נניח שיצאתן עם מישהו תקופה והכל ככה נראה טוב רמה דתית גבוהה כראוי, מגלים סודות והכל
ופתאום הוא מגלה לכן שיש לו בעיה. שהוא אמנם מנסה להתמודד עימה אבל לעיתים קרובות אינו מצליח, יש להדגיש שהוא באמת מעוניין לצאת מזה, לעניינו- הבחור נופל לאתרי זימה.... האם אתן חותכות את הקשר מיד? או שתמשיכו?
קיצר מה תעשו?
ואין לי מושג מה הייתי עושה.
ובקשר לשאלה שלך.. אין לי תשובה..
חשבתי על זה שוב..
אני רק יודעת שסור מרע ועשה טוב זה לא דבר פשוט.. אם זו ממש התמכרות הייתי מדרבנת אותו ללכת לטיפול..
זה לא אומר שהייתי נשארת איתו..
איך אנחנו אומרים כל בוקר.. שלא תביאני לידי ניסיון..
הלוואי ושנהיה יותר מודעים לעצמו ולהיבנות מכל הקידמה הטכנולוגיה והמידע הנגיש ולא להיהרס!
דבר ראשון הייתי אומרת כל הכבוד על הגילוי, לא כל אחד היה מודה...
ולעצם השאלה אין לי תשובה, אבל אני הייתי מתייעצת עם אנשים שאולי מבינים, או הצליחו להתגבר על זה אם זה בכלל אפשרי...
שיהיה בהצלחה!!
אלא חושבת רק שלפני שהוא רוצה להתקדם לקראת להקים בית,
הוא צריך לעבוד על עצמ ולקבל ייעוץ והכוונה, כדי להצליח לצאת מזה!!
[ואני ח"ו לא מתיימרת לומר שזה פשוט או קל!..]
ורק אז להפגש עם מישהי למטרות חתונה והקמת בית..
ובאיזה שהוא שלב לומר לה שבעבר זה היה..
אבל כל עוד זה משהו שקיים, שממשיך.. בעייתי מאד!
הצלחות ובשורות טובות בע"ה.
אם זה משהו שקרה באופן חד פעמי או כמה פעמים ספורות, לא הייתי עושה מזה ענין. זה קורה להרבה בחורים היום לצערינו וזה הרבה יותר נפוץ ממה שאנחנו חושבים.
אבל אם זה קרה לו הרבה פעמים, הייתי מתייעצת עם רב מה לעשות כי זה לא פשוט.
אתרים לא צנועים, מעבר לזה שזה לא צנוע וכו גם מכניסים לראש דברים שממש לא בריא שיהיו בראש וזה יקשה עם הבחור לבנות אחר כך קשר זוגי נכון כי הוא בהכרח יהיה מאד משופע ממה שהוא ראה באנטרנט.
אני משתדלת לכתוב בצורה כמה שיותר זהירה אבל חשוב שאותו הבחור יבין שמה שהוא רואה באתרים האלה זה לא רק לא צנוע, זה תמונות ומראות שממש מעוותות את המציאות וגם אם הוא יפסיק לגלוש לשם,זה יקשה עליו בעתיד בקשר זוגי.
אולי אפילו הייתי מייעצת לו ללכת לאיזשהוא טיפול להתמכרות. משהו כזה.
לא פשוט.
בתור מי שלא גדלה בחברה דתית אני יודעת שזה יכול להיות ממש רע
אבל תלוי עד כמה זימה- כל מקרה לגופו
לפי מה שהבנתי מאינטרנט רימון ומהרב יהושע שפירא (ככה זכור לי) זה לא אנשים בודדים שנופלים בעניין, אלא המכה היא רצינית וכוללת את רוב הבנים (ואני לא מעז להכליל יותר מזה)
יכול להיות שהרוב לא מגלים את זה לפני החתונה, ולכן נראה שנדיר יהיה לצאת עם מישהו בבעיה כזאת.
אבל צריך לבדוק, אולי רוב הגברים פשוט מגלים את זה אחרי החתונה?
בכל הספרים מדברים שפגם הברית הוא הכי קשה אז אחד נופל באינטרנט ואחד טוב לו מי מה שהוא רואה ברחוב.
ואין יצר הרע שולט אלא בלב פנוי מהכחמה ככה שאם הוא לו עילוי ברמות אז נופלים, וקמים וזה החיים וזה עבודה קשה שלוקחת זמן. והיצר ממשיך לעבוד גם אחרי החתונה. וחוץ מי זה שהזהר כותב שדבורי ליצנות ולשון הרע זה כמו לראות בחורות פרוצות כי זה גם בגם הברית. ובקיצור נכתבו על זה הרבה ספרים כי זה לא פשוט כמו שבנות חשבות.
בשרשור שפתחתי בנושא?....מה קרה?
את אומרת שממילא אם אדם נכשל בדברים, הדרך היא לברוח.
לא להתמודד.
אני לא יודע איזה דעה הבעת בעניין של ללכת למסעדה, אבל תמיד נראה לי סתירה שמצד אחד דורשים חוסר התמודדות והשארות בביהמ"ד בעניינים מסוימים, ומצד שני דורשים יציאה משם, אל הקשיים שיש בעולם, כי התורה מחוברת לעולם.
לא בריחה. להפך!!!!
השארות בבית המדרש מתוך הנפילות באינטרנט.
לא כבריחה, אלא כדרך התמודדות.
אז שימי לב לכלל חשוב בחיים-
הדרך התמודדות המועדפת עלייך, לא בהכרח מחייבת את האחרים. תשימי לב שהרבה פעמים מפריע לך משהו במישהו, רק כי את היית עושה את זה אחרת.
אדם. אני לא מבינה על מה אתה מדבר...נראה לי שדברי הוצאו מהקשרם,שלא הבינו אותי או שלא הסברתי את עצמי נכון.
התגובה האחרונה באמת ניתנת להבנה כזאת, אבל לפי השאלה של "למה לא הסכמתי איתך" מובן הפוך...
לא חשוב, אין טעם להתווכח על זה יותר מידי, ובמיוחד לא פה.
לדבר על זה לפני החתונה..פשוט תעבוד על עצמך ואל תגיד לה כלום בנתיים.
הרב שלך מה לעשות
לא הייתי רוצה לגלות משהו כזה אחר כך. אפשר להגיד ברמיזות ולשמור על צניעות
והכי טוב שיטפל בעצמו ורק אחר כך יתחיל לחפש זוגיות.
במחשבה שניה גם אני לא הייתי רוצה לגלות את זה אחר כך
ועושה הפסקה בקשר. עד שזה יטופל. כי זה מתחיל בדמיונות, ועובר למציאות. אחרי הכל, הוא עלול לדרוש ממני להיראות ולנהוג כאחת המופקרות הללו ברגעים הכי מקודשים לזוג, ואם זה לא יילך, הוא יבגוד.
אחותי, מעט הגזמת..
מה גם, שאם סיפר את זה, כנראה שהוא רואה בזה בעיה מסויימת, ולא כמשהו אידיאלי.
כי כאשר הוא יתחתן ויהיה יחד עם אשתו,
מה ומי יעלו לו בראש בתור השוואה בלתי נמנעת?
לו הייתי בחורה הייתי בורח מאחד כזה.
לא מספרים דבר כזה אף פעם. אלא אם כן אתה מתכנן להמשיך עם זה. לא יודע למה הבנים עוד לא אמרו לך את זה.
תעבוד על עצמך חזק. תגמור עם זה (בהנחה שמדובר בך). אנשים יצאו משברים כאלה ומדברים קשים יותר.
אם אתה בתהליך גמילה - אל תספר!
יש לי את התחושה שדוני ענה תשובה רצינית ביותר-
אם אתה בתהליך גמילה- אין עניין לספר כרגע, זה עלול סתם להבהיל,
וכן, לא לפני חתונה, או כשזה כבר נחלת העבר...
אם אתה לא בטיפול גמילה- ומתכוון להמשיך עם זה- ספר,
ואז אני אישית הייתי נפרדת...
מצד שני אם אתה לא בכיוון של לצאת מזה לגמרי אז זה בעייתי להגיד רק אחרי החתונה...
הייתיממליצה לעשות כל מאמץ אפשרי להפסיק עם זה ואחרי חודש שאתה נקי לשתף ממקום של הצלחה.
שמכירה אותו.
תתיעצי עם רב/דמות שמכירה אותך.
או שתלכי ליעוץ על זה.
אל תשארי עם זה לבד.
זה מסובך מדי.
תעשי מה שנכון לך,
לגבי המקרה הספסיפי
ונראה לי שהבירור - מה אנחנו נעשה
במקרה שלך
לא באמת תעזור לך...
תודה.
ואגב, מדובר על בחור בהתמודדות, לא שהוא התייאש מהעניין.
כי אישה נקשרת לבנאדם!! ואתה יכול להטיף הרבה, אבל בחיים, כשאישה תשמע שבעלה/המדוייט גולש באתרים מהסוג הזה אוטומטית תגיד לו 'שלום'. שלא לדבר על כך שאם לנשים זה כואב, אז בנים יותר נפגעים.. והם בטח לא היו ממשיכים. קל לומר דעה מול המחשב, כשזה ב"ה מקרה היפוטתי לרובנו/לא מכירים את העניין. בפועל, הרוב פה, בחיים האמיתיים, לא היו מספרים שנכשלו (מקסימום לרב/דמות רוחנית אחרת) ואם הם היו שומעים זאת, היו חותכים וזהו. ואגב, לגבי טענתך ש"תמונה" נעלמת..אתה יותר חכם מההלכה, שאוסרת על גבר להסתכל על דבר כזה?? כנראה שהם ידעו למה..
דבר שני-אל תדון אדם עד שתגיע למקומו. אולי היית דואגת לו, אבל במציאות היית מתחילה להיות מתוסכלת. לא כולם רוצים טיפול, לפעמים נוח להם, ובינינו זה היה יוצר ריחוק מסויים ביניכם (אא"כ את נשואה/שמעת על מקרים כאלו מקרוב, ואולי זה אחד ל1000). בנים לא צריכים לספר דברים כאלו בדייטים, זה לא ממש עושה רושם טוב (בלשון המעטה), ואם הוא לא מגדיר עצמו כחוזר בתשובה, זה לא יגרום להרבה בנות לשאול אותו בהערצה איך הוא עמד בצפייה ולא 'התקלקל'....זה כן יגרום לרובן לומר לו-תלך לטיפול, תתנתק מרשת, ואז נדבר (כשלרוב זו משמעות של "לא נדבר"). זה מפריע כי זה סוג של בגידה מטאפורית. במיוחד כשיוצאים, והבחור מטיל פצצה כזו, אחרי חודש למשל?? יש בזה מן הנבזיות, שהוא מצפה שאם הוא משך אותה כ"כ הרבה זמן, אז לא יהיה אכפת לה. ואגב, כמה בנים פה, היו מוכנים לשמוע דבר כזה ממדוייטת ולומר זה בסדר? רוב הבעלים שישמעו דבר כזה, יאמרו לרעייתם שהם מתנתקים (ואם לא הם, אז אמא שלהם תנתק אותם). גם אם אנשים נופלים, החוכמה היא לתקן בשקט, אתה מול עצמך, מול רבש"ע ולא לפרסם לכולם. כשבן אדם מתחיל לזרוק לי את הבעיות שלו בצרורות, יש אחת מ-2 מסקנות: או שהוא צריך פסיכולוג או שהוא צריך להבין שטפשות אולי זה הקטע שלו, אבל לא שלי...
