הקטע עם הפאדיחה  זה דבר שאף פעם לא הבנתי.

אם מפריע - מובן.

אבל מה אפכת לכם מה אחרים חושבים.

כשאני אוהב מישי- לא אכפת לי מה כל העולם חושב עליה. היא שלי ואני אוהב אותה.

וכן, שווה להמשיך כמה פגישות.

מראה זה דבר סובייקטיבי, וכמה שאנחנו יותר אוהבים מישו הוא נראה לנו יותר יפה (כמו שאמהות אומרות שהתינוקות יפים למרות שהם מזה מכוערים). על עצמי שמתי לב שהיופי של הבחורה השתנה בעיני אחרי כמה פגישות, ושוב אחרי עוד כמה פגישות.

בקשר לשידרוג-

אם הוא מפריע בגלל איך שקוב"ה ברא אותו, אז סבבה. אין איך לשנות אותו.

אבל אם זה בגלל  הלבוש - לשנות לבוש זה מאד פשוט.

לרוב הבנים זה קטע שלא משנה כ"כ, הם לובשים מה שיש, לא משקיעים בזה יותר מידי מחשבה.

אז כדאי לנסות להתעלם מזה ולהסתכל עליו במבט שונה קצת, על איך שהוא באמת. ואולי גם לדמיין אותו עם בגדים אחרים...

בטח בפגישות הראשונות, בהן כמובן עדיין לא מתאהבים, ואם כן - אז באמת גם אני לא מבינה מה יש להתפדח.

דוגמא להתפדחות: פגישה שנייה. יושבים באיזו גינה ואוכלים גלידה. הבן אדם אוכל את הגלידה בצורה מצחיקה. הקשר עדיין לא כל כך חזק, כאמור. טבעי להתפדח... לא? (בל נשכח שבמצב זה האדם עדיין "זר" במובן מסוים)

זה כיף, זה נותן קצת רטיבות לפגישה, ויש אחרי זה מה לספר...

כמובן רק אם זה באמת התנהגות מביכה ולא סתם משהו שמפדח אותך כי הקשר בתחילתו.

תנסי לחשוב אם היית מתפדחת מהתנהגות דומה של חברה ותיקה (ובכוונה לא השויתי לאח כמו חברה שלך).

אני מעולם לא התפדחתי בדייט מהמישהי 

גם שהיו הבנות הכי מוזרות.

מי שמכיר אותי, מכיר אותי ואמור לדעת מי אני וזה לא ישנה לו את המחשבה עלי

ומי שלא, הוא גם לא יכיר אותי אחרי

אולי ההגדרה היא אי נעימות מהבן אדם עצמו. שלא נעים לך להסתובב/לדבר איתו, ואת יותר מתפדחת שיראו אותך איתו, כי גם ככה את סובלת מנוכחותו ולא רוצה שיחשבו שזה רציני... אם אחרי מס' פגישות זה לא נעלם, אין טעם-את סתם מטעה את הצד השני שמתפתח משהו רציני, והכאב גדול יותר.

(אדם שמדבר בקול רם, צוחק צחוק מוזר, אוכל מוזר וכו'... כמובן הכל תלוי ברמה של עד כמה זה מפריע. לא ישר לחתוך, אבל אם זו רמה שזה בלתי נסבל ואדם מרגיש שהוא לא יכול להכיל ולחיות עם דבר כזה...)

אלא הכל תלוי ברמת ההפרעה.

שמתביישים להמצא אתו יחד?

מצאו לעצמכם מישהו או מישהי שאתם גאים ושמחים להכיר ולהיראות במחיצתו.

אם הדבר נעשה דרך שידוך כלשהו (דרך חבר/ה, שדכנית, דודה...) איך אפשר לדעת לפני כן שהשהות במחיצת אותו בן אדם תהיה מפדחת? כל השאלה כאשר אחר הפגישה הראשונה נוצרת תחושה כזו - האם להמשיך בכ"ז לפגישה שנייה? ואם כן, האם להמשיך שוב בשלישית וכן הלאה... ומתי עוצרים? זה היה הבסיס לויכוח פחות או יותר. האם "לתת לזמן לעשות את שלו", כי למרות הכל השיחות והפגישות זורמות ונעים לדבר, או לחתוך?

