה? העיקר זאת אני ומה שאני שואפת!
ועוד דבר, למרות שאנ לא אמורה לדעת שבכלל מבררים עלי (הרי קודם הבחור מברר ונותן אור ירוק ורק אז אני מקבלת את הכדור...) הוא לוקח מזה הרבה זמן... כבר כמעט שבוע שהוא חוקר ומברר! ולא מחזיר לרב שהציע לו תשובה! הוא לא חקר מספיק כבר...?
בנוסף, נקודה אולי שולית וקטנונית, אבל מוסיפה לאפקט החששות- יש לו קול רדום ומונוטוני...


)