יש אתר שנקרא "שמור עיניך"- חינמי ומטפל בהתמודדות עם דברים מהסוג הנ"ל.
אתר מקסים, תומך, וכככזה ניתן להיעזר בו ולצאת מה "ברוך" אליו נפלנו.
מי שרוצה לקום, עושה מאמץ בשביל זה. אנחנו לא מקבלים אחוזים ולא עובדים אצל הקב"ה, אין עניין לשפוט אחר כל עוד אתה לא במצבו.
אפשר לגגל [או לראות אם באחד הפרסומות פה באתר יש איזכור שלו] ולמצוא אותו. האתר הוקם ע"י חרדי אאז"נ.
בהצלחה .
בס"ד
דיברתי על מקרה שבו הבחור מספר שבעבר הוא ראה סרטון כזה.
סביר שהוא לא יספר את זה באחד הדייטים הראשונים אבל כשהקשר מתפתח כנראה הוא חש צורך לספר.
על דבר כזה אני לא אפסול!
חצי מהבנים בעולם נפלו בזה לפחות פעם אחת בחייהם.
הם קמו, התאוששו, וחזרו לחיים נורמטיבים לגמרי.
לא משנה באיזה הקשר הוא סיפר לך, במקרה שהוא סיפר כי הוא הרגיש צורך להגיד את זה, אני לא הייתי פוסלת וגם לא הייתי ישר אומרת לו תתנתק מהרשת, לך לטיפול, לא כל אחד שנפל בזה פעם אחת או פעמיים צריך טיפול.
אם זה היה בעבר ועד עכשיו הוא לא נפל אז גם לא אגיד לו תתנתק מהרשת.... עובדה שהוא עדיין נמצא בה והוא התגבר.
הוא נפל בגיל ההתבגרות שזה גיל מלא בהורמונים,על זה תפסלי אותו?
עזבי רגע למה הוא סיפר לך... אולי אמרת משהו שגרם לו להגיד את זה, אבל היית פוסלת אותו עלזה שבגיל ההתבגרות הוא ראה פעם אחת סרטון כזה?!, היית ישר אומרת לו "תתנתק", "לך לטיפול"???
"שמע,אני צופה קבועה של סידרה לבני 18 ומעלה.." כשהמסר הפנימי אומר-לא אמור להיות אכפת לך, ואם אכפת לך, אז אתה אגואיסט, כי אתה חושב על אושרך, וצבוע-כי אתה נכשלת כמוני, רק בטח לא מספר... בן אדם כן צריך טיפול, כי בדר"כ זה לא נגמר בסרט אחד, ואנשים נופלים בזה שוב ושוב, וחייבים לטפל בזה. ובכלל, מי מספר שטויות שעשה בגיל ההתבגרות??? את תלכי ותספרי לבחור, ששנאת את רב האולפנה/תיכון שלמדת בו, הברזת מתפילות או לא שמרת נגיעה פעם אחת? בדר"כ מה שהיה חד פעמי, לא מספרים בכלל (זה עניינים בינך לרבש"ע, עובדה שעבירות כאלו נאמרות בלחישה ביוכ"פ). תיכנסי לכותרת השרשור ותראי-מדובר בבעיה תמידית!!! שהוא נופל ולא נפל.
הסכמתי איתך בפסקה הראשונה.
בפסקה השניה את ה פשוט מבלבל ת'מח.
תמונה לא צנועה לא נחרטת במח?!
מת נשכח מהלב?!?!?!
אתה חייב זריז להפסיק ללמוד תורה רק לפי דקלום של פסוקים. תמונה נחרטת טוב טוב בראש. ומת לא נשכח מהלב.
ברור לי שכל בחור נפל ואולי נופל על בסיס קבוע לצערנו בשמירת הברית. אף אחת לא חיה בסרט שבעלה לעתיד יהיה כמו יעקב אבינו שראובן היה "ראשית אונו".
אבל- מכאן ועד צפייה קבועה בסרטי פורנוגרפיה יש הבדל. אני יודעת שגם בעלי ראה סרטים לא צנועים בחייו, ןאגב הוא אומר לי שעד היום זה מפריע לו (למי שאמר שזה נשכח מהר) אבל השאלה היא המינון ואיפה אתה נמצא היום וכמההצלחת להתגבר. לא דורשים 100% הצלחה אבל אם אדם מנסה מאד הוא יכול ללכת בהתחלה לקיצוניות. אשתי לעתיד היקרה- בשנה הראשונה שלנו אני לא רוצה מחשב בבית. שימלא את ראשו רק במראות של אשתו. שתעזור לו לשמור ייחוד עם מחשב ולהיות לידו כל פעם שצריך משהו מהמחשב של ההורים. לדעתי אדם שמראה נכונות ללכת בכזו קיצוניות, גם אם נפל חזק מאד- אני הייתי מעריכה ורוצה לבנות איתו קשר.
אוי ההתנשאות..
שהכללות ברובן הן גסות.
ההכללה כאן פחות
שההכללה כאן היא לא מוחלטת, אלא פחות גסה מהכללות אחרות.
חשבתי שהבנת את זה. בכל מקרה, סליחה, לא התכוונתי לפגוע
תגיד לו שיתגבר, ויסיח את היצר הרע וילמד תורה.
ועם כל זה ששערי תשובה לא ננעלו, והוא אהוב ורצוי לפני המקום.
וכל מי שגר בארץ ישראל הוא צדיק,
גם אם לא נראה ככה מבחוץ,
כי הארץ הקדושה הייתה מקיאה אותו אם לא.
וזה שהוא כאן והוא נבחר להיוולד בדור הזה,
זה אומר משהו.
וכן, להתחתן זה חשוב.
זאת מצווה חשובה בפני עצמה.
וזה שהוא נופל בעבירה, לא אמור למנוע אותו לקיים את המצוות שהם רצון ה'
כל דבר לחוד.
וקח את המשוואה הזאת, בחינם.
ותלך איתה לכל החיים:
עבירה = לא רצון ה' = לא לעשות.
מצווה = רצון ה' = לעשות = דרך להתקרב אל ה'.
כשהייתי בתיכון (אי שם לפני כעשור) לא הייתה שום בעיה של נגישות לתכנים מיניים ואחרים. מי שרצה - השיג. זה נכון שהאינטרנט "מחק" את כל ספקי הזימה האחרים, אבל זה לא נכון שהוא האשם בהם.
עם הבעיה עצמה יש דרכים רבות להתמודד. הראשית שבהן - לדאוג שלא יהיה זמן פנוי ומשועמם מסוג כלשהו.
במאה ה-21.
כלומר, כמובן שזה הפתרון - בפועל הרוב הגמור של האנשים מתקשה מדי למלא כיום את זמנו הפנוי.
אם אין שום ברירה אחרת - אין שום ספק שעדיף לו לאותו אדם להתרגל (בינתיים) לחיים ללא אינטרנט.
מתוך ראיה מפוכחת, כמובן.
לא שאני חושב שאינטרנט זה רע חלילה.
אבל עובדתית, המדיום התקשורתי העיקרי של כל דור, הוא האחראי בסיפוק הזה.
על דרך (להבדיל) "פנחס בדורו" וגו'.
העיקר - לא לסגור את העיניים לנוכח המציאות.
להציע פתרונות ריאליים לבעיות חריפות ומיידיות.
(אישית, אני ממש רחוק מהגישה של שלילת אינטרנט מכל וכל. בבית שאבנה בעז"ה יהיה אינטרנט, אין ספק.)
אני מבינה שיש יצרים והתמודדויות מאוד קשות.
ואני גם לא מבינה כי אני בת, ואין לי את אותם היצרים וההתמודדויות.
אבל אני לא מסוגלת לחשוב על זה שגבר "שאיתי" במקביל נמצא ב"מקום אחר"..
עוד הפעם, אין לי פתרונות, אבל מאוד מאוד קשה לי עם זה.
אני לא יודעת מה עדיף, להתמודד עם הידיעה ביחד או לא להתמודד עם הידיעה ובן הזוג יתמודד לבד..
נושא כואב.
לא אהבתי את הגישה שכאילו רק לבנים יש התמודדות עם היצר מהסוג הזה
והעובדה שהציווי "ולא תתורו" מתייחס לכולם ולכולן.
יצא לי להכיר ולשמוע כמה וכמה בנות שמתקשות להתגבר על יצר העריות,ואתרי "שאל את הרב" מלאים בשאלות הללו. אז אולי אצלן זה עדין יותר, אולי לא. אולי להן קל יותר להתמודד, אולי לא.
אבל זו לחלטין לא הבעיה והתמודדות של בני המין הגברי בלבד.
התכוונתי שלדעתי, ההתמודדות הגדולה יותר היא של גברים, ולכן אני, בתור בת, לא יכולה לשפוט אותם
על ההתנהגות שלהם..
"שופט כל הארץ"-זה רק ה'.אלא אם כן הוא מינה עוד כמה כאלה..
או לא..
שאת אומרת ״מקום אחר״ למה את מתכוונת? הרי את לא מעלה על דעתך שהוא מאוהב בדמות דמיונית והוא כל הזמן חוזר אליה...כי ברור שזאת שטות גמורה...
כשבחור נכשל,הוא נמצא אך ורק עם היצר שלו...ובפניו הוא נכנע...
סליחה שאני יורד לכאלה פרטים...אבל גם כשנכשלתינראה לך שיש לי מושג מה השם שלה??? או איפה היא גרה ומה היא עושה בחיים??? ברור שלא...
אוף... אני ממש מתאפק לכבד את הפורום ואת יושביו ולא לכתוב משו... מי שרוצה,באישי.
אני מסכימה עם חלקן, בעיקר- שאין עניין לספר, לפי דעתי.
הייתי רוצה להביא נקודת מבט קצת שונה-
כן, זה מרתיע מאד, ואני לא יודעת אם הייתי מסוגלת להתמודד עם זה.
מצד שני, יש כמה דברים שהייתי לוקחת בחשבון:
א. אם הקשר חזק מאד, הייתי שוקלת להמשיך למרות הכל.
ב. אם הבחור מתמודד עם זה, ומנסה להתגבר על הנושא- זה שיקול נוסף.
ג. לכולם יש יצרים, ובאמת המון אנשים נופלים בזה. בעייתי אבל אפשר לחיות עם זה, בעיקר אם יש שאיפה לקום.
כמה אנשים כאן כתבו דברים ממש נכונים,אבל יש נקודה אחת שפוספסה קצת לדעתי.
אסור בשום פנים ואופן לערבב בין אדם מכור לבין אדם ממוצע עם יצר הרע!!!!!!!!!!
זאת סכנה גדולה!! כל אחד שעלול לקרוא את יחשוב שהוא מכור...
תקראו קצת סיפורים על אנשים מכורים ותבינו מה רב המרחק...
מילת המפתח כאן היא פרופורציה.
בהצלחה לכולנו!
בכל השרשור הז היש הרבה הצעות להפניה ל"טיפול".
לדעתי שיטוט באתרים לא ראויים מבחינה דתית איננו הפרעה נפשית או התנהגותית הנדרשת ל"טיפול".
איזה "טיפול" יש או יכול להיות לדברים מסוג זה?
בראתי לא תורה תבלין זה הטיפול שאפשר.
אתר לא ראוי כמו לשון הרע וסתם בזבוז זמן-כל בחורה תחליט לעצמה אם נראה לה או לא. אתר תועבה-מדובר בתאוות חמורות, שרוב בני האדם (גם חילונים) נגעלים בכלל מלחשוב על זה, ואם בן אדם מרגיש בנוח להסתכל על זה, אפילו אצל חילוניים, מדובר בבן אדם עם בעיות. ויש לזה טיפול!
אני מבקש מאד יפה - אל תשלחי אנשים סתם לטיפול.
אל תגיבי בדברים שאין לך מושג בהם
טיפול מבחינתי זה גם ללכת לרב שיעזור בתחום, להתייעץ מה לעשות. כמו שברור לך שנרקומן (להבדיל) צריך גמילה, אז גם מי שנופל, הוא פשוט מכור, וצריך להיגמל.
מי שנופל הוא ממש לא מכור. ואם היית מכירה רק טיפה את המציאות של יחסי רב-תלמיד, היית יודעת שאתה לא יכול ללכת לשאול רב פנים אל פנים.
זה שצריך להפסיק? זה ברור. אבל זה לא אומר שהבן אדם מכור וזה לא אומר שיש לך איזשהו מושג של מה הוא עובר
נפל-זה בלשון הווה, שזה ממשיך לקרות ולא נפסק. לזה קוראים התמכרות התנהגותית-מגוון רחב של הרגלים ופעילויות מזוהים לעיתים כהתמכרות התנהגותית, ביניהם סרטי תועבה, משחקי מחשב, וכו'. (ערוך ומצונזר מויקיפדיה). נפל-זה פעם אחת, וזה ממילא לא צריך לספר לכל העולם. זה רק בינך לבין רבש"ע. ברור לי שהוא עובר משבר ומלחמה פנימית, והוא צריך לגמור את זה. אם בנאדם לא יכול להתייעץ בדמות רוחנית, ומצד שני, לא מוכן לדבר עם פסיכולוג/קבוצת תמיכה להפסיק זאת, אז זו בעיה בפני עצמה, והקשר היה נחתך כאן.
סלחו לי, אבל לא בטוח שאתם מבינות כמה שזה קשה.
הרי כל אחד אומר לעצמו "מה הבעיה להפסיק, פשוט מפסיקים", ועובדה שדוחים את זה. ואם זה בדברים פשוטים ולא חשובים, ק"ו שקשה להפסיק בקשר ליצרים חזקים מאוד שטבועים בנו.
וחוצמיזה, נראה לי שזה לא צנוע לדבר על זה ולהעלות את זה לדיון.
אותי אישית מרתיע איך שמדברים על זה פה בחופשיות.
תפסיקו להציע לנעול שרשור שמביך אתכם. בוקר טוב לעולם המבוגרים.
מעבר לזה, תל אורות, מזל שלא כל העולם חושב כמוך. אם היינו שולחים לטיפול כל אחד, למרות שהוא חי בעולם שונה לגמרי משלנו (למשל: בנים לעומת בנות) - היינו משתגעים מזמן.
את מדברת כמו מישהי שבחיים לא עברה התמודדות ושלא יודעת איך העולם מתנהל.
ואם את באמת לא יודעת איך העולם מתנהל, עדיף שלא תייעצי.
אולי לא הבנת, אז נבהיר שוב: בן אדם שיודע שיש לו בעיה שחוזרת על עצמה שוב ושוב, אבל לא עושה מאמץ לעזור לעצמו להתגבר ולשים "רימון" נגד זה, אם זה בגלל שקשה לו-הוא צריך עזרה מבחוץ. זו בעיה רצינית, ואסור להקל בזה ראש. לא מדובר בהתמודדות עם סתם סרטים, מדובר בסרטים שיש בהם סטיות שמכונות אצלנו תועבות! ואתה רוצה לומר לי שנעזוב את הבן אדם במנוחת חטאו, כי אין מה לעשות?? ועוד שבחורה תקבל אותו ככה? ואם הוא גם לא רוצה עזרה, ואפילו לא מודה שהוא צריך, הוא מכריז שנוח לו לחטוא..מי תרצה להתחתן עם אחד כזה??
מי שחוטא ולא מנסה לעזור לעצמו - זאת בעיה קשה שלו. אני לא הולך לבקש מאף אחת להיות בקשר עם מישהו כזה.
מה שכן התכוונתי, שזאת בדיוק הנקודה. אנשים כן מנסים לעזור לעצמם. את חושבת שרימון יעזור? נשמה, מראש אני אומר לך שלא.
מי שחזק בפנים ימצא את זה בכל דבר. אפילו בדברים שלך במבחוץ נראים טובים, הוא כבר ימצא דרך לקשר את זה למחשבות שלו.
שוב: מי שלא מנסה לעזור לעצמו, יש 2 אפשרויות: 1 - שנח לו ככה. 2 - שהוא מנסה וזה פשוט קשה לו בטרוף.
אני לא אומר חלילה לאף בחורה לצאת עם מישהו שלא אכפת לו. אני גם מבין שאולי אתן לא יכולות להבין את זה עד הסוף. אבל אתן חייבות להבין שבן אדם נורמלי (ורובנו כאלה) לא רוצה להישאר למטה. העניין שלעלות זה קשה.
ולהם אולי חסימה תעזור, אבל אני לא אצפה מהם שיספרו לי דבר כזה. נפילות חד פעמיות-זה בינך לבין רבש"ע. בחור שיגיד לי אני נופל בזה, ו......זהו (בלי אני רוצה לקום, בלי נסיונות למשוך את עצמו אלא רק כעובדה)-בעצם אומר לי "את תצטרכי לחיות עם מכור לסרטי תועבה, זו השריטה שלי". לא אמרתי שאתם רוצים להישאר למטה, אבל כמו שלבחור יש התמודדויות, גם לבנות יש, ואף אחת לא מתיימרת בחתונה, להיות עו"סית בקבע. יש לך בעיה, תתפלל לה', תדבר עם מישהו אבל תישאר במצב סטטי! זה הכי גרוע. אם היינו מחליפים בת בוידוי כזה, רוב הבנים פה היו אומרים לה חד וחלק שנגמר ביניהם, אבל משום מה דורשים מבנות לתת צ'אנס...בקיצור שלא נבוא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון!
אם הוא אומר אני נופל ואומר (גם אם לא במילים) אני בסדר עם זה וגם אחרי החתונה אני אמשיך - את צודקת. אבל אם הוא אומר כרגע אני נופל, אני מנסה ולא מצליח זה משהו אחר לגמרי (ותסתכלי בתגובה שלי בסוף השרשור-זה משהו שקורה לרוב הבנים).
בחורה שיוצאת עם בחור שיודע להפעיל מחשב צר לי לאכזב אותה, אבל 99% שהוא נפל לפחות בצורה חד"פ.
אין דבר כזה בחור שלא נפל, פשוט לא קיים, זה כמו לחשוב בצורה תמימה שהוא לא יודע איך מביאים ילדים לעולם.
לצערינו היום, שהאינטרנט כ"כ זמין ובכיס של כל אחד יש את כל העולם, הדבר הזה תופס את כולנו.
כן, גם במקומות הכי דוסים זה קורה, וזה חלק מתהליך שכולנו עוברים, התמודדות עם יצר הרע ויצר העריות.
כמובן שתלוי בפרופורציה. אם זה היה חד"פ בשישית ונשאר שם, זה סבבה, האדם מתגבר ומתבגר ועובר את זה והנפילה נשארת מאחוריו.
אם זה אובססיה שכל יום אחרי סדר ערב הוא מתבודד עם האייפון שלו, אז יש כאן מקום לדאגה גדולה.
אסור להתחיל כזה קשר ויש לחתוך אותו במהירות האפשרית. בחור שרואה ביום את חברה שלו ובלילה את התועבה הזאת זה איום ונורא ואני מעדיף לא לחשוב מה עובר לו בראש שהוא רואה את חברה שלו.. הוא צריך אשכרה סוג של גמילה, ויש היום הרבה מחנכים ואנשי מקצוע בציבור שלנו שעוסקים לצערינו בגמילה מאינטרנט ומפרונוגרפיה.
צריך גם להתייחס לתופעה שהולכת וגדילה של בנות שנופלות שם, זה קיים וזה גם צובר ותופס תאוצה, וזה קשה מאוד כי לבחורה נכנסים לראש הרבה דמיונות מהסרטים האלה..
אפילו שאנחנו מודעות למציאות ולזה שזה קשה ולזה שאלפים נופלים ושצדיקים נופלים.עדיין קשה לקבל את זה על בן זוגך,וכמעט בלתי אפשרי להשלים עם זה.
סוג של בגידה........
לחתום את הדיון..
נראה לי שהמסרים הובהרו:
א.לא צריך לספר אם זה לא משהו שקורה באופן כרוני.
ב.בנות צריכות להבין (בעצם,כולם צריכים) שזו מכה גדולה הרבה יותר ממה שאפשר לדמיין שפוגעת כמעט בכולם [וגם אני מעיד על טובי החבר'ה בישיבות] ולא לדון אדם בלי להיות במקומו,בטח אם מדובר על משהו חד"פ.
מכאן והלאה עוד דשדוש בזה נראה לי גם כן לא צנוע..
שמעי, אני יודעת שכשנמצאים בקשר רגשי זה מאוד לא קל לחתוך, בטח מסיבה שנראת כמצוקה, ולמה לא להיות שם בשבילו ולתמוך וכו'. (שזה כוונות טובות, באמת!)
אבל זו בעיה מאוד קשה שכל אדם חייב להתמודד איתה ולטפל בה בלי קשר למדוייטת שלו.
אין לי צל של ספק שהוא מוטרד מזה והוא מעוניין לצאת מזה (כמו כל מצוקה, התמכרות וכו') אבל ברגע שאת תסכימי להיות חלק מזה (אפילו רק בחלק של התמיכה ועזרה) הוא יודע, אולי רק בתת-המודע שלו, שאת מקבלת אותו גם ככה. וזה לא יכול להיות!! זה לבנות בית על בסיס רעוע ביותר! תגידי לי את, את רוצה לבנות חיי נישואין שבע"ה יובילו לחיי משפחה במקום ומצב לא יציב? זה הבית שלך. החלטה שלך...
בע"ה, בשורות טובות!
זה שהוא נופל לאתרי זימה זה איסור חמור! אבל - זו בעיה ששייכת בעיקר לרווקים וזה לא אומר שום דבר על מה שיהיה אחרי החתונה! (למרות שיש מקרים שאנשים גם נופלים אחרי חתונה, אבל זה כבר סוג של התמכרות בניגוד לנפילות אחרי החתונה שכמה שזה אסור ומגעיל וכו' בסופו של דבר זה קורה. אחרי החתונה יש אישה, וגם כשאסורים חז"ל כבר אמרו "פיתו בסלו").
ולכן לדעתי קודם כל לא צריך לשתף בזה (אא"כ זה באמת התמכרות). ואם כבר שיתף אז לדעתי לא צריך לחתוך ולדעת שלרוב הבנים יש נפילות מדי פעם בנושא הזה (כמו שלכן יש נפילות בצניעות).
לא לחתוך?? כי אני חושבת שחלק נכבד מאלו שכתבו פה שצריך להבין את הבנים, בפועל ממש לא היו מסכימים להבין את הבת. והגיע הזמן להבהיר-החומרה של כניסה לאתרי זימה לא פחותה בעיניי ממי שמבריז מתפילה/מחלל שבת. בן אדם לא צריך לשתף בזה, ואם הוא רוצה לשתף-שיאמר את זה כשהוא מאחורי זה, ולא להחליט לפתוח את ההתמודדות בסיפור לבחורה. טוב לא ייצא מזה...
אני חושב שאת פספסת את הנקודה שאת בעצמך אמרת. להיכנס לאתרי זימה זה *הרבה* יותר חמור מלהבריז מתפילה. זה ברור לכולם.
ובדיוק בגלל זה אמרתי מראש שלא צריך לספר. בדיוק כמו המשפט האחרון שאת בעצמך כתבת.
נ.ב
מעניין אותי. אם הייתי מספר לך שהברזתי מתפילה - היית חותכת?
(ויש כאלו) שאתר זימה פחות חמור הלכתית מסיבותם שלהם.. לנ.ב. שלך-תשובה באישי.
במיוחד שהיא לא תבין (ויעידו כל התגובות של הבחורות פה...). ואני מסכים עם דוני, אם מישהו היה מספר לך שהוא מבריז מתפילה, וקשה לו עם זה והוא רוצה להתפלל ורוצה להתפלל במניין - היית חותכת בגלל זה? לכל אחד יש את ההתמודדויות שלו בעבודת ה' אני בטוח שגם את עושה חטאים.
בנות לא מבינות את זה כי הן לא שייכות ליצר הזה, לא סתם אומרים שכדאי להתנהג עם אינטרנט עם הלכות ייחוד. ולא סתם עשו את אינטרנט רימון.
והערה כללית לבנים: תסתכלו על התגובות של (רוב) הבנות פה, ותראו עד כמה הן לא מבינות את זה (לא באשמתן, פשוט הן לא שייכות לזה. אם הן היו מבינות את זה אז זה היה אומר משהו... ). אם תגיד לבת שאתה מוציא ז"ל היא תחשוב שאתה סוטה והיא לא תבין ש...
לקח לי זמן להבין את מידת החומרה.ראיתי ספר של ברסלב (נראלי) שאומר שמי שטוען שלא הוציא ז"ל שקרן.אז אנלא יודע אם שקרן,אבל בואו נכנס לפרופורציות..זה כמו שבת בחיים לא תלבש משהו שיעשה אותה יפה יותר.זאת תאוה שנראלי קשה מידי להסביר...
זו לא "האשמה כוללת" אלא תיאור מציאות, שקורה שגברים נופלים בזה. זה לא הופך את זה למותר או לאידיאלי, אבל זה קורה (כמובן שגבר שטוב לו עם זה, והוא לא רואה בזה בעיה זה משהו אחר) לכל אדם יש את הבעיות שלו בעבודת ה' וכל אדם רוצה לצאת מזה, ובד"כ אחרי החתונה מפסיקים את זה!
זה שמתבגר כתב שטות, זה אומר שכולם עושים אותה?? הפס' :"מים גנובים ימתקו" לא נכתב סתם. והתפיסה של בן לגבי עניין כזה וחתונה בכלל לא דומה לתפיסה של בת, אז בבקשה..?!
נניח, שזה היה הפוך.
אתה, בחור בייניש נחמד ודוס, שחפץ בלימוד תורה ובקיום דבר ה', יוצא עם בחורה נחמדה.
ופתאום יום אחד היא אומרת לך-
"היתה לי תקופה בעבר ( הלא כ"כ רחוק- לפני כמה חודשים.) שנפלתי כמה פעמים באתרים שממש לא ראויים ולא צנועים. אפשר לקרוא לזה זימה. עכשיו כבר יצאתי מזה."
בנים, איך תגיבו???
לדעתי פחות משנה מי הנכשל,
השאלה אם מדובר בנפילה שארעה בעבר ונגמר
או בהתמודדות יום-יומית.
מבחינתי, אפילו אם בחורה נפלה רק לפני שבוע, ויותר מכך- זו גם לא הפעם הראשונה שלה שהיא מועדת וקמה-
העובדה שהיא יודעת שמדובר בכשלון, ומתביישת בכך, מתמודדת עם זה בהצלחה (עד לנפילה הבאה) ומספרת את זה לבחור, (שזה לא פשוט בכלל ומין אמירה מחייבת שיותר זה לא יקרה) - עומדת לזכותה ומאפשרת המשך בניית הקשר.
וד"ל ברמיזא.
שבוע טוב לכולם.
אני בוחר להתייעץ כאן, בתקווה למצוא תשובה ועזרה.
אני בחור בן 23 (צעיר יחסית אני יודע) ובאמת דיי מתקשה בעולם השידוכים, לא חסר לי משהו, אני נראה טוב יחסית, וגם בשאר הקריטריונים אני בסך הכל עונה על הדרישות.
הבעיה היא למצוא מישהי שמתאימה.
אני בעל תשובה כבר שלוש וחצי שנים, בא ממשפחה דתית, ההשקפה שלי קרובה להשקפה חרדית אבל אני לא ממש מוגדר, אני לומד ימים ולילות, היתה עכשיו תקופה שגם עבדתי במשך ארבע שעות כל יום, אני נותן שיעורי תורה פעם בשבוע לחברה בגילי, וגם כותב חידושי תורה ובדרך להוציא ספר בעזרת ה', עם באמת חידושים מתוקים.
משפחה נפלאה, ובאמת בסך הכל לא חסר כלום, הבעיה היא ההסתכלות של בחורות ואני מבין אותם.
אני מצד אחד לא נמצא בישיבה( זה באמת לא מתאים למי שאני) יש לי רב, ומה שקשור לתורה באמת שאני לא נופל מהמון בחורי ישיבה, אבל ברגע שאני ניגש לשידוכים אך אחת לא רוצה להסתכל עלי, גם בעל תשובה, וגם בלי עבר של ישיבה, לא נראה מזמין...
אני רוצה להקים בית של תורה,בית של קירוב לבבות, ומצד שני הרבה מהבחורות שכן נמצאות בעולם השידוכים לא בראש שלי בכלל.
אני לא רוצה לשנות את מי שאני בשביל למצוא זיווג, זה לא אני, וגם בסופו של דבר הקב"ה מזווג זיווגים אנחנו פשוט צריכים לעשות את השתדלות.
אבל אני באמת שואל מה לעשות? איך לנסות? ניסיתי דרך שדכנים, או שאין הצעות או שהם לא בראש שלי, אני שלוש שנים בעולם השידוכים היו מעט פגישות, ומתוכם היו אולי שתים שזה באמת היה בכיוון של מה שאני מחפש, אבל בסוף לא התאים, או להן, או לי... נסיתי שבע ברכות לא ממש מצליח שם, שליש גן עדן ממה שראיתי לא מתאים גם כן. ואני נשאר באוויר ובאמת שואל מה לעשות? איפה לנסות?
אני לא מחפש שלמות, מחפש בעלת תשובה או מישהי מבית חרדי, שרוצה להקים בית מתוך רצון אמיתי לעשות נחת רוח להקב"ה, מישהי שרואה קודם כל את הקב"ה.
חשבתי לפנות לרבנית ממדרשה עם הפרטים שלי, אבל לא נראה לי מתאים, ובדרך כלל במדרשות יש שדכנית שהקשר עם איזה ישיבה במקביל...
אני לא מחפש הגדרות בדיוק כמו שאני לא הכי מוגדר, פשוט מחפש מישהי עובדת ה' באמת, שמכוונת לבית בסגנון חרדי. מאוד אשמח לעצות בנושא, ותודה רבה לעוזרים.
שאתה שואל שאלה בפורום דתי לאומי?
אמנם יש פה טיפה ניקיות בעיקר נראלי מהמגזר החרדי
אבל הייתי ממליץ לך לנסות להגיע למקומות שיש בהם יותר חרדים, לא שאני מספיק מכיר...
שדכנים מיזמים חברים
לא להתייאש
להתפלל
שאל תוותר מיזמים בגלל שהם לא נראים
גם מיזמים שיש סיכוי קטן - מצטרף למכלול הסיכויים
אתה יכול לפרסם שם גם את עצמך.
https://chat.whatsapp.com/BZv5k2y7qYr3RZMmSKjAmd
טובים השניים- שידוכים למגזר דתי💜
אל תתייאש. אתה נשמע בחור טוב ואיכותית שהרבה בנות ירצו. רק צריך לחפש במקומות הנכונים. אתה לא צריך לרקע שלך להוריד לך. ההפך. זאת המעלה שלך שעל אף שלא למדת בישיבה אתה משקיע עצמך בלימוד והתמדה. תציג את עצמך באור הטוב והחיובי שלך, שהצד השני יוכל להתרשם מזה.
תן לחבר טוב/רב/שדכן שמבין אותך לומר את האמת ולפרגן עליך. אדם לא נמדד רק בנתונים הטכניים. בהצלחה!
שידוכים כהלכה
ושגרירים בלב
בשניהם יש בסיגנון הזה
ואם תשלח כרטיס אני יכולה להעביר לחברה שהיא שדכנית במגזר הדתי חזק
שלום חברים
אשמח להתייעצות
האם אדם צריך לחפש בחורה לפי מה שהוא רוצה, או מה שהוא צריך?
למשל, אם אני בהייטק, האם נכון לי לחפש דווקא מורה או אישה שתעבוד במקצוע פחות תובעני?
הם החשובים.
תחומי העיסוק, מקצוע, הם באמת משהו שלא צריכים להוות משקל בשיקולים במציאת החיבור בין בני הזוג
מכירה המון זוגות סביבי ששניהם בתחומים תובעניים.
אם זה ששניהם בהייטק, או שילוב שהוא הייטק והיא עו"ד וטוחנת שעות, או הפוך. או הייטק ורו"ח בחברה ציבורית וכל רבעון לחץ עצום בדוחות הכספיים.
כולם מסתדרים בטוב.
אם עובדים במשרות טובות ובזכות המשרות יש אמצעים וכסף, יש אפשרות להעסיק מטפלת פרטית ולהצליח גם לעשות קריירה
גם תלוי באופי של בני הזוג. כאשר תפעול הבית, ילדים, אוכל, כביסות, רופאים, טיפת חלב, קניות, להישאר עם ילד חולה (וכאן יש יתרון להימצאות מטפלת פרטית) מתחלק היטב בין בני הזוג, אין בעיה ששניהם גם מפתחים קריירה מקצועית טובה.
דווקא למורות יש הרבה פחות גמישות לקחת חופשות ולהישאר בבית עם ילד חולה.
שהייטקיסטים רוצים בהכרח הייטקיסטיות ומתאימים להן ומורים למורות..
זה לא מדוייק לגזור אופי מבחירת מקצוע. אני לדוג' מכיר הייטקיסטים שהם כמעט כמו מחשב מול מחשב והייטקיסטים שהם ממש חברותיים.
מספר של חברה אומר לי יותר עליך - שכנראה יצאת עם מלא בחורות ואתה כבר מיואש ותשאל שאלות ותשפוט אותי יתר על המידה ע"פ ניסיון קודם.
אולי אולי במקרים נורא ספציפיים זה יעזור , אבל החברה לא תגיד לך משהו שבאמת ישנה או יעזור לך להחליט בדרך כלל.
ובדרך כלל - את/ה משאיר רושם רע על החברה(לא יודעת איך זה אצל גברים, אבל השאלות שלך בדרך כלל יגיעו אלי חחח) .
בתור מי שהייתה החברה שהתקשרו אליה לברר , וגם זו שביררו עליה - אף פעם לא שאלו אותי או עלי שאלה באמת קריטית, שאלו אם אני אוהבת טיולים או לצייר, או איך הקשר שלי עם המשפחה (ב"ה מצויין, אבל מה נראלך שחברה שלי תגיד? גרוע? ) ,שאלו אותי אם חברה שלי פמיניסטית (תגדיר פמיניסטית…, שאלו את זה גם עלי פעם וחברה שלי , כפרה עליה, אמרה שאני כן עושה תואר ריאלי חחחח) , שאלו אם אני מפונקת, אם אני פלפלית, מה נראה לך שחברה תענה לשאלות האלה? אמיתי .
אני עוד איכשהו מבינה אם אתם שואלים על אופי , אם היא שקטה או צעקנית, אבל בדרך כלל אפשר פשוט לשאול את מי שהעביר לך. (גם אני בדרך כלל מעדיפה חברותיות ופתיחות, אבל בכל זאת) למרות שזה גם קצת חבל, ברור שאם חסר פרטים בכרטיס זה מבאס, אבל לא משנה כמה פרטים, בסופו של דבר לא תדעו כלום עד שתיפגשו, אם הפגישה רחוקה לכם - אז מילא, אבל עוד לא שמעתי על שיחת בירורים שהועילה למשהו.
תם טקס העצבים, אני בטוחה שיש דעות שונות, אבל בעיני אתם לא מרוויחים כלום,
דבר שני לשאול דברים שאני יודעת שמשמעותיים לי שעליהם יפול או יקום השידוך.
דבר שלישי לקבל קצת מידע על האדם שאני הולכת לפגוש. זה לא כיף להגיע בעיניים עצומות.
אפשר גם לקחת את המידע ובעזרתו לקחת את הפגישה הראשונה בפרופורציות נכונות,נגיד אם אומרים לי שהוא ממש חברותי וזה חשוב לי ובפגישה הוא לא היה ככה אני אדע שזה כנראה מהתרגשות וכו' והוא לא ככה ברגיל.
גם לי חשוב להוציא הכי טוב את חברה שלי אבל אני לא אשנה ואשקר על האישיות שלה. אני מסכימה שבבירורים אנשים מיפים דברים אבל הם לא יכולים לשקר על עובדות או על האופי האמיתי.
וגם לא כולם רוצים את אותו הדבר. יש כאלה שלא רוצים מישהו חברותי ויש כאלה שזה חשוב להם או שבכלל לא משנה.
(זה מזכיר לי ששאלתי פעם אחת בחור על החכמה של חבר שלו והוא אמר שהוא לא הכי חכם
)
כן בהחלט כן, לפני הבירורים ידעתי א ב ועכשיו אני יודעת ש א ב באמת נכונים ויש גם את ג וד ואני קצת מכירה ומבינה את מי אני הולכת לפגוש, נוצר סקרנות ואולי יש לי כבר נושאי שיחה שהייתי רוצה לשוחח איתו עליהם, או דברים שהייתי רוצה ללבן שעלו מתוך הבירורים. זה בהחלט חשוב.
אני מבינה שיודעים יותר אחרי הבירורים, אבל אלא אם כן זה משהו קריטי , מה באמת מתברר שם? משהו שישנה את דעתך לגבי הבחור?
הסקרנות שלי בדייטים באה בעיקר מהרצון להכיר, ב"ה אף פעם לא הייתי צריכה לחשוב בכוח על נושאי שיחה חח, אבל בכל זאת.
אני פשוט חושבת שזה יעיל רק אם באמת ההצעה מגיעה משום מקום, אבל בדרך כלל זה סתם לבוא עם עוד תיוגים על האדם לפני שעוד נפגשים.
אם מקבלים מספר של חבר קרוב אפשר לקבל מידע אמין.
אם את לא צריכה לברר אל תבררי אבל יש גם אנשים אחרים שלוקחים את הפגישות ברצינות ורוצים לברר כדי לדייק למה שהם מחפשים.
אם אתה לא מברר זה נתפס שאתה כך וכך.
יש גם עניין של לקלוט את הטון שהחברה מדברת עלייך ולא רק את המלל. אפשר גם להגיד תספרי לי עליה במקום לעשות את זה בצורה של שאלון.
אבל באופן כללי זה נכון שהבירורים לא כ"כ תורמים לבנים כי הם פחות ערמומיים וכי לבנות יש יותר טקט בד"כ אז הן יותר ייפו את המציאות.
ניסית פעם לענות לטלפון של הבירור בעצמך כשהוא חושב שאת החברה?
היו לי מורות טובות
גם בד"כ גם ככה נדע מה שאלו חחח, וגם להפך.
פשוט אף פעם לא נתקלתי בשאלה שבפועל באמת הייתה לגיטימית לשאול, באמת שלא.
אף שאלה שהייתה אומרת אם אני או חברות שלי מתאימות לבן אדם או לא …
נניח שלמישהו חשוב מישהי חברותית שיהיה נוח לה ערבים עם החברים שלו, אין שאלות שיכולות להתאים לכך?
או מישהו מחפש מישהי רגישה ששמה לב לפרטים, אין שאלות שיכולות להצביע על כך?
או מישהי מחפש מישהי צינית, אין שאלות שיכולות להצביע על זה?
(כל הדוגמאות אפשר גם הפוך)
הרבה פעמים בכרטיס אישי כתוב יותר דברים טכניים, או במילה שתיים ורציתי יותר להבין מה זה אומר (לאיזה רמה בדיוק מתכוונים כשכותבים חכם/מסודר/אחראי וכדומה), ומי שמציע לא תמיד מכיר טוב את הבחור או הבחורה אז לא יכול לעזור. אבל כן לרוב פשוט ביקשתי שיספרו לי עליו קצת, ולא שאלתי שאלות ספציפיות, וככה אתה מבין מה הדברים הבולטים בו, ממה שהחבר בוחר לספר עליו
אם להוריד כבר בשלב הבירורים?
לא משעמם לי בחיים ואני לא אצא לפגישה סתם אם אני לא רואה פוטנציאל.
וכמו שאמרתי, לא השתמשתי בזה רק כדי לסגור פינות, אלא כדי לדעת עוד על הבחור. אם בכרטיס אין כמעט מידע, אני ורצה לדעת עוד בשביל לדעת אם זה רלוונטי או לא. אם כתוב שהוא אוהב לטייל, זה יכול להיות בכמה רמות שונות, ואני רוצה לדעת כמה כדי לדעת אם מתאים לי או לא. אם אני מבקשת מהחבר שלו לספר לי עליו והוא מספר לי כמה הוא עוזר לחברים, זה פרט שאני כנראה לא אגלה בפגישות הראשונות איתו. אני רוצה לדעת על הבחור קצת יותר מפרטים משם ומה הוא עושה בחיים אז אני מבררת
אישית, לא יצא לי לברר המון, הפעמים היחידות שביררתי היה כשהיה תיאור של משהו בפרטים שלא הייתי בטוח מה הכוונה והבירור לרוב סיפק את התשובה שאפשר לוותר על להיפגש ולחסוך את הזמן לשני הצדדים.
אם מי שמבררים אצלה מבינה שאין שום תועלת ב"לשווק" את החברה ועדיף שתענה בכנות זה יועיל באמת, אם היא תחשוב שמטרתה לשווק היא מייתרת את הבירור.
למרות שהרבה פעמים אפשר לשאול פשוט את מי שהציע את הבחור/ה.
אבל אני באמת חושבת שלרוב זו שיחה ממש לא קריטית, מה שאלת שבאמת הכריע לך אם נכון להפגש או לא?
אוכל לספר במסר ולא כאן, זה אאוטינג.
לפחות חמש פעמים אצלי זה היה קריטי.
המציע לעיתים נותן תחושה שהוא מנסה למכור, אז התשובה פחות כנה.
אם מנסים למכור זה לרוב פוגע, עדיף לקבל תשובה כנה ואמיתית שתלמד אם הזמן שווה לשני הצדדים או לא. מי שמוכר בצורה לא כנה בסוף פוגע בשני הצדדים.
זאת שיחה שבא נבנת תמונה בראש של אישיות מסויים ולא רק את אוסף הפרטים של הכרטיס.
חבר/ה טוב/ה פשוט שופ ךאת מה שהוא חווה מהאישיות.
זה הכי בזרימה והכי אנושי. ממש לא סנובי.
איך בדיוק אני אמור להחליט אם מתאים? לפי כמה שורות בכרטיס?
חברה יכולה לענות על מה שחשוב לי לדעת. ויותר מזה - יותר חשוב איך היא מספרת מאשר התוכן.
לדוגמא, כאשר שואלים אם מישהי תורנית אפשר לקבל תשובה יבשה של "כן" או לשמוע בקול של החברה עד כמה זה חשוב לה. הבדל של שמיים וארץ.
לגבי רושם רע על החברה - נתקלתי בזה. לדעתי החברה הזו פשוט פושעת. זה לא התפקיד שלה להחליט בשבילך, רק להעביר לך את המידע בצורה נכונה.
את מוזמנת לברר עם חבר ולראות אם מתאים לך ולא להיות תלויה בשריטות של החברה שלך.
בנוגע לתוכן - כל כך הרבה הנחות יסוד והכללות..
בגדול העניין הזה של לברר דרך מספר של חבר/ה דוד/ה סבתא/סבא וכו וכו מאז ומתמיד היה בעייתי בעיניי..
א' כל- רובא דעלמא לא בקיאים בהלכות לשון הרע ומה מותר ומה אסור לספר וכל אחד ככל העולה על רוחו ועל פי שיטתו שהיא מגלה את שוטותו(ר"ל כמה הוא שוטה) מדבר כהנה וכהנה, ויש מצב שהרס והפיל המון שידוכים שהיו צריכים להיות.
ב' כל - למי זה עוזר? גם אם נניח הבחור או הבחורה הם בעלי איזו מידה מגונה..הסבתא שלה תגיד שהיא כעסנית? חבר שלו יגיד שהוא קמצן? ואם כן-מתי זה עןבר על פסקה א' שדיברנו בה מקודם? מתי לא?
אי לכך ובהתאם לזאת, תמיד ראיתי את זה מיןתר עד למאוד ונחוץ רק בחוץ.
לפני שפגשתי כל בחורה הייתי מתעקש שיתקשרו לרב לבירורים עלי.
היה לי עניין שבגללו בנות פסלו אותי והרב ידע על זה והיה מדבר איתן על זה.
בסך הכל מגיל 21 עד גיל 26 יצאתי עם 5 בנות אמיצות שהעזו לפגוש אותי, כל השאר לא היה לי עניין בהן בכלל, עם החמישית התחתנתי.
בשביל מה לבזבז אנרגיה, עצבים, כסף ומפחי נפש על מדוייטות שלא יתחתנו איתך? זו היתה המסננת הכי טובה בעולם.
את אומרת לא שמעת על שיחת בירורים שהועילה למישהו? הנה שמעת, שמחתי לעזור.
אבל הוא כן עזר לי בכמה מקרים. ככה אפשר הרבה פעמים להבין הנטיות החזקות יותר שלה.
אם המשדכים מכירים אישית את הבחורה ומספרים עליה הייתי מוכן גם לוותר על הבירורים בשמחה,
אבל בגלל שזה התקבע כשלב מובנה בתהליך השידוך אני מקפיד עליהם, ומבחינתי הם משדרים רצינות.
כדור בדולח. נניח שהוא אמיתי כמו בסרטים.
מציג לכם 2 אפשרויות.
אפשרות 1 :
אם לא תתפשרו בצורה רצינית, כואבת - אתם במסלול של 10 שנים חיפושים *ורק אז* אתם מוצאים בני זוג בלי להתפשר יותר מדי.
אפשרות 2 :
אם כן תתפשרו, בצורה רצינית, כואבת - אז כן, ההתחלה תהיה טיפה חמוצה אבל לאט..לאט..זה ישתפר כל שנה,
מערכת היחסים תתחזק משנה לשנה ותוך 10 שנים של זוגיות,
תגידו *לאותה נקודה* של אושר וסיפוק מבני הזוג, כמו אנשים שבגדול לא התפשרו.
מה אתם בוחרים ?
1 או 2.
כמובן רצוי לנמק אבל לא חייב.
שבת שלום.
אם אני יודעת שבסוף אני אגיע לאותה נקודה של אושר וסיפוק, אני מוכנה לעבוד קשה במשך העשור הזה. בכל מקרה זוגיות זו עבודה קשה. עדיף לי עשור של עבודה קשה ביחד איתו, מאשר עשור של המתנה לבד.
חוץ מזה שככל שהזמן עובר אנשים משתנים ואיתם גם הציפיות הולכות ומשתנות אז כנראה שעוד עשור מה שאקבל ללא פשרות, לא יהיה מה שאני רוצה עכשיו..
כל עוד ההתפשרות לא פוגעת במטרת בניית הבית
ועדיין כדי לגלות את זה כמה זהמדויק ושלם (אי מושלם) צריך הרבה עבודה
אני אומר לו שיציע הצעה וזה יבוא בקרוב
נתקלתי השבוע בפרסום למיזם שידוכים חדש.
לא מכירה באופן אישי, לא יודעת מי היוזם והמארגן.
ממה שאני קוראת בין השורות באתר שלהם (שנראה שהם עוד עובדים עליו, נניח נראה שהוא מתאים יותר לקריאה במחשב מאשר בטלפון) - זה נראה שהם מנסים לקחת את הרעיון של שגרירים ולקחת אותו למקום בוגר ומקצועי יותר. זה לא חבר מייצג חבר, אלא שדכני קהילות\ישיבות\אולפנות\מדרשות.
מוזמנים להתרשם בעצמכם:
מפה לחופה - מיזם שידוכים למגזר הדתי לאומי
[לפי הפרסום שראיתי, 500 הנרשמים הראשונים יכולים להירשם בחינם, ולכן משתמע שאח"כ יהיה תשלום.]
זה מה שכתבו על עצמם באתר:
מפה לחופה - מחברים עולמות, ברגישות ובמקצועיות
"מפה לחופה" הוא מיזם חברתי-ערכי שנועד ללוות צעירים וצעירות מהציבור הדתי-לאומי במסע האישי והעדין אל הקמת בית נאמן בישראל. אנחנו לא עוד שירות שידוכים קלאסי, אלא מערכת מקצועית שמובילה תהליך היכרות מדויק, אישי – שאתה או את שולטים בו.
המיזם נולד מתוך ההבנה שרווקים ורווקות רבים מחפשים זוגיות, אך מעוניינים להימנע ממסגרות לוחצות או פורמליות מדי. המטרה שלנו היא לאפשר לכל אחד ואחת למצוא את החצי השני בקצב שלו, בלי לחץ ובלי מחויבות, תוך שמירה על דיסקרטיות מלאה וכבוד לעולם הרגשי שלכם.
איך זה עובד? השיטה הייחודית שלנו
במקום להסתמך על תחושות בטן או "הצעות על הדרך", פיתחנו מודל עבודה המשלב כלים מקצועיים עם ליווי אנושי חם:
מקצועיות ועומק: אנו משתמשים בשאלוני עומק ובניתוח נתוני אישיות שפותחו על ידי אנשי מקצוע מובילים כדי להבין אתכם באמת. כל התאמה נבחנת לפי שכבות רבות של נתונים: התאמה ערכית, סגנון תקשורת, צרכים רגשיים ושלבי מוכנות. בלי השאלון זה כמו ללכת בלי מפה - איתו, הדרך ברורה הרבה יותר.
ליווי אישי וצמוד: אתם לא לבד בתהליך. לכל משתתף מוצמד שדכן או שדכנית שעברו אצלנו קורס במשך מספר חודשים שמלווים אותו מהרגע הראשון ומייעצים לאורך הדרך.
בלי לחץ: "מפה לחופה" לא עובד עם דד-ליינים. אתם מנהלים את הקצב, יכולים לקחת הפסקה מתי שצריך, ובוחרים מתי ואיך להתקדם.
האני מאמין שלנו
אנו מאמינים ששידוך טוב לא מתחיל במזל - אלא בהבנה עמוקה. השאלון והתהליך שלנו הם הלב המקצועי שמאפשר לנו לראות מעבר לנתונים היבשים ולחבר בין אנשים על בסיס ערכים, אישיות וחיבור רגשי אמיתי.
עם הלב הנכון, הכלים המקצועיים והכוונה המדויקת - אפשר להגיע הביתה.
המיזם הוקם לעילוי נשמת הלל דחבש ז"ל, בן אהוב ואח יקר, שחייו הקצרים היו מלאים באור, עומק, אמת וצניעות. הלל נשא בליבו חלום גדול - להקים בית של אהבה וקדושה מתוך חיבור של אמת ולב פתוח. "מפה לחופה" ממשיך את דרכו ומורשתו, מתוך תחושת שליחות להעניק ליווי אמפתי שמכבד את הקצב והעומק של כל אדם.
אני בטוח שהם מתכוונים לטוב, אבל עוד מיזם או פחות מיזם כבר לא משנים יותר מדי.
וזה בלי לדבר אם הם יהפכו בעתיד למסחטת כספים כמו חלק מהעסקים האלו.
ב. אם ננקה את המרחב מאינטרסים כלכליים, על מה אנחנו נשענים?
עוד מאותו הדבר לא נותן כלום.
לגבי אינטרסים כלכליים - צריכים להיות משניים. אחרת את הופכת להיות מוצר. במקרים קיצוניים - יהיה עדיף לשדכן שתשארי רווקה ותשלמי כמה שיותר זמן.
מה הבעיה בעוד מיזם?
אם הרעיון שלו ייחודי וטוב - מדהים.
אפילו אם הוא בנאלי - גם מיזמים בנאלים משדכים זוגות בסוף.
אני לגמרי יכול להבין את היאוש. אבל הוא לא כלי עבודה.
זה שיא הרציונליות. לנסות שוב ושוב אותו הדבר ולצפות לתוצאה שונה זו ההגדרה של אי שפיות. איינשטיין שם שם.
א. המיזם מציע עניין ייחודי, אתה לא חושב כך?
ב. מיזמים בנאלים ומשמעממים -מקימים בתים בישראל - זה לא נכון?אם זה נכון, מעולה שהקימו אותם ולמה שלא יקימו עוד
במחילה, לא הייתי מספיק בעולם הדייטים בשביל לגבש דעה ולהבין בעצמי.
לפעמים אני תוהה כמה הפער הוא בדיוק של תכונות האופי/רצונות של האדם. וכמה זה אולי מחשבות שהאדם בא איתן מראש, במקום בכללי שהוא נמצא בו כרגע, על מה שם דגש בדייט, ואז גם להצליב את כל זה עם הבן/בת זוג בדייט! אוהו זה מסובך…
הרי זה לא שהרווקים שמעוניינים בזוגיות זה אחוז קטן מהאוכלוסיה. וגם, אני לא חושבת שיש פה איזה תכונה שיטתית שאפשר לשים עליה את האצבע ולהסביר את רוב הסיבות לרווקות.
ואני רק תוהה, בכמה מהמקרים חסר הלדייק בהתאמה מראש, ובכמה מהמקרים זה יותר עניין של "מזל" ואולי אם היית פוגשת עכשיו את ההוא שיצאת איתו לפני שנה, אולי זה היה הולך מדהים ויאללה חתונה.
(הבעיה היא כמובן שזה לא מתמטי, אלא בעיקר עניין של הלב, ובשביל שיהיה סיכוי לדייט צריך להתמסר אליו באיזושהי רמה, מצד שני אם זה לא הולך, משהו בהתמסרות יכול להיות שוחק וכואב. וכמובן כמובן שכל אחד אינדיווידואלי
רק תוהה אם *זה* המיזם שחסר. כאילו, אם הוא יתן מענה, או אולי יכול חלילה לגרום למפח נפש מיותר)
^ברור לי שכל אחד ואחת שונים. ברור. שואלת ברמה הכללית.
אגב, יצא לי להכיר ממש בקטנה את הלל דחבש ז"ל, יהי זכרו ברוך
אומרים לי שאני יותר מידי בררנית בשידוכים כי אני מורידה הרבה על נראות...
זה לגיטימי שאני מורידה על נראות ורק אם הבן אדם מוצא חן בעיני בחיצוניות אני מוכנה להקשיב לעוד פרטים (פנימיים יותר..)
זה ממש שטחי מצידי?
לק"י
לא, כי לא רצוי להתחתן עם מישהו שלא אוהבים גם את המראה החיצוני שלו.
וכן, כי תלוי במה מדובר. האם את מוכנה להפגש רק עם מישהו בעל מראה מאוד ספציפי?
אם כן, אז בעיני כדי להפתח ולנסות לפני שפוסלים.
מראה חיצוני רואים הכי טוב במציאות. ויכול להיות שחיבור רגשי לבנאדם, יוביל אותך לחיבור גם למראה החיצוני.
יש גבול במראה מבינה? תסתכלי באחוזים כמה את מורידה
אם אמרו לך את זה הרבה כנראה שזה נכון ואם את לא שומעת את זה הרבה ואת חושבת שחצי חצי הגיוני .
צריך חן .. אבל לא לחפש את מלך היופי להתמקד בשאר הפרטים.
עוד דבר אני חושבת שדווקא נשים שפחות מרגישות בנוח עם היופי שלהן יחפשו אותו אצל אחרים ..
אז לשים לב איפה את לא מקבלת את עצמך
לכל אחד חשוב משהו אחר
חיצוניות זה המון
הבעיה בסינון כזה היא
שמראה כמו כל תכונה אחרת
יכול להפריע ואחרי זה כבר לא
אפילו למצוא חן
וגם להיפך
ככה שסינון ע"פ תכונות
הוא לא בהכרח נכון
זה גם "אנרגיה" שאנחנו קולטים כשאנחנו נמצאים ליד הבן אדם. וזה כבר קריטי למערכת זוגית בריאה.
האישו הוא לא התכונה/ האנרגיה
אלא
איך היא נתפסת
וזה יכול להשתנות מתקופה לתקופה
אבל קודם כל לא לפסול את זה כ"מראה חיצוני וזהו". לפעמים זה באמת רק זה, לפעמים יש עומק.
חוזרת קצת על דברי קודמיי, אבל מתמקדת במה שכתבת "רק אם... אני מוכנה להקשיב לעוד פרטים". אני לומדת מזה שהסינון החיצוני הוא כבר בשלב ההצעה, וזה חבל, כי תמונה הרבה פעמים לא מספיק משקפת: אפילו את החיצוניות הפשוטה ממש של מראה בלבד, ובטח שלא את השדר הכללי ופוטנציאל מציאת החן החיצונית שתלוי גם בחיוך, מנגינת דיבור, מחוות וכו' (ובטח לא את הפוטנציאל של מציאת חן שאינה חיצונית, אבל זה מובן מאליו)
אם ממש רוצים לראות תמונה לפני, אני חושבת שזה צריך להיות רק כדי לפסול במקרים שממש נראה שיש דחיה. עדיף לדעתי לברר דווקא את כל הפרטים האחרים ולא לבקש תמונה, כי מהחיצוניות (שהיא גם חשובה!) תתרשמי באופן הכי משקף בפגישה.
סטטיסטית את לא נופלת על מכוערים. יש הרבה חבר'ה שנראים בסדר ופשוט לא חתיכים.
הבעיה בלהתחתן עם אדם מכוער היא שאת לא נהנית להתקרב אליו. החיסרון בלהתחתן עם אדם נחמד וממוצע היא שאת תרגישי ש"התפשרת" או ש"יש יפים ממנו", בזמן שבפועל הוא כן יפה וכן מושך ולא מעורר רתיעה.
כל אחד מציב לעצמו את הקו שבין רתיעה להתפשרות, אבל הרתיעה היא די בינארית וההתפשרות היא ספקטרום רחב (יש כאלה שאם הבחורה לא דוגמנית על לא טורחים אפילו)
אני כותבת מה שעולה בי כרגע מול השאלה שלך, קחי רק מה שמתאים ונכון לך.
השלב שאת מדברת עליו הוא שלב שאת בעיקר רואה בו תמונה, ולא פגשת את האדם עצמו והמכלול שהוא. ואפשר להבין את הצורך והרצון להתחבר בנראות לפני שמעמיקים חיבור, זה משמעותי במיוחד לאנשים מהסוג המתמסר, שאם הם נכנסים פנימה הם לא יגידו לא מהר כל כך. ואם את מהסוג הזה, יכולה להבין למה תעדיפי לא להיכנס למקום שעשוי להיווצר חיבור פנימי, כך שאם את לא מתחברת לפן משמעותי שאת הולכת לפגוש כל יום, יהיה פער ביחס כלפי בין ההערכה לפנימיות למה שמתעורר בך בהסתכלות החיצונית.
אז מול זה, אפשר לצטט פה מחקרים על זה שמציאת חן מתפתחת ככל שמכירים יותר חלקים פנימיים במי שמולנו, ודי בשלב ראשוני שיהיה נעים להתבונן בו, ואפשר גם להסביר כמה תמונה אחת סטטית (שלא תמיד היא גם כזו מוצלחת...), לא משקפת בכלל מי הנשמה שעומדת מאחורי התווים החיצוניים האלו, או להתחיל להסביר על האור הפנימי שזורח כשנפגשים עם חכמת האדם שמאירה אותו.
אבל משהו בי אומר שיתכן ויש פה בקשה עמוקה מתוכך, שיש מצב שברגע שתביני מה בעצם את מבקשת, ומה המשמעות הפנימית של מראה כזה או אחר עבורך, באילו עניינים פנימיים זה נוגע אצלך, ואת זה תבקשי במהות של האדם ולא רק בנראות החיצונית - גם תמצאי את הדרך איך לגשת להצעות מכאן והלאה.
ויכול להיות שאפילו תרצי לחזור להצעות שקיבלת.
במקום הזה מול המקום הפנימי שיודע טוב מאוד לומר ''זה לא'', אולי כדאי להתמקד במה כן משמעותי ולמה זה משמעותי לך. את יודעת מה את מחפשת שם שיתגלה לך על הבחורים מתוך ההתבוננות בתמונות שלהם? אני לא יודעת אם זה המצב אצלך, אבל עולה בי מחשבה שלפעמים כשלא יודעים מה בדיוק מחפשים שם (ויתכן שזה בכלל לא קשור לחיצוניות, אולי מתבטא דרכה אבל זה לא העניין המהותי), הנטייה שעלולה להתפתח תהיה להימנע מהכל ולהכל להשיב בלא, גם אם אין סיבה אמיתית.
וזה מקום שכדאי לעשות בו בירור עומק פנימי כדי להיות מכוונת, קודם כל עבורך, ואחרי זה כדי להיות עירנית ובתשומת לב לזהות את זה במי שמגיעים אלייך, ולא לפספס את מה שיכול להיות הטוב עבורך.
מה בתכלס?
נסי להבין עם עצמך או עם מי שיכולים לכוון בבירור הזה, מה בעצם את מחפשת באותן תמונות ולא מוצאת. מה את היית שמחה ורוצה לראות, ומה ההרגשה שזה מעלה ומעורר בתוכך כשאת רואה מישהו שנראה כך?
(אפשר להתחיל במה את רואה ולהעמיק מה זה אומר שיש לו כך וכך ... מה זה אומר על מישהו שיש לו כך וכך? ומשם להמשיך...).
עוד נקודה שחשוב לומר - יכול להיות גם שיש לך אינטואיציה מאוד חזקה להרגיש מה שייך לך ומה לא, ולא תמיד זה משהו שאפשר להסביר לאחרים. אבל כדי להבין אם זו אכן אינטואיציה בריאה שמגיעה מחיבור או שלילה שמגיעה ממקום אחר (כמו הימנעות, פחדים וכדו') נדרש שם בירור קשוב ועמוק יותר.
שאי ברכה וה' יהיה עימך בכל ההחלטות לטוב לך תמיד.
אני בול כמוך, אם אין לי משיכה(חזקה) חיצונית, קשה לי להמשיך, תיארת את זה מדויק ממש, רק אם יש משיכה חיצונית אז אני מוכן להמשיך לשמוע פרטים.
אני יודע שאם יש חיבור פנימי זה לרוב מפצה על החיצוני ודןוקא ירגיש ממש סבבה אבל מעדיף שלא
לא רואה בזה שטחיות כלל וכלל, גם לא חושב שאני חיצוני או ריק בגלל זה, יש לי המון מה לתת ואני מודע לזה, זאת פשוט נקודה שממש חשובה לי זה הכל, לא צריך לעשות מזה סיפור.
יש לי עוד המון מה להגיד בנושא הזה אבל מרגיש לי שהפורום הנ"ל פחות רלוונטי אז זה בתמצות.
שהחיצוני פתאום נראה אחרת, וא זה חבל להפסיד.
בסוף זה החלטה שלך אם ועם מי להתחתן.
ומין הסתם את לוקחת את כל השיקולים ומחליטה בהתאם
לא רדוד.
כי רק את מחליטה וקובעת מה מתאים לך ומה בא לך טוב.
את תחיי איתו 80 שנה ולא אף אחד אחר.
אז בקטע הזה, את מסודרת גם מפני בורא עולם (לדעתי)
אבל.
את עלולה לפספס בחורים שמאוד מאוד מתאימים לך על הדרך.
ולכן לדעתי זה מה שהכי טוב בשבילך :
את רואה בחור (או תמונה) - אם אין לך משהו -נגד- המראה שלו,
(הכוונה למשהו שממש אומר לך "לא..אין מצב" )
אז תבדקי פרטים נוספים. אם שם ראית משהו שכן מדבר אלייך, תפגשי.
ככה את לא תוכלי לפספס את מי -שהכי- מתאים לך.
בהצלחה.
בנוסף לדברים החכמים שכבר כתבו,
אני חושבת שחשוב לשים כוכבית על תמונות.
תמונות לא תמיד משקפות לנו מי האדם.
יש אנשים שהם יותר פוטוגניים מאחרים.
להסתמך על תמונה אחת כמו שבד"כ עושים, ולפסול רק על פי זה -
לדעתי ייתכן שאת מפספסת אנשים שבמציאות דווקא לא היית פוסלת על הנראות שלהם.
ולכן לדעתי כדאי לקחת את זה בחשבון - אולי גם לבקש עוד תמונות - ואולי לבוא בגישה הפוכה:
קודם לקרוא פרטים על האדם,
ורק אז להסתכל על התמונה. ואם הפרטים נשמעים סבבה והתמונה לא - לנסות לבדוק עוד קצת, אולי עם מישהו שמכיר אותו, אם התמונה שיש לך משקפת.
אין עניין להתחתן עם מישהו שלא מוצא חן בעינייך, אבל כן כדאי לדעתי להיות זהירים בשיטת הסינון.
רתיעה - אין דיבור לעולם על להתחתן עם מישהו שמחשבה על קרבה ואינטימיות איתו גורמת לרתיעה. זה פשוט לא עובד, ומי שמתעלם מזה גוזר על עצמו חיים של אומללות.
משיכה - יש אנשים יפים מאוד שכשמסתכלים עליהם אומרים "וואו!" והם מושכים את תשומת הלב והיופי שלהם מהפנט. ולכל אדם יש רצון שבן הזוג שלו יהיה עד כדי כך יפה.
אבל לרוב האנשים *יש* משיכה גם לאנשים פחות יפים. אני רואה על עצמי שרוב מוחלט של בנות ישראל כן מוצא חן בעיניי, גם אם הן לא דוגמניות... אבל יש נשים שאני לא יכול להעלות על הדעת קרבה אליהן ואני נגעל רק מעצם המחשבה...
לכן לדעתי המלך המשיח שציטטת מדבר על הסוג הראשון ומכריח שתהיה משיכה כלשהי, אבל לא שחייבים למצוא את המהפנטים והמושכים והשש קוביות בבטן והחיוך מיליון דולר...
אני יוצא כיום עם מישהי והיא בכנות מאוד יפה, ובהמון סיטואציות אני מתפלא עד כמה היא יפה ושמח בה. אבל כשאנחנו ליד נשים יפות ממנה צובט לי הלב מאוד ואני מאוד משתדל לא להסתכל על נשים כדי שלא יכאב הלב ככה, ומטבע הדברים לידן היא נראית פחות יפה... אבל אני יודע שיהיה לי טוב איתה כי היא *מספיק* יפה, וזה מאוד מאוד משמעותי
אם הגבר שלי יצבוט לו הלב ליד נשים יפות לא רוצה אותו כגבר שלי
כשאתה מאוהב במישהי מאוהב באופי שלה והיא נראית טוב בעיניך , היא תהייה הכי יפה לא יעניין אותך ולא יצבוט לך הלב משום בחורה יפה שאתה לא מכיר בכלל
אז אין יותר מדי מה לעשות עם זה.
אם יגידו לך שאת חייבת לבחור אחד מבין שני בחורים,
אחד חתיך אבל כלומניק והשני לא חתיך אבל עם מידות טובות.
את מי תבחרי?
צריך לזכור שהרבה ממציאת החן היא מההערכה שיש לך אל בן הזוג, ולאו דווקא מפרמטרים חיצוניים.
ואת זה אי-אפשר לגלות מיד, ואפילו לא תמיד בפגישות הראשונות.
"אסתר (המלכה) ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה"
או חתיך וכלומניק או מכוער עם אופי טוב, אין כזה דבר כן?
ויש המון, שגם נראים טוב(גברים ונשים כאחד) ומלאי תוכן ועם עולם פנימי עשיר.
האמירה שלך היא ניסיון כושל לגרום לאנשים שכן אכפת להם מהנראות של בן / בת הזוג (שאיתו אגב הם הולכים בעזרת השם לחיות כל החיים) קצת מעבר לאדם הממוצע, לוותר על זה וכאילו להבין שיש גם מידות..
שים לב שאף אחד לא אמר שאין מידות, ברור שיש וכבודן במקומו מונח, אבל אמרו שחשוב להם יחד עם זאת, לא במקום, אלא יחד עם זאת מה נקרא בלעד together, יופי ומשיכה חזקה.
ולגבי מה שכתבת
"אסתר (המלכה) ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה"...יש מאן דאמר שהיא הייתה אחת מ4 נשים הכי יפות שהיו בעולם, נכון שזו מחלוקת אבל אל תשכח שיש גם את הצד הזה.
אני לא כתבתי מכוער, אני כתבתי שהוא רק לא חתיך.
אני גם לא אמרתי לה שזה מה שצריכה לבחור, רק לתת לה כלים שהיא תדע להבחין מה חשוב לה ולהתמקד בזה.
ויש הבדל ענק בין אכפתיות מהמראה של בן הזוג לבין ההגדרה שזה הדבר הראשון והבסיסי ביותר שבודקים שבלעדיו לא מנסים אפילו להתקדם.
אין שום הסתכלות על מכלול, וכשלבן-אדם אין הסתכלות על מכלול, אז כנראה שהוא יקבל בן-זוג בהתאם.
ולגבי מה שכתבת על אסתר, זה בדיוק מה שחכמים מנסים לומר (וכנראה שלא הבנת את המסר שלהם).
אם היית בוחן את אסתר באמצעות תמונה - אז היא הייתה נראית לך ירקרוקת.
אבל אם היית נפגש איתה ורואה אותה ממש - היית מבחין בחוט של חסד שמשוך עליה והיית רואה שהיא אחת מה-4 נשים היפות בעולם.
בתקופת הגמרא עד כמה שידוע לי לא היו מצלמות, אבל בכל מקרה למזלנו יש לנו חכמים שלאורם אנחנו הולכים, והבן יהוידע קובע נחרצות שאסתר הייתה יפה, ומוכיח שם שלא סתם "יפה" אלא "יפת תואר ויפת מראה" מדנקט לישנא "יפייפיות" ועוד מוסיף שם "לא הכחישו יופיין מתחילה ועד סוף" זאת אומרת היו יפות בזקנותן כמו בצעירותן, ועוד שאומר שם שאף למאן דמפיק אסתר ועייל ושתי, בא להדגיש עוצם יופיה של אסתר. עיין שם באורך ותרווה צמאונך דוד.
אני הייתי עושה תרגיל בעל שני שלבים , בדרך כלל באמצע השיחה או כשהיא מתחילה לזרום.
שלב ראשון- כשהבחור מדבר יוצרת קשר עין ומסתכלת אליו תוך כדי הקשבה.
שואלת את עצמי איך הוא נשמע לי? איך נוא נראה לי?
בשלב השני ממשיכה להקשיב והפעם מסתכלת על נקודה אקראית באופק.
ואז מפנה את המבט אליו
והשאלה מתחדדת-
האם כשאני שומעת את תוכן הדברים בלי קשר עין, המראה שלו משתנה בעיניי?
האם כשאני מסתכלת ישירות תוך הקשבה אליו משהו מוצא חן בעיניי במה שאני רואה ?
מקווה שזה היה ברור...
חסד ה' העליון החברה הכי טובה שלי התארסה.. ומחפשת רעיונות לספירה לאחור.
איך עושים? מי האנשים שסופרים וכו'?
כל מי משפטים שכותבים.. 😃
לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים.
מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?
יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?
כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.
לשניהם בקבוצת ווטצאפ.
יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,
ככה לכמה מעגלים שונים,
יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),
יום משפחה מורחבת (לכל צד),
יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,
יום הורים ב2,
יום של הזוג ב1
אבל אנשים שתשמח בהם : מורות, מדריכות וחברות וככל שמתקרבים לחתונה : אנשים יותר קרובים ובסוף סבאסבתא אחים אחיות אבא אמא
בבקשה, אנא מכם,
אל תחזירו תשובה חיובית עם כוכבית.
דהיינו - כן, אשמח להפגש אבל בא נבדוק את זה ואת זה...
זה מוריד, חד משמעית.
נניח הייתי אומר לך "אני רוצה להפגש איתך אבל אני בספק" או "את נשמעת מעניינת אבל אני לא סגור על זה"
איך זה היה מרגיש לך?
זה כמובן נכון לגבי בנים, אבל הרבה פעמים זה יותר נכון אצל בנות. למה?
כי בדרך כלל בנים מקבלים את ההצעה לפני שהבחורה יודעת בכלל עליה
ולכן הבנות בסוג של "פור". קיבלת את הפור הזה, בצדק, ואני סבבה שקיבלת את הפור הזה, הכי מפרגן
אבל תכירי בזה שקיבלת פור, תעריכי את זה ואל תקחי את זה כמובן מאליו
ולפיכך תדעי שגם מצופה ממך
לענות תשובה ברורה - כן כן, לא לא.
אני עשיתי המאמץ, קבעתי זמן לדבר עם חברה שלך, חשבתי על זה וגם לקחתי בחשבון שאני אחכה זמן שאותו אוכל להשקיע בהצעה אחרת.
אז כן - אני מצפה ממך לברר כמו שצריך, להחזיר תשובה כמו שצריך.
נ.ב -
יודעים מה, אם למרות הבירורים, בחורה רוצה לברר עניין מסויים בשיחת טלפון,
אם אין ברירה אחרת או שקרתה אי הבנה בטעות (כולנו בנ"א)
ברגישות, אפילו בקצת בושה - יכול להיות לזה מקום.
חלק מהרעיון של בירורים זה למנוע בדיוק את החוסר נעימות הזאת. אם אין ברירה, אז לפחות להודות בחוסר נעימות שיכול להגרם. זה שיא המוערך.
אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.
מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.
מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.
או במילים אחרות - תהיה גבר.
בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.
שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.
תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.
אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.
לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.
הכל בהכוונת השם יתברך.
לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא עושה לך.
אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.
תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.
בהצלחה.
כן, יש עניין להחזיק מורכבות, ושאתה גבר יש בזה גם ציפייה או יכולת להחזיק שהיא עוזרת מאוד להתחיל ולהמשיך קשרים.
אממה, נראה לי כל בנאדם ירצה להיות עם מי שרוצה להיות איתו. זה אנושי לגמרי.
ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה.
למה? כי יש לי מלאי כוחות מוגבל ואני לא אקח כל הזדמנות רחוקה לקשר.
לפני כל הצעה, אני לוקח בחשבון את הסיכויים ואת המחירים שאני אשלם אם אני יענה אליה לחיוב.
מבחינה סטטסטית הגיוני שמי שתעשה לי טובה פחות תרצה להמשיך ופחות יהיה לזה סיכוי. אז כן, זה משתכלל בחשבון.
אני מכוון לבחור בדרך הקשה, להקשיב לעצמי ולסמוך על האינטואיציה שלי. וואו, זאת דרך מאוד קשה ולא מובנת מאליה.
הכי קל לי, (במיוחד שאני קצת מקורר ולא מרגיש טוב)
להגיד לך "מסכים עם כל מילה שאמרת. אני פשוט עניתי תשובה כללית לכל הקוראים שנותנת -עוד- זוית."
אבל אני לא מוכן להסתפק בזה.
כי גם כשאני קורא את התשובה שלך
ואני מסכים איתך,
אני יודע שיש משהו שמפריע לי (מפריע לי, בשבילך. שאולי אתה מפספס)
ואני אתן דוגמא :
"ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה."
לזה אני לא מתחבר. ויתכן שאני לא מבין אותך או מפספס.
כשאתה מקבל הצעה,
אותך צריך לעניין :
א. האם אני מעוניין בה.
ב. האם אני חושב שאני יכול לספק לה את הציפיות שלה ואת השאיפות שלה בטווח הארוך.
הפרמטר "היא לא רוצה מאוד" "היא רוצה מאוד אבל בתנאים"
הוא מעצבן, הוא לא נעים, אבל...בחישוב קר, הוא לא נכון.
אני אגיד לך למה.
כי יש מיליון דוגמאות.
כלומר זה לא איזה סיפור נדיר,
זה חלק מהאופי של הבחורות (אל תאמין לי , תברר את זה לעומק)
שבחורה רגילה לגמרי עם היגיון בריא, יכולה לומר על בחור מסויים "מממ...לא יודעת.." "תבדוק לפני את זה..."
אבל אח"כ הכל משתנה אצלה ובני הזוג צוחקים שהיא לא רצתה בהתחלה. מלאאאאאא מקרים כאלה.
זו הסיבה שאני אומר לך (שוב, זה לא קל, אבל זה באמת ככה !)
יותר חשוב זה מה שיש לך להציע, מאשר הסרט שהיא חיה בו.
זה יכול להשתנות בדייט אחד !
מספיק שהיא תראה זוית חדשה שהיא אהבה אצלך,
אצל בחורות נורמליות, זה מקבל תפנית חזקה בעלילה. הרגש משחק כאן תפקיד גדול מאוד.
אז כאילו, אני אומר לעצמי "בואנה, שלא יתחיל עכשיו להתבאס מכל מי שתתחיל להציב תנאים"
תלך לפגישה הראשונה.
תנסה להבין מי הבחורה
ואם החלטת שאתה מעוניין בה *ו* אתה מתאים לה *ו* היא מתאימה לך
זה מה שחשוב <---------
מה שהיא אומרת, לא רלוונטי (בהקצנה).
לצערי, אולי אני מסביר את עצמי לא טוב.
בוא נגיד ככה.
נניח שהעמדה שלך היא 3 והעמדה שלי שהיא מאוד קלה בתאוריה כי הכי קל לקשקש, היא 8.
אז אני אומר "אוקי, אל תשאר ב 3 . תדאג שאתה לפחות ב 5".
כלומר שחס וחלילה, לא תכנס לאוטומט "יש תנאים ? ביי". כאן הבעיה.
תהיה קר ומחושב עם עצמך. כן ! אבל תבדוק בצורה כנה, אם זו שחיה בסרט, שווה להלחם עבורה
כי שניכם תרויחו בסופו של דבר.
לזה שהיא לא רצתה כ"כ בהתחלה, ***אין משמעות*** להמשך הקשר. מבין?
צוחקים על זה אח"כ. לא אני אומר. העובדות אומרות את זה על אלפים...ואולי עשרות אלפי זוגות.
מקווה שאני קצת ברור יותר אחרי הקידוח הזה.
רציתי לסיים "אוהב אותך" אבל, אין לי מושג מי אתה באמת, אנחנו לא מכירים מעבר להודעות בפורום.
אז אני אסיים, מחבב אותך מאוד ובהצלחה בהמשך, בציפייה להודעה משמחת שלך בפורום.
אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .
נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .
הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו .
ובנות דוחות הצעות של בנים.
יש לכאן ולכאן.
ורק אחרי שהם מחזירים תשובה חיובית אז הבחורה מקבלת את ההצעה.
אתה מתכוון למקרים אחרים מהמקרה הזה?
איך מגיעות אליך הכוכביות?
זה לא שהיא מאשרת את ההצעה בפניך.. היא אומרת למי ששידך, לא?
שיעביר הלאה.
שיש הבדל בין שאלות לבירור לבין אמירה של הגברת שהיא נפגשת מתוך התלבטות.
גם הבחור מברר דברים שחשובים לו, אותו דסר הצד השני.. לכן אני חושבת שאם הדברים נעשים בצורה שיש מתווך-
אז גם שהמתווך יהיה חכם ולא יגיד לך "היא רוצה להיפגש אבל מתלבטת".
באופן עקרוני, תמיד פגישות הן עם ספק, לא?
זה לא שבדייט ראשון אני יודעת שזה האדם שאיתו אתחתן.
מטרת הדייטים היא לבדוק אם הפוטנציאל שקיים כאן הוא בר מימוש.
כלומר, הספק מונח על השולחן תמיד.
יכול להיות שזו צורת התבטאות מסוימת, איזושהי רתיעה ממחויבות, להדגיש שזה רק בדיקה ולא הצעת נישואין.
אדם שרוצה לברר דבר ספיצפי שיברר אותו ואז יחזיר תשובה. זאת היתה האמירה.
ספק כללי, זה שאתה לא מכיר את הבנאדם עדיין ואין לך מושג מה באמת היחס שלך כלפיו.
אבל מהצד הגברי כן יש מקום להחליק את זה. לפעמים התשובות המהוססות מגיעות מתוך מגננה אחרי פגיעה כלשהי, או מתוך חשש שהצד השני לא מספיק רוצה.
למה יש עניין מה הצד הגברי להחליק? יש לי גם רגשות
אין סיבה שאני אהיה חסר רגש בגלל שאני גבר
כוונתי היא שבתחילת קשר אף אחד לא מכר את השני ולא באמת מבינים את ההקשר והעוצמה של כל ביטוי.