אני רואה שאני מתקשה בהגדרת ה"פאדיחה"... אני מרימה ידיים!

שנוכל לדעת איך הוא נראה, ולפעמים תמונה לא אומרת דבר עד שהוא פותח את הפה..אז איך נדע אם טוב לנו או לא?? קצת הגיון לא הזיק לאף אחד....

בחורה שבהמשך נהיה לנו חיבור מצויין (עד הפרידה).

בהכירות לא ממש התלהבתי מהמראה החיצוני וקצת נרתעתי.. לא שהיא היתה 'לא יפה' זה פשוט לא מה שהצטייר לי בראש..

אבל בהמשך היא היתה בשבילי הבחורה הכי יפה בעולם!!\

מסקנה - לא כדאי להתקבע על משהו.

אלא על כל מה שקשור בחיצוניות: תנועות גוף, צורת דיבור, קול...

שאתה שואל שאלה בפורום דתי לאומי?

אמנם יש פה טיפה ניקיות בעיקר נראלי מהמגזר החרדי

אבל הייתי ממליץ לך לנסות להגיע למקומות שיש בהם יותר חרדים, לא שאני מספיק מכיר...

שדכנים מיזמים חברים

לא להתייאש

להתפלל

שאל תוותר מיזמים בגלל שהם לא נראים

גם מיזמים שיש סיכוי קטן - מצטרף למכלול הסיכויים

אתה יכול לפרסם שם גם את עצמך.

https://chat.whatsapp.com/BZv5k2y7qYr3RZMmSKjAmd
 

טובים השניים- שידוכים למגזר דתי💜

אל תתייאש. אתה נשמע בחור טוב ואיכותית שהרבה בנות ירצו. רק צריך לחפש במקומות הנכונים. אתה לא צריך לרקע שלך להוריד לך. ההפך. זאת המעלה שלך שעל אף שלא למדת בישיבה אתה משקיע עצמך בלימוד והתמדה. תציג את עצמך באור הטוב והחיובי שלך, שהצד השני יוכל להתרשם מזה.

תן לחבר טוב/רב/שדכן שמבין אותך לומר את האמת ולפרגן עליך. אדם לא נמדד רק בנתונים הטכניים. בהצלחה!

שידוכים כהלכה

ושגרירים בלב

בשניהם יש בסיגנון הזה

ואם תשלח כרטיס אני יכולה להעביר לחברה שהיא שדכנית במגזר הדתי חזק 

דבר שני לשאול דברים שאני יודעת שמשמעותיים לי שעליהם יפול או יקום השידוך.

דבר שלישי לקבל קצת מידע על האדם שאני הולכת לפגוש. זה לא כיף להגיע בעיניים עצומות.

אפשר גם לקחת את המידע ובעזרתו לקחת את הפגישה הראשונה בפרופורציות נכונות,נגיד אם אומרים לי שהוא ממש חברותי וזה חשוב לי ובפגישה הוא לא היה ככה אני אדע שזה כנראה מהתרגשות וכו' והוא לא ככה ברגיל.

ואמנם לדבר עם חבר אולי מרגיש להגיע פחות עם עיניים עצומות, אבל בפועל… את באמת יודעת יותר? 

גם לי חשוב להוציא הכי טוב את חברה שלי אבל אני לא אשנה ואשקר על האישיות שלה. אני מסכימה שבבירורים אנשים מיפים דברים אבל הם לא יכולים לשקר על עובדות או על האופי האמיתי.

וגם לא כולם רוצים את אותו הדבר. יש כאלה שלא רוצים מישהו חברותי ויש כאלה שזה חשוב להם או שבכלל לא משנה.

(זה מזכיר לי ששאלתי פעם אחת בחור על החכמה של חבר שלו והוא אמר שהוא לא הכי חכם)

כן בהחלט כן, לפני הבירורים ידעתי א ב ועכשיו אני יודעת ש א ב באמת נכונים ויש גם את ג וד ואני קצת מכירה ומבינה את מי אני הולכת לפגוש, נוצר סקרנות ואולי יש לי כבר נושאי שיחה שהייתי רוצה לשוחח איתו עליהם, או דברים שהייתי רוצה ללבן שעלו מתוך הבירורים. זה בהחלט חשוב.

אני מבינה שיודעים יותר אחרי הבירורים, אבל אלא אם כן זה משהו קריטי , מה באמת מתברר שם? משהו שישנה את דעתך לגבי הבחור?

הסקרנות שלי בדייטים באה בעיקר מהרצון להכיר, ב"ה אף פעם לא הייתי צריכה לחשוב בכוח על נושאי שיחה חח, אבל בכל זאת.

אני פשוט חושבת שזה יעיל רק אם באמת ההצעה מגיעה משום מקום, אבל בדרך כלל זה סתם לבוא עם עוד תיוגים על האדם לפני שעוד נפגשים.

אם מקבלים מספר של חבר קרוב אפשר לקבל מידע אמין.

אם את לא צריכה לברר אל תבררי אבל יש גם אנשים אחרים שלוקחים את הפגישות ברצינות ורוצים לברר כדי לדייק למה שהם מחפשים.

אם אתה לא מברר זה נתפס שאתה כך וכך.

יש גם עניין של לקלוט את הטון שהחברה מדברת עלייך ולא רק את המלל. אפשר גם להגיד תספרי לי עליה במקום לעשות את זה בצורה של שאלון.

אבל באופן כללי זה נכון שהבירורים לא כ"כ תורמים לבנים כי הם פחות ערמומיים וכי לבנות יש יותר טקט בד"כ אז הן יותר ייפו את המציאות.

ניסית פעם לענות לטלפון של הבירור בעצמך כשהוא חושב שאת החברה?

היו לי מורות טובות

גם בד"כ גם ככה נדע מה שאלו חחח, וגם להפך.

פשוט אף פעם לא נתקלתי בשאלה שבפועל באמת הייתה לגיטימית לשאול, באמת שלא.

אף שאלה שהייתה אומרת אם אני או חברות שלי מתאימות לבן אדם או לא …

נניח שלמישהו חשוב מישהי חברותית שיהיה נוח לה ערבים עם החברים שלו, אין שאלות שיכולות להתאים לכך?

או מישהו מחפש מישהי רגישה ששמה לב לפרטים, אין שאלות שיכולות להצביע על כך?

או מישהי מחפש מישהי צינית, אין שאלות שיכולות להצביע על זה?

(כל הדוגמאות אפשר גם הפוך)

נשמע לי הזוי

איך אפשר לצאת רק בגלל פרטים טכנים + כמה תכונות אופי + קצת סיסמאות...???

אף פעם לא הבנתי את זה.

וזה ממש לא רק הטון. אפשר לתת דוגמאות ביחס לחברה לנדיבות שלה או לחכמה שלה או אערף למה.

אפשר לחדד את הסגנון הדתי שלה, גם על פי מה היא עושה או לא וגם על פי עוד דברים שהחברה יכולה לספר.

ערמומיות? מאן דכר שמיה

הרבה פעמים בכרטיס אישי כתוב יותר דברים טכניים, או במילה שתיים ורציתי יותר להבין מה זה אומר (לאיזה רמה בדיוק מתכוונים כשכותבים חכם/מסודר/אחראי וכדומה), ומי שמציע לא תמיד מכיר טוב את הבחור או הבחורה אז לא יכול לעזור. אבל כן לרוב פשוט ביקשתי שיספרו לי עליו קצת, ולא שאלתי שאלות ספציפיות, וככה אתה מבין מה הדברים הבולטים בו, ממה שהחבר בוחר לספר עליו

אם להוריד כבר בשלב הבירורים?

לא משעמם לי בחