כל שנה יש יונים שמנסות להקים קן ליד החלון שלנו ותמיד אנחנו מעיפים אותם...
השנה אחים שלי שיגעו את ההורים שלי להשאיר ובאמת השארנו..
זה היה עיסוק קבוע לאחים שלי לעמוד ליד החלון ולתצפת על הקן...
לפני יומיים הגוזל בקע מהביצה (אח שלי הקטן היה עד לזה), אני אישית נגעלתי, אבל אחים שלי ממש שמחו ונהנו..
כל יום כל היום אנחנו מסתכלים איך הגוזל גדל ובגלל שההורים שלו דוגרים עליו צריך להעיף אותם בשביל להסתכל...
קיצור-אחותי דפקה ע החלון כדי שהאבא יעוף ואז הוא עף והפיל את הגוזל מהקן (זה מה שהיא טוענת)..
אנחנו גרים בקומה שלישית, ככה שאם הגוזל באמת נפל - אין כמעט סיכוי שהוא נשאר בחיים..
עכשו אחותי ואני, רק שתינו בבית, מסתובבות בבית באבל, היא גם בתחושה שהיא הרגה אותו..
קצת מוזר לי להיות באבל על ציפור, אבל באמת רע לי-
כי די התעללנו בהם בזה שכל היום ניסינו להעיף אותם, ועכשו גרמנו לגוזל למות...
הרגנו יצור חי.
תינוק.
אחד ההורים חזר ושעה חיפש אותו בקן ולא ראה..
תחשבו איזה כאב זה...
בעע.
![]()








