כתיבת ס"ת גדולים הינה "מכה" בעיקר אצל הספרדים.

אין מה להשוות בין כתיבה על קלף 56 לקלף של 50 ומטה, וכמעט כל הספרדים רוצים 56.

מישהו שמבין בקלף אמר לי פעם שכמעט ואין קלף 56 שליל.

כתבתי בעבר ספר גובה 36 ופשוט נהנתי מכל רגע. אח"כ כתבתי  50, והיה בסדר, אבל לא כמו הקודם.

היום אני כותב 56, ואין בכלל מה להשוות, ואגב, ניסיתי כמה סוגי קלפים.

מנסיון אני יכול להעיד, שאבקת עדן מאוד מאוד מאוד עוזרת.

הס"ת שותה ה מ ו ן דיו, וצריך לטבול את הקולמוס בדיו הרבה פעמים. כך שהכתיבה איטית הרבה יותר. 

בקיצור, הבקשה שלך צריכה להיות מופנית לא לסופרים, כי אם ללקוחות היקרים שלנו...

פעם התעניינו אצלי אנשים מצרפת בקשר לכתיבת ס"ת, הראתי להם דוגמא של ספר 56, ואמרו לי שזה קטן מדי ביחס למה שכותבים אצלם, הם אמרו לי שיש אצלם ס"ת בגובה של כמטר...

איני יודע אם סתם הגזימו או לא, אך עוד סופר אמר לי ג"כ שבקשו ממנו דבר כזה..

בילדותי ראיתי ס"ת בבלי ישן וגבוה מאוד (יותר מ56, איני זוכר מידות מדוייקות).

ועוד דבר, הצרפתים רצו שאכתוב רק על קלף לבן (מהעבים ולבנים מאחורה). הם אמרו שיש עניין כזה ע"פ הקבלה...

אז שימו לב סופרים יקרים. אל תתפתו לכתוב על הקלפים האלה, אני לא הייתי מסכים אפילו תמורת מחיר כפול!

שבוע טוב

זה נורא, מחלה של ספרדים בד"כ

כמובן גם מצויים ס"ת אשכנזים ישנים, לא פעם גם משחו אותם מאחורה (אולי כדי לצאת ידי קבלה וזה מכביד עוד יותר. לא נוח לאף אחד, לא לסופר, לא לבעל קורא, ובמיוחד לא למגביה. אולי יצרני דיו מתפרנסים מזה טוב...

אני מנסה להמליץ  על 48 או 45 ס"מ אבל לא הצלחתי עד היום לשכנע.  

שלום, אני לא מבין איך אתה עושה את זה עם קנה? הייתי משתגע!

אתה חייב לכתוב בשולחן זוויתי קצת ואז תוכל להצמיד לקנה מזרק...אם לא זה להטביל כל 2-3 אותיות לא?

ניסיתי לכתוב על שלחן בזוית חדה יותר, פשוט כך אין לי היכן לשים את הקסת.

היה לי פעם איזה פטנט, בינתיים בלי הפטנט אני כותב עמודה בשלש שעות.

אני עוד מעט מתחיל ספר תורה אני סוחן זה הראשון אני כותב מהצד אז אם יש עוד דברים להציע תהיו מבורך

בשביל קנה ובשביל גודל 56 סביר מאוד.

מנחם מנדל, דבר מאוד חשוב שכדאי להשקיע בו, זה התיוג!

תיוג טוב יעלה את הרמה של הספר וייפה אותה ואילו תיוג גרוע יהרוס אפילו ספר מהודר ביותר.

וכן כדאי מאוד לכתוב עם תיקון מסודר היטב, בשולחן אור או קיפולים כדי לא לעשות משיכות של אותיות או לצאת מהשורה.

טיפ אחרון להיום, לכתוב עם דיו סמיך על קלף לבן, לא מדי סמיך אבל שיהיה לו ממשות וגם יתן קצת הברקה על הקלף.

זה מאוד מושך את עיניים של האנשים אפילו שלא מבינים כלום.

סמן לך בראש כל עמוד, מספרו המדוייק של העמוד. ותוודא 20 פעם לפני שאתה מתחיל עמוד שזה העמוד הנכון, הזהירות משתלמת!

אני נהגתי כך, ונצלתי כמה פעמים מתקלות...

וגם תודא שאתה מתחיל לכתוב בראש העוד, ולא מתחתיתו, זה לפעמים מטעה...

עוד מהשהו איך אתם קובעים את התשלום לחודש ליריעה איך 

כמה הסופר מתחייב לכתוב בחודש, וכמה הקונה משלם בחודש- לסגור על תאריך מדוייק.

וכמובן - הכי חשוב - כמה הקנס למי שלא עומד בתאריכים הנקובים.

יש עוד המון סעיפים חשובים.

אני מכיר  חוזה של 8 עמודים שמונע את כל התקלים בין הקונה לסופר - זה קשה, אבל משתלם לבסוף.

פשוט שמונה עמודים נראה לי מוגזם...

תודה.

אתה צודק הרש אבל אני סוחר ואמרתי לו שיקח יותר זמן ואני לא יכול להפסיק את כל העבודות שאני עושה והוא התעקש ואמר שיש לו זמן ושמיצידו שיקח 3 שנים אין בעיה והמחיר שאני יקבע יהיה טוב לו לכן אני שואל איך לעשות בתשלום אני מתכוון לכתוב 4 או 5 יריעות לחודש אבל אני לא יכול להיות בטוח וגם חודשים כמו ניסן או תשרי כותבים פחות אז איך לקבוע 

אם מתאפשר לקבל מראש לחומש וכשמסתיים החומש לקחת תשלום לחומש הבא.

אפשרי גם בכל מיני סידורים אבל נראה לי שיותר מקובל ומסודר לעבוד כך. (וגם, אם הבר נש לא משלם אתה לא ממשיך לכתוב וחוסך הרבה עגמת נפש)

אותו סוחר שכתב אותו - התחיל מעמוד אחד, ואחרי כל מקרה הוא הוסיף סעיף...

אני לא אוכל להעלות את זה-

א. זה חוזה שעולה כסף.

ב. אני לא בבית ככה שאין לי קשר איתו עכשיו.

בס"ד

הסכם / חוזה לכתיבת ספר תורה

 
טופס זה מהווה שטר בוררין כמשמעו בחוק ובהלכה

בין המזמינים: ________________________________________________________________

__________________________________________________________________________

ובין :_______________________________________________________________________

__________________________________________________________________________

בדבר הזמנת ספר תורה בהתאם למוסכם במפרטים להלן:

א.סוג הכתב וגובה הקלף:
ספר תורה בכתיבה ספרדית/בית יוסף/אר"י, על קלף בגובה ­­­__ ס"מ

ב.הסופר
הסופר מצהיר בזאת, שיש לו הידע והנסיון ההלכתי והמעשי במלאכתו-  כולל הסמכה מ"משמרת סת"ם" או גורם מסמיך מוכר.
המזמינים מצהירים, שראו וקיבלו דוגמת כתב היד האמור ע"ג יריעה

ג.הגהות, תיקונים, ותיוג:

• ספר התורה יעבור שתי הגהות מחשב והגהה אנושית אחת
• ספר התורה יימסר נקי מכתמי דיו וסימני עיפרון מבפנים ומבחוץ.
• כל הערות ההגהה יתוקנו במלואן
• כל צורה שהוא לא כשר לכתחילה, וכן כל אות שעלול להיפסל משום דקות החיבורים וכו' חייב להיות מתוקן ע"י המגיה
• למזמין שמורה הזכות לפסול יריעה/יריעות, שנעשו בה תיקונים רבים בצורה לא נאה. ולדרוש החלפתה באחרת ללא תמורה נוספת. לשם כך הסופר יעביר, (לפני תפירת היריעות) את ספר התורה לאישורו של המזמין.
• דו"ח בדיקת המחשב של ספר התורה, על כל נספחיו, יימסר למזמין.  המגיה ה'אנושי', יגיש בכתב, אישור על כך שהוא ביצע הגהה לספר תורה זה.
• תיוג ספר התורה יעשה בדיו כשר לכתיבה, באופן שכל תיוג יגע באות המתוייגת ללא ניתוקים וכן ללא דיבוקים.
• הספק מתחייב להעביר את היריעות למזמין כדי שיעביר הגהה נוספת.
• המזמין יעביר את הספר להגהת מחשב ובמידה ויש טעות בחסר / יתר או טעות בצורת האותיות הפוסלת את הספר, הגהת מחשב תהיה ע"ח של הספק.
• אותיות אחרונות: בסוף הספר יושארו מספר אותיות, בתיאום מראש (כמה אותיות וכיצד) - לטקס הכנסת הספר להיכל.
• הכל ייעשה בהתאם לפרטי ההלכות בעניין כתיבת ספר תורה, על פי מסורות והנהגות.
• ספר התורה יימסר כשהוא תפור.
• ספר תורה הנ"ל יימסר למזמין בכתובת הבאה:______________________________________, אי"ה, בתאריך____________________ .
  במקרה של אילוצי כח עליון וכדומה, תינתן ארכה מוסכמת בהתאם לנסיבות, או פתרון אחר על דעת הצדדים.
  

