אפשר להתחיל במשו סופר קליל{כמו בנין אמונה-שבי חברון ועוד סגנון של ספרים קלילים כדוגמת הרב אבינר וכו}

ואפשר וגם רצוי{תלוי אם יהיה לכם קל או כבד} ללמוד מסל"ש

בהצלחה =]

ואם מעניין אותה בכלל ללמוד בפגישות או היא מעדיפה לעשות משו אחר..

מעניין אותה חסידות? איזה סוג? (ברסלב, חב"ד, נתיבות שלום וכו')

מעניין אותה רמב"ם? רס"ג?

אולי בכלל גמרא? (כן, כן, יש גם בנות שאוהבות ללמוד גמרא)

או הלכה?

או שבכלל היא רוצה ללמוד ביחד את הספר החשוב הנורא והאדיר "גברים ממאדים נשים מנוגה"?

או כל ספר עיוני מעניין אחר?

וכנ"ל מה מענין אותך?

בקיצור- אין אדם לומד תורה אלא ממקום שליבו חפץ....

ועוד רעיונות- ללכת ביחד לדוכני ספרים ולדסקס על ספרים שקראתם או להקריא קטעים נבחרים,

לעשות פיקניק בים

באולינג

להתנדב במקום שמעניין את שניכם

ללכת לחברים לארוחה

לחלק סמיילים לאנשים ברחוב

לנסות למצוא גג גבוה שאפשר לעלות עליו (אבל חובה להביא אתכם מצלמה!)

ללכת ביחד להצגה\הופעה (של דוסים כמובן ) (ממולץ- מופע פליי-בק ולא להתפדח לעלות לבמה!)

לטייל (במקומות שבטוח יהיו שם אנשים כדי שלא יהיה ייחוד)

לשחק משחקים של דייטים (אם שניכם בקטע..)

להביא אלבומים מהילדות ולעבור עליהם עם כל הסיפורים של כל תמונה יכול למלא כמה דייטים..)

רק שלדעתי לימוד יחד הוא רק לאחר ששניכם כבר סגורים על הקשר

אחרת זה קצת מפספס את המטרה ואפילו מקשה על הבדיקה

ת'כלס...אני מסכימה עם כל מילה

היו לי 2 קשרים שהתחילו נפלא ולמדנו..

ובאמת הרגשנו את מתיקות הלימוד

לא משנה אם זה ספר אורות

או בגן האמונה

אבל כנראה שכחנו שפה באנו לבחור אישה\איש ולא חברותא......

המטרה בפגישה היא לתאם ציפיות\השקפות בקשר לבנין הבית ולא למצוא חברותא...שגם זה נחמד...

אם הקשר מתקדם..וכבר מתארסים....תהנו כל החיים ללמוד...

זה רק מכוון יותר למטרה האמיתית..

מעורר שיח..

מגלה צדדים חדשים באדם שמולך..

זה לא ללמוד סתם כדי לסמן וי- "הנה אנחנו דוסים",

זה לימוד עם מטרה בונה, מתוך התבוננות משותפת.

לפי דעתי זו קומה נוספת וחשובה לא פחות,

באמת אפשר לראות מכך הרבה אור ולהרוויח המון. מניסיון..

ללמוד- בנחת. להזהר שלא נגיע למקום של לבחון את האדם השני ע"פ הלימוד שלו, מה הוא אוהב ללמוד, האם אוכל ללמוד איתו ביחד וכ"ו כי לא (רק) לשם כך נתכנסנו. במפגש חגיגי זה.. בוודאי שזה פותח שיח, מעלה דברים שאפשר לדבר עליהם, להתכוונן יותר לשאיפות משותפות ועוזר להאיר את האדם שמולי, אך אולי אפשר לסכם זאת במשפט אחד- "לא המדרש עיקר אלא המעשה" כאשר הכוונה היא לראות את האדם בכללותו, מידות, אישיות ולא רק דרך לימוד..

מקווה שהובנתי..

בס"ד

כאחת שמצוייה מאוד בעולמה של תורה (על כל המשתמע מכך)

אני חושבת שלימוד ביחד יכול להביא להרבה דברים טובים! א. זה מעיף את הקשר אלפי דרגות קדימה. ב. אם הבחורה מבינה בסגנונות הלימוד- זה יכול מאוד לעזור להבין את המקום התורני של האיש.

ולא, אני לא חושבת שלימוד בצורה בקיאותית או אליבא דהלכתא פחוּת מלימוד עיון. אבל זה ראש אחר, ואם יש עוד פרמטר- למה לא להשתמש בו?

מעבר לכל זה- תמיד כיף ללמוד עם בייניש...

אני ואשתי לומדים ולמדנו עוד לפני החתונה, ממש ממש נחמד!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים