שאלה (בעיקר) לכאלו עם הורים חוצניקים...גאהלהיותיהודיה

בס''ד

איך מסבירים להורים חוצניקים (או סתם להורים מהסוג הפולני או כמו במקרים רבים כשיש את שניהם)שלא אכפת לי מציונים ולא אכפת לי מתעודות,יש לי משהו קצת גדול על הראש עכשיו???

מה כל כך קשה להבין????

נכון עליתם לארץ.ונכון שזה משהו ענק שאני אף פעם לא אצליח להבין (גם אני במקרה השארתי מאחור חברים ואת כל המשפחה)

אבל די! חלאס!

תנו לי להפגין.

הייתי צעירה מדי בתקופת הגרוש מגוש-קטיף(אני יודעת שלקחתם את כולנו להפגנות למרות שהיינו נודניקים סוג א') למה עכשיו אני לא יכולה להפגין?

ואם אני רוצה ללכת מכות אז תנו לי ללכת מכות - זה בעיה שלי.

אז אני לא אתקרב לסוסים או ליסמיקים עם אלות.

אבל תנו לי לפחות להיות שם, לנסות למנוע את ההרס.

 

 

 

יש לי רק דבר אחד להגיב לך על זהמרדכי

בס"ד

 

הלוואי וכל הנוער היה כמוך!

כל הכבוד לך!!!!

 

ובעז"ה עוד ההורים שלך יסכימו. וגם אם ח"ו לא אז "מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה"

 

ושוב - כל הכבוד!!!

צער גידול הורים...שמשון ר

 

אבל יש לי כמה עצות...

 

א. תסבירי להורים בנחת (חשוב שזה יהיה בלי עצבים!) שהם עשו צעד ענק בדרך לגאולה, אבל יש עוד צעדים שצריך לעשות, וכמו שהם עלו לארץ את רוצה ללכת לשמור על הארץ הזאת.

 

ב. זה לגיטימי שהורים דואגים לילדים שלהם, זה כנראה יקרה גם לך שתהיה אמא, חשוב שתביני שזה לא שהם לא רוצים שתעשי, הם פשוט דואגים לך.

 

ג. אם הם יראו שאת באמת רצינית בעיניין בסוף הם יתנו...

אני איתך לגמריי.נדנדה כתומה.

אפילו שההורים שלי לא באמת חוצניקים. רק חושבים שלימודים זה יותר חשוב מהחיים האמיתיים.

(:גאהלהיותיהודיה

בס''ד

בסופו של דבר הם(הורי) יסכימו השאלה היא רק מתי......

תודה על התגובות!!!!

ואולי ההורים שלך ינסו יום אחד להסביר לך,דאץ

שלא כל המאבק על הכתפיים שלך, ושם תפסידי את הלימודים שלך לטובת הפגנות זה יהיה מטופש!

אני לא בתקופת בגרויות עכשיו(יש לי עוד זמן) וזה לאגאהלהיותיהודיה

בס''ד

זה לא עניין גדול להפסיד מדי פעם יום לימודים.

ואם כל אחד היה אומר שהמאבק לא על כתפיו- על הכתפיים של מי הוא יהיה???????????מבולבל

לא *כל* המאבק על כתפייךענבל

בס"ד

 

ברור שכל אחד מאיתנו עוזר אבל לא כל אחד מאיתנו מקיים את המאבק.

ותלוי למה את קוראת מדי פעם כי מהודעתך נשמע שאת ממש מזלזלת בלימודים שלך.

ואולי יש לך היסטוריה של אחת שלא מגיעה ללימודים?

או שיש לך מה להשקיע?

אולי ההורים שלך יודעים שאת צריכה להשקיע ושיש לך בדיוק באותו יום משהו חשוב בלימודים?

לימודים זה חשוב!!

ולעולם אל תזלזלי בזה.

בקטע הזה אני מסכימה לך להקשיב להורים שלךאבודה!
כמה דבריםשואף לאור

א.מה העניין "ללכת מכות" ,אנו באים להפגין לשמה של התורה והאחיזה בארץ או משהו אחר ? אם לשם התורה אז אסור להרביץ ליהודים אסור להיות עיוורים,מצד אחד להגן על התורה ובאותה דרך ממש לחלל אותה.זה לא שיקול אישי,אסור זה אסור.

בעניין ההורים,להורים שלך אכפת שלא ירביצו לך,הטענה שזו בעיה שלי לא תספק שום הורה.

 

ב.הדברים לא צריכים להיות בסתירה.למה שהם יהיו ?

 

ג.בהערה צדדית צריך ללמוד מה המקום של בנות בהפגנות כאלו ומהו הגבול שעובר את הצניעות שאסור לעבור.