מחיר הספר:
עבור ספר התורה יקבל הספק­­­­­­­____________ ₪

תנאי תשלום:
מקדמה על סך _________ ₪ (*ראה נספח למטה)

יתרת התשלום, ע"ס _________₪ (או מט"ח בשוויו לפי שער הדולר) תנתן במסירת הספר.

המחיר כולל את הפריטים הבאים :  קלף, תפירת היריעות, הגהות מחשב והגהה אישית.
העלויות הנ"ל אינן כוללות עצי חיים לספר תורה / ארגז לספר תורה / מעיל לספר תורה / רימונים וכו'.

המחיר כולל / לא כולל, התייצבות הסופר, לטקס הכנסת ספר התורה וכתיבת אותיות אחרונות.

בעלות על ספר התורה : עד תום פרעון תשלום מלוא הסכם זה-הספר נשאר בבעלות הספק.

בוררות: הסכם זה הינו שטר בוררין כמשמעותו בחוק. במקרה של אי הסכמה בין הצדדים יובא העניין
לבורר לרב מנחם יהודה גרוס או בפני בי"ד לממונות מוכר.

קנסות:
א. במקרה של הפרה מהותית של תנאי הסכם זה, זכותו של הניזוק לגבות קנס עבור הנזק. גובה הקנס ייקבע ע"י הגוף הבורר.

ב. בגין אי עמידה בזמנים ו/או בתנאי התשלום, מעבר ל_____ ימים. גובה הקנס ________ש'/$ לשבוע.

ג. קנס ביטול : על ביטול ההזמנה ישלם המבטל לניזק סך ______________ ש'/$

אחריות/טעויות בספר תורה:

אם יימצאו טעות/טעויות למרות ההגהות, גם אחרי זמן רב, היא תתוקן ללא תמורה בתוך 14 יום מהודעה לספק על כך.
הספק רשאי למנות מישהו אחר שיבצע את התיקון עבורו.
אם יימצאו יותר משתי טעויות, יועבר ספר התורה בדיקת מחשב חוזרת, על חשבון הספק.

הסכם זה נחתם ע"י הצדדים ולראיה באו הצדדים בזה על החתום לקמן:



המזמין או בא כוחו                                                                                                הסופר/ הספק

• (נספח  - אישור קבלת מקדמה)

הריני מאשר בזאת כי קיבלתי מקדמה ע"ס ­­­_______ ₪ בתאריך _______________

עה"ח ______________________  שם מלא ________________________

(אישור קבלת התשלום במלואו)

הריני מאשר בזאת כי קיבלתי את התשלום המלא ע"ס _______ ₪ (או מט"ח בשווי האמור)

עה"ח _____________________  שם מלא _________________________

לא עולה עכשיו הרבה שאלות.

רק זה עלה לי-

הספר צריך להיות מעומד עפ"י איזשהו תיקון?

מה קובע את ה'לכתחילה'?

מזה גורם מוכר?

מי עושה את ההגהת מחשב? לא כל המכונים שווים ברמה שלהם.

תיוג ברפיטורגף?

מותר לו לשמוע מוזיקה כל הזמן?

איך הוא צריך להיות לבוש בזמן הכתיבה?

טבילה לפני?

ועוד...

אני רגיל ללבוש בשעת הכתיבה ג'לביה... לא בצחוק, ברצינות.

עלה לי הרעיון מאיזה ליצן שסיפר בשיא הרצינות וההתלהבות שהסופר שכתב הספר שלו היה כמו מלאך- כתב את הספר כשהוא לבוש ג'לביה לבנה...

והאמת, זה הכי נוח, בעיקר בימי החום, זה גם מונע מהבגדים הרגילים להתלכלך (זה קורה לי לעתים נדירות שאני מתלכלך).

אלה שכותבים לאשכנזים- נראה לכם שתוכלו להכניס את הג'לביה להסכם?....

אני לא בטוח אם יש משמעות להוסיף סעיפים שאתה לא יכול לבדוק אותם (אם הם מתקיימים)

למשל אם הסופר טובל או לא או שומע מוזיקה או לא אלו דברים שמסכמים בע"פ ואני לא חושב שיש משמעות לכתוב אותם בחוזה (כי ממילא לא אבדוק אותו)

מה העניין הלבוש?

גרביים או יחף?

יש לזה סוג של אמירה.

אי אפשר לבדוק, אבל אם תבקר אצלו ותמצא שלא - אז זה כבר הופך להיות סעיף שהופר.

וזה יכול לגרור קנס עד כדי ביטול.

אני אישית בתור סוחר יש לי אחד שעובד בשבילי והוא בודק אותם הוא מגיע באופן פיתאומי ואני לא רוצה לפרט  מה גילינו בפרט אצל הצעירים בנוגע ללבוש (אם הם לבושים בכלל) ולמזלינו תפסנו לפני שהתחלנו להתעסק איתו אז אני מאוד מסכים זה מבאס אבל אם יש כזאת מציאות אז צריך למנוע מזה 

אתה מגיע לבית שלו, דופק על הדלת, וכשהוא פותח לך את הדלת, הוא ממילא מתארגן כדי להיראות נורמאלי כשהוא מקבל אותך, מיישר את הבגדים וכו'.

ואם הוא שומע או לא שומע מוזיקא- הוא יכול לכבות המוזיקא לפני שתכנס אליו לבית, או שהוא בכלל לא כותב אז.

בקיצור אי אפשר בכלל לבדוק את הדברים האלה.

ויש דברים הרבה יותר משמעותיים שאי אפשר לבדוק, דברים שמעכבים מעיקר הדין כמו:

שלא כסדרן, חק תוכות, כוונה, קידוש השמות, וכו' וכו'.

זה מקצוע שמבוסס על אימון.  זה הכל. 

לעולם לא חשבתי לבדוק את הסופרים שאני לפעמים קונה מהם מזוזות וכדו'

(אולי מעכשיו כן?)

נדמה לי שלכתחילה או מהודר נקבע ע"פ ההלכה. אם יש לך יו"ים ללא קוץ ר"ת או למ"דים קצרים כמלא יו"ד למשל, הספר לא ייקרא לכתחילה. אם יש מחלוקת הבין הצדדים אזי הולכים לבורר שהוא צריך להיות בקי בעניינים האלה.

אתם צודקים ולכן צריכים לקנות מסופר שאתה מכיר אישי ושיש לו יראת שמים זה בטוח שאתה אף פעם תוכל לבדוק הכל וכו'

אבל אני שעובד כסוחר ויש אנשים שרוצים ליכתוב בשבילי או שאני שומע ממישהו אחר אני לא מכיר אותו אז כבר על הכתב יכולים ליראות בערך אם הוא למד הלכות ונזהר בדברים שצריכים כמו נגיעות ועוד אחרי זה אני שואל דוגמה של סמיכה או כתב קבלה איך שתיקרא לזה ואם זה רב לא מוכר לי זה קרה ששאלתי את המספר של הרב והתחלתי לברר כי גם את זה חברי תפסתי סופרים שזייפו תעודות זה מעוד קל 

בקיצור לכן התחלתי לבדוק אותם נכון לא את כולם אבל אלה שנראים לי קצת מוזר או שאני באמת לא מכיר אז יש לי חבר שעובד איתי ובכוונה זה הוא ולא אני שהולך כך שהוא לא מכיר אותו וקרה כמה דברים ומידי פעם אני מתקשר אליהם או פוגש אותם ושואל אותם אם הם עוד הולכים למקוה כל יום ואם יש להם זקן כי לפחות לי זה מסוכן אני עובד הרבה מרחוק אני לא גר בארץ אבל זה

ההצלחה שלי שמכל מה שמחרתי מהתחלה עד היום שום דבר לא חזר פסול או דיעבד ב''ה 

ולמה אני אומר זקן .. כי יש אנשים שמשתנים אני מכיר אחד שכותב והוא שולח להרבה אבל הוא ירד מהדרך ואף אחד לא ידע עד שנודע לי כמה שקונים ממנו ואמרתי להם

(ועל הזקן אני קונה גם מאנשים בלי אבל חשוב לי לדעת למי שקונה ממני ונזהר בזה )

תמשיך כך ותצליח בע"ה.

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.