בברכת

"ותרא אותו כי טוב הוא ותצפנהו שלושה ירחים, ולא יכלה עוד הצפינו - ותעש לו תבת גומא"

לאחר מכן לא תתקבל האחריות

וכל זה בהחזרת המוצר המקורי,

לאחר שימוש תקין.

אני כן מחכה לשיחות טלפון ממנו..לפגישות איתו .אבל כשאני רואה אותו זה לא עושה לי משו בלב..אני לא יודעת מה אמורים להרגיש כשרואים מישהו...

כיף לי איתו והכל אנחנו ממש מתאימים... אבל עדין חסר לי משהו!!!אני לא בטוחה עדין במאה אחוזים..אולי הזמן יעשה את שלו?

הרי אין מצב שלא יהיה רגש...נכון?!

גם מדגיש לא לסמוך על אלו שאומרים"לא צריך רגש,אחרי החתונה זה מגיע" לטענתו -זה מגיע אליו לטיפול...(בלי הרגש...)

-את מחכה לטלפון ממנו במשך היום?

-את רוצה שישלח לך ככה סתם SMS?

-את מחכה לפגישות?

-את מוכנה לעשות הפסקה של יותר משבוע, לא לדבר ולא להתראות?

-בא לך לפעמים לספר דוקא לו דברים?

-את נהנת להסתובב איתו?

-את רוצה שהפגישות ימשכו עוד ועוד או שהם מעמסה עליך?

אם ענית על רוב התשובות כן אז זה אומר שיש לך רגש כלפיו. כן זה נקרא רגש!!

ולפעמים לעשות משהו קצת שונה עוזר לפתח את הרגש.

נגיד והוא היה נמצא בסביבה שאת נמצא בה. הוא הגיע לשם בשביל משהו שלא קשור אליך, לך יש כמה דקות פנויות וגם לו.

האם היה מפריע לך שאתם לא נפגשים? שהוא לא קופץ להגיד שלום?

אל תעשי את הטעות הזו ואל תתחתני בציפיה שאולי אי פעם יהיה טוב.

יותר מדי אנשים כבר עשו את הטעות הזו

אבל זו לא סיבה מספקת לחדול מלכתוב את מה שאני חושב לנכון.

תסתכל סביבך ותראה איזו אומללות אנשים גוזרים על עצמם כאשר הם מקווים שאי פעם יעלה ויבוא איזה "רגש" בינם לבין בני זוגם.

ותראה פעם את האור והאושר של זוג אוהב.

ואני בכל לבי מקווה שגם אצלך זה יקרה.

צריך לבנות אותם על בסיס האהבה שקיימת.

גם האוהבים בטירוף צריכים לדעת שזהו מיכל הדלק הראשוני בנסיעה ארוכה ארוכה.

דברי איתו על זה בכנות, ותראי מה יש לו להגיד. אולי אם תתני לזה קצת זמן זה יקרה - אבל אם זה לא קורה, אז אני מסכים עם אלעד. 

תקופה נוספת, כאשר הוא יודע שזה המצב. 

יכול להיות שהוא ירצה להמשיך את הקשר מתוך תקווה שמשהו ישתנה - ויכול להיות שהוא יחליט שאם עד עכשיו זה לא קרה, אז זה כבר לא יקרה. 

כי להמשיך ככה ולקוות לטוב מבלי שהוא יודע על כך - זה פשוט למרוח אותו. 

לדעתי זה הוגן לשאול מה דעתו בנושא. 

זה לא הוגן לצאת עם מישו כזו תקופה בלי שהוא מודע לזה, לדעתי.

ולפעמים, זה דבר שניתן לפתור.

לפעמים זו נקודה בפנים שחוסמת- ואפשר ללכת לייעוץ-

ויש כאלה שזה עוזר להם, ומשו בפנים משתחרר

[מכירה כמה כאלה, שנשואים באושר ובאהבה..]

ואם כן - האם אהבה זה תנאי-קדם הכרחי? לא בטוח.

הנה על יצחק נאמר (בראשית כד, סז): "ויקח את רבקה, ותהי לו לאשה" ורק אז "ויאהבה"...

עכשיו צריך להתמודד עם מי שאנחנו בדור הזה..

אני חושבת שחייב את זה..איך אפשר להיות בטוחים בלי זה?כאילו אני יתחתן עם מישהו ויקח סיכון שרק אחר כך אני יאהב אותו יותר...וואי איזה מסובך זה..לא אוהבת לקחת סיכונים....

כלפי האדם הניצב מולך. ודאי שצריך רגש כלשהו (אני מאמינה שגם יצחק חש משהו כלפי רבקה). האם חייבים כבר להרגיש אהבה? אהבה זה דבר גדול המצריך עבודה, תחזוקה והשקעה. האם אפשר לבנות כזו בכמה חודשים או בשנה לפני החתונה ועד כמה? זו שאלה גדולה. האם חייבים שהיא תהיה בשיא פריחתה? לא.

אם בסך הכל יש רגש כלשהו, אז למה לא? בסופו של דבר הוא יגדל לאהבה גדולה.

אני כן חושבת שצריכה להיות אהבה כי דווקא אחרי החתונה יש את כל הבעיות והמריבות אז אם לא תהיה אהבה אז לאן נגיע?!

"יש את כל הבעיות והמריבות"....

מאיפה המושגים האלה על חתונה?...   מרוב ששומעים  "בעיות מקצועיות" חושבים כך. בעיות יכולות להיות בכל בנין - אבל העיקר זה שמחת הבנין..

וזה בלי קשר לכך שאת צודקת שראוי שתהיה אהבה בין איש ואשה שרוצים להתחתן. מה זה בדיוק - זו כבר שאלה אחרת...

המציאות החדשה הזו אחרי החתונה מביאה למצבים שלא הורגלנו אליהם לפני ולכן יש מריבות..

וזה בדוק אצל כל זוג.אז לצערנו..קיצור לא הכל תותים אחרי בחתונה לכן צריך לבדוק היטב את בן הזוג...!!

ש"זה כן"?...  הרי עוד לא התחתנת..

נכון שיש מצבים שלא הורגלנו.

אם זה יביא למריבות ועד כמה - זה ענין של בחירה.

זה לא קשור לשאלה אם "הכל תותים"...

כמה שאני זוכר - גם בשיח של תותים יש פה ושם קוצים, עד שמאומנים איך לקטוף...

כמובן, זה לא סותר שצריך לבדוק היטב ולברר, בגבולות הנורמלי, מי בן הזוג. שהרי זה ענין רציני.

את זה כבר כתבתי כמה פעמים, בעניי.

בהצלחה.

אני חושבת שצריך להיות רגש כלשהו, ואפילו המעט ביותר מספיק לדעתי כדי להתקדם בקשר...

ואיך לעורר אות?? שאלת שאלה טובה!! נראה לי עושים דברים שמקרבים בינכם, כמו טיולים דברים חוויתיים משהו קצת שונה מהשגרה..ואולי עוד עצה שלי פעם עזרה כשהייתי במצב די דומה לשלך זה לקחת הפסקה ולראות אם הוא חסר לך, או את מתגעגעת, ולחשוב טוב על הדברים בינך לבין עצמך בלי הפרעות..

מקווה שעזרתי אם את צריכה עוד משהו אשמח לעזור!!

אולי תקחי הפסקה,

תיראי אם הוא חסר לך,

אם את רוצה להפסיק את ההפסקה...

אבל,

אל תמשיכי רק כי לא נעים לך, זו גם טעות גורלית.

בכל זאת שיהיה לך בהצלחה...

לכו לטייל ביחד במקומות שאת אוהבת

ואם יש קצת רגש תתחתנו האהבה האמיתית תבוא אחר כך

(או שלא בגלוי) אך מהניכר על פני השטח?

לטעמי, נסי לשוחח איתו על כך שאת נרתעת קצת מהנושא כרגע,

מבינה את עמדתו

ואת מעדיפה שבנחת ומתוך יישוב הדעת- תחשבי על הדברים

כשהוא יסוג קצת לאחור, תוכלי לבחון את שאת מרגישה בצורה נכונה יותר

הצלחה רבה!

אלו שאומרים חייבים אהבה לפני. התאהבות ברור. (פרפרים בבטן...)

ואלו שאומרים אם יש איזה שהיא סימפטיה, תתחתנו זה יבוא.

והאמת - כמו תמיד, איפה שהיא באמצע...שכל אחד זורם לכיוון שלו לפי הרגשתו/השקפת העולם שלו/מה שהוא מחפש..

אבל ברור שכולם אורמים שצריך שיהיה משהו. הערכה, סימפטיה..

ונראה לי במקום של ספק - צריך לברר אפילו ע"י ייעוץ מקצועי , אם זה תלוי בך או בו או בשניכם. אם זה משהו שאפשר לעבוד עליו או לא.

בהצלחה!

אם מהבחינה הזו אתם מתאימים, והוא לא דוחה אותך, אין צורך לדאוג בגלל שלא מרגישה כעת.

בהצלחה!

חוויות זה דבר מעולה. לעשות דברים שאת אוהבת, לא רק לחרוש את ספסלי ארצנו.

את אוהבת לטייל? צאו ביחד לטיול כיפי! (רק לוודא קודם שזה מסלול עמוס תמיד ולא יהיו בעיות של ייחוד) 

באולינג נשמע לך? אז תזמיני אותו!

מסעדות (נכון שזה יקר, אבל זה כיף, ואוכל תמיד פותח לבבות)

לכו לים (יש חופים שאי אפשר להתרחץ בהם כך שרוב הסיכויים שלא יהיו שם תקלות)

לכו להתנדב במקומות שמענינים אותך

גן חיות, גני שעשועים, הופעות, פאב (יש גם כשרים בי-ם והמרכז), כל מה שכיף לך ללכת עם חברות..

ועוד משהו- השקעה. תקני לו מתנה קטנה, תכיני פיקניק לדייט הבא, תנסי לחשוב מה ישמח אותו ותעשי את זה. 

וקחי ת'זמן. אני יודעת שיש כאלו שיגידו ש3 חודשים זה הרבה זמן, אז לא. כל עוד הבחור מודע למקום שלך, ויודע מה את מרגישה או לא מרגישה- ומוכן לחכות עוד קצת. 

ומוזמנת בשמחה לאישי

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