אני מאוד מזדהה אבל...ענבל

בס"ד

 

תזכרי שלימודים זה כן חשוב!!

בהפגנה יפגינו המון, מחר היא תיגמר.

ככה כל הפגנה.

ואת לא תלמדי.

זה ידפוק לך את כל החיים!!

 

אם לא אכפת לך מציונים אז את בבעיה אחרת..

גם לי לא אכפת אם קיבלתי 50 או מאה אבל אני כן משתדלת לקבל מאה.

כי אם לא אעשה זאת, בעתיד לא יהיה לי מה לעשות, אני אדפוק לעצמי את כל חיי.

 

הפגנה אחת בסדר, גם אני הלכתי לצעדה על גבעת האולפנה ביום של לימודים, אבל לומר "לא אכפת לי מציונים, לא אכפת לי מתעודות, יש לי משהו קצת יותר גדול עכשיו על הראש" זה שגוי לגמרי.

 

אני דווקא לא מאחלת כל כך שירבו כמוך...

אני אשמח שהמון יהיה להם אכפת מעמ"י ומא"י וכו'

אבל לא ככה.

תפנימי שכמה שא"י חשובה גם החיים שלך חשובים.

ולימודים זה דבר שעוזר לך בחיים.

 

אני מאוד רוצה לנסוע למאחזים או לכל מיני מקומות אבל אני לא עושה את זה כי ההורים שלי לא מרשים, יש לימודים.

ותכל'ס, אני מבינה אותם, הם דואגים לעתידי.

וכן, עכשיו אני מבינה שזה דבר חשוב.

 

אז תביני את ההורים שלך.

ותאמיני לי שהפגנה אחת לא שווה את המריבות האלה.

או להפסיד דברים חשובים לא פחות.

ולימודים זה דבר חשוב לא פחות!!

אא"כ את מתכוונת כשתהיי גדולה ללכת לעבוד בחקלאות ולשם כך אני לא חושבת שצריך הרבה לימודים בבית ספר.

 

אם הם לא מרשים כי הם מפחדים או משהו אז יש מקום להסביר וכו'.

אבל תביני שלימודים זה דבר חשוב והזלזול שאת מזלזלת בהם הוא לא ממש נכון.

 

אני מניחה שאת לא בבגרויות ומתכונות עדיין כי את יותר צעירה נכון?

אז אולי עכשיו את עוד איכשהו קצת צודקת שפחות צריך להשקיע..

אבל גם בשנים האלו את צריכה להשקיע בשביל הבגרויות\מתכונות (ואל תגידו לי שבכיתה ט' אוז-ח לא צריך ללמוד כי לי אמרו את זה וקימתי את זה על הצד הטוב ביותר וזה הרס לי את כל הלימודים.)

גם השנים האלו חשובות

ואם תזלזלי, את תידפקי.

 

מצטערת אם נשמעתי תקיפה זאת לא הייתה הכוונה.

אגב, באמת אם זאת הפגנה אחת אז יש מקום לדבר, אם זה בגלל פחד אז יש מקום לדבר, אבל אם זה כי את מזלזלת בלימודים והם רוצים שתלמדי אז תשקלי את זה פעמיים ושלוש פעמים.

מבינה אותך!פיתה פיתה

ההורים שלי חוצניקית.והיא לא הזכירה את זה סתם.

החינוך בחו"ל שונה.

והיחס ללימודים שונה.

 

להפסיד יום לימודים זה לא נורא.

תנסי לדבר עם ההורים,אבל גם עם לא,לא נורא,תבואי אחרי הלימודים למאהל,הרבה פחות ישעמם לך..

...טובי =][=

 

אני לא חושבת שזה קשור להורים חוצניקים. אלה דווקא להורים אקדמאים. הורים אקדמאים, פחות ידרבנו להשקעה בלימודים, מאלו שחסר להם השכלה אונברסיטאית. שרוצים שילדהם יצלחו בחיים.

(בתור בת לשני הורים אקדמאים,ואמא חוצניקית.)

 

ולעינינו, תנסי לדבר איתם על הפגנות באישור המשטרה. יש לנו זכות למחות, זה חלק מדמוקרטיה.

(רק שאת המאהל מול בג"צ בקושי השיגו לו אישור.. הם לא רצו לתת להם עוד ימים..דמוקרטיה  לסודנים!)

 

תנסי להגיד להם שאת הולכת עם כמה חברות, ורק מראות נוכחות.. לא תהיה סיבה שהם לא יסכימו. גם אולפנות מוציאות לפעמים את תלמידותהם להפגנות.. זה חוקי. ואין שום סיבה שתעצרי.

 

והכי חשוב, על תצרחי עלהם. זה יגרום רק את המצב ההפוך..

מנסים לפעול עד כמה שההורים מרשים. ולעט לעט הם מרשים יותר..

 ואם הם הלכו להפגנות לפני הגרוש, תמליצי להם לבוא איתך עכשיו . הם יראו שזה לא כזה גרוע..

gbck630גאהלהיותיהודיה

בס''ד

את אומנם לא מכירה אותי,אבל:

אני לא מזלזלת בלימודים,

ואני לא מבריזה

ולא היה לי משהוא חשוב באותו יום.

אם את צריכה הוכחה אני יכולה להראות לך את התעודה שלי(והאולפנה שלי ברמה מאד גבוהה).

 

 

(ואני גם לא רבה אם ההורים שלי, מקסימום מתווכחת.)

 

 

בסדר,זכותך לחלוק עליקורץ

א. שמי ענבלענבל

בס"ד

 

(כיף לקרוא שיש מישהו שעוד לא יודע את זה )

 

ב. תראי, אני לא מכירה אותך. אמרתי את דעתי על פי מה שהבנתי מהודעתך.

אם טעיתי אז עימך הסליחה זה לא כוון אלייך

 

אם זה יום אחד אז סבבה לבקש...

כל הכבוד!חגי לנדסברג

שירבו כמותך בישראל!

לא רק חוצניקים ככה!אש להבה

אמא שלי נולדה בארץ (היא היתה כמה שנים טובות בחו"ל, אבל לא כל הזמן) והיא גם לא מרשה לי להפסיד לימודים ולצאת לכל מיני מקומות, וגם לא לאחי הגדול... (רק לפעמים)

ענבל:גאהלהיותיהודיה

בס''ד

א.עליתי על זה(נכון שאני גאונה?!חיוך גדול)בדרך כלל נהוג להשתמש בכינוי ולכן השתמשתי בו,אם את מעדיפה שאני אקרא לך עבל- בשמחה.

ב.זה לא קשור כ''כ לתדירות,זה קשור ליחס של הורי לענין הזה.

יש לך מושג כמה זמן לקח לי לשכנע אותם שיתנו לי לצאת להפגנה ביום רביעי?!

(האמת שלא לקח יותר מידי זמן לשם שינויקורץ....)

סתם שתדעי לך שקיבלתי אישור מההנהלה להוציא 70 בנות(+כל האחרות שהלכו) לצעדה.

מסקנה:זה כן ענין חשוב שבגינו מותר להפסיד לימודים.

 

קיצרחיוך

ברור שזה עניין חשוב!!ענבל

בס"ד

 

וברור שמותר מדי פעם להפסיד לימודים

רק הבאתי נקודה אחרת שהייתה נראית לי וכנראה טעיתי בה.

זה הכל

כ"כ כ"כ כ"כ מזדהה... הורים פולנים...אחת העם...
את רוצה שאני אלך לדבר עם ההורים שלך? מרדכי
עם ההורים שלי??גאהלהיותיהודיה


עם ההורים של אחת העם...מרדכי

בס"ד

 

אני יכול גם אם שלך, אבל פשוט ההורים של אחת העם הם דודים שלי, אז זה יותר פשוט

לא הבנתי מאיפה זה הגיע......גאהלהיותיהודיה
כדאי לראות למי הגבתי.. זה יפתור את הבעיות האלו מרדכי
חח... מרדכי=) ^^אחת העם...
עבר עריכה על ידי אחת העם... בתאריך כ"א סיון תשע"ב 21:34

להורים שלי לא כ"כ נשאר למי לדאוג...

הם אמרו לי שאני לא אהיה חמומת מח וכו' וכו'.

 

אוף!!!

זה כזה מעצבן!! אז מה יקרה אם אני אסע באוטובוס עם חברה לבית אל!!!

מה, בתוך ירושלים אפשר וקצת מחוץ לירושלים א"אמבולבל

 

אפשר לחשוב, מה, אחים ואחיות שלי לא נאבקו בגוש ובעמונה?! נאבקו! אז מה אם אני הכי קטנה?!?!

 

~ סוף פריקה~

אני חושב שזאת בדיוק הבעיהמרדכיאחרונה

בס"ד

 

מכיוון שהאחים שלך חזורו עם סמנים של מכות (אם אני זוכר נכוו) והם נורא נבהלו אז הם עכשיו פוחדים עלייך שגם את תחטפי מכות (כמו אחותך א') ולכן הם לא מסכימים לך (לפחות כך אני משאר).

אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברלאחרונה

או לשטו"ל

חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך