נראלי אנשים בוגרים..
נראלכם שאחרי קשר הרגש כהה קצת,? נכון ש"להיות יד ראשונה וזה" אבל זה באמת ככה, או שבסוף, כשיבוא הקשר האמיתי, הכל יתעצם....?
???
נראלי אנשים בוגרים..
נראלכם שאחרי קשר הרגש כהה קצת,? נכון ש"להיות יד ראשונה וזה" אבל זה באמת ככה, או שבסוף, כשיבוא הקשר האמיתי, הכל יתעצם....?
???
שיש משפט כזה- שאין כמו אהבה ראשונה,
ואחרי שהיה קשר רציני- שלא נגמר בחתונה,
אז הרגש שיבוא בקשר אחר, יהיה אחרת.
והשאלה- אם כשזה כן נגמר בחתונה, הרגש מתעצם וזה שזה לא היה הראשון לא פוגע..
התשובה שלי- אני חושבת שכן, אבל בלי ניסיון![]()
אהבה ראשונה היא מאוד מאוד עוצמתית מבחינת התחושות וה"היי" והפרפרים, אולי,
אבל אהבה שבאה אח"כ כשכבר יש יותר נסיון ובגרות עוצמתית יותר מבחינות אחרות.
קשה להסביר. הנקודה היא שבגדול, לאורך זמן, לא. אין הבדל. אולי ההתחלה טיפה שונה.
אחרי קשר ממושך הרגש באמת מתקהה,אבל אני מאמינה שכשהשידוך האמיתי מגיע- זה הרבה יותר חזק, אמיתי ועמוק!למרות הכל.
כשמדברים על "אהבה ראשונה" בד"כ הכוונה (לפחות בציבור הכללי) לאהבה בגיל 15-16, שרובה בנוי על חלומות ורודים, אשליות ילדותיות, והתאהבות חיצונית. בדר"כ אנשים בגיל הזה יותר מאוהבים באהבה עצמה מאשר באדם שמולם.. (אני לא מכלילה, יש יוצאי דופן, אבל הם מאד מעטים..)
אבל כשמדובר בגילאי 20+ כמובן שכל העניין שונה. הכל מבוסס על מקום בוגר יותר שמחפש יותר את הקשר האמיתי של נתינה וביחד. (אלא אם הם טרם התבגרו ואז האהבה עדיין יכולה להיות בוסרית..)
כך שאל תצפה שאהבה בגיל בוגר תהיה דומה למה שחווית בגיל 16 שהיה דומה יותר לסרטים\ספרים..
אבל כאשר יש קשר בגיל בוגר יותר, שנקטע, ואתה ממשיך בחייך- אז ברור שמשהו תמיד נשאר איפהשהו, (למרות שבנים טוענים שהם יכולים להמשיך הלאה יותר בקלות ולשכוח לחלוטין..) אבל לפחות לענ"ד לפי מה שראיתי סביבי וחוויתי- זה לא מפריע אח"כ כשמגיע האדם הנכון. לפעמים זה גורם לרגש להתעכב- כי מפחדים יותר להיקשר, לפעמים דווקא הפוך- זה גורם לרגש להתפרץ יותר מהר- כי הוא כבר מחפש את המקום הההוא.. אבל על העוצמה זה לא משפיע.
ושוב- כל מקרה לגופו, ויש כמובן כל מני יוצאים מן הכלל.....
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
הוא כמובן לא קשור לכאן
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