הקנים הרבה יותר חזקים מנוצה/פלסטיק.

הרבה יותר גמישים ונוחים מברזל.

אני כותב בהם ספרדי, ואמרו לי שאפשר לכתוב עם זה אשכנזי.

מבחי' הלכתית ברור שיש בהם הידור, ויש הסוברים שיש להם מעמד של לכתחי' ולנוצה וכיו"ב בדיעבד (ויש הפוסלים ברזל ואף נירוסטה). כמדומני היה על זה שרשור פה לפני כמה זמן.

הרב יעקב יוסף טוען (שמעתי את זה בדיסק שלו על הלכות סת"ם) שסופר שאינו כותב בקנה לא יכול למכור הסתו"ם שכותב בתור מהודרים.

נראה לי שהקנה הוא גם הכי זול.

תמיד כדאי ללמוד בהכי טוב.

אם אתה הולך ללמוד לכתוב בפלסטיק/ברזל- עדיף שתחפש מקצוע אחר...

אני מסכים עם שלום 22 שקנה הכי מהודר ואין מי שיחלוק על כך.

ובכל זאת, בתור מתחיל הייתי הולך על נוצה מכמה סיבות.

- אין כמו החדות של הנוצה

- אפשר להתמודד אתו בכל סוגי הקלף (חלק, שעיר וכו')

- אם תתמחה בטכניקה של בניית קולמוס באופן טוב, אתה יכול לכתוב את כל הכתבים ברמה טובה יחסית כולל כתב רש"י

אבל אם אפשר תלמד גם קנה כי אין כמו קנה, גם דינא דגמרא וגם חוויה

ברזל ופלאסטיק לא מומלץ. בלי התיחסות לעניין ההלכתי, זה כמו להיות משועבד לקביים כל החיים.

הוא צריך לדעת את האמת!

יש עניין מאד חשוב שנקרא מסורת.

תביא פוסק אשכנזי שאומר לכתוב בקנה.

באמת תנאים ואמוראים לא היו אשכנזים (שבת קלג:, סנהדרין קו., תענית כ.), מרן השו"ע גם כן לא! (אה"ע קכ"ה, כ"ב)

אבל עדיין זה לא נהוג.

אין מה לעשות.

ובע"ה אשאל על זה את הרב משה שאול קליין.

לדעתי, זה לא נהוג  בגלל שטכנית זה  מאוד קשה לכתוב את הכתב אשכנז של היום, ברמה טובה ע"י קנה.

עשיתי נסיון אחד שהתלהבתי בהתחלה אבל מהר מאוד (אחרי כ-5 שורות) רגל הארוכה נשחקה ברמה שאי אפשר להתחיל קווי התחלה. 

אולי בדוחק אפשרי לכתוב עם הרבה טאלק וכתיבה ריחופית (לא מומלץ)

קבלתי הדרכה פרטנית מסופר יר"ש ממוצא מרוקאי.

זה לא קל, נשחק מהר,

אבל ללא ספק יותר מהודר.

ומר הרש- יש עניין גדול במסורת, אבל ישנה הלכה פסוקה שאין עליה עוררין.

כתבתי עם קנה אחד, יותר נכון,  פחות מרבע קנה (בגובה של כשמונה ס"מ) ס"ת (50) וכמה מגילות באותו גודל, כרגע עבר הסבה לתפילין, ואני ממשיך לכתוב אתו תפילין, ובקנה אחר אני כותב ס"ת.

פשוט הוצאת שם רע על הקנה. ממש ממש לא נשחק מהר.

אולי לא הכנתם אותו כראוי, אולי לא כתבתם איתו כראוי, אולי לא בחרתם קנה נורמלי.

הוידאו שהובא פה על הקנה ממש מצחיק. זה כמו שאקח נוצה של יונה מהרחוב, ואנסה לכתוב אתה, ואח"כ אני אומר שהנוצה נשחקת מהר.. 

חוץ מזה שלא ככה בונים קנה..

נצר למשפחת סופרים מדורי דורות. הוא אינו מלמד בד"כ, לכן אמנע מלכתוב שמו

ללמוד להכין קנה צריך מורה.

הכוונה היא לכל כתב שהציור שלו ברור לך בראש.

ראיתי פעם כתובה שנכתבה ע"י סופר בכתב רש"י

פעם היה נראה שהמסורת העתיקה והאמיתית שלנו נשכחת.

היום ב"ה המצב לא כזה.

מה הבעיה עם החדות של הקנה?

ראיתי כתבים מאוד חדים ולא כ"כ יפים, וכתבים לא הכי חדים ומאוד יפים..

קנים טובים איני יודע היכן להשיג.  לפני כעשר שנים קניתי כמה קנים, ומאז לא קניתי חדשים, ונשארו לי עוד כמה (ב"ה כתבתי בהם מזוזות תפילין מגילות ושנים וחצי ספרים).

איני יודע להכין קולמוס מנוצה, אז לא אוכל לענות על שאלתך..

עכשיו אני מבין  למה אומרים כל מיני דברים לא יפים על הקנה.

פשוט לא ככה בוחרים קנה.

לא ככה בונים אותו.

לא ככה כותבים אתו.

חבל.

מי שרוצה ללמוד קנה ממליץ על שלום 22 בחום...

אם אתה אומר ששלך לא נשחק מהר, אני בטוח שזה יהיה מועיל מאוד.

שאפשר ללמוד משהו בתחום הסת"ם מסרטים.

אפשר אולי להוסיף אבל לא לבנות על סרט.

צריך לחוש את ההכנה של הקנה, לשמוע את קול החיתוך

אי אפשר בסרט!  

במידה ויש בחירה כמובן..

לא אמרתי לך פעם איזה קנה לבחור?

אולי אמרת לקנות קנה עם בשר עבה ובצבע מסויים אבל לא זוכר כ"כ.

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.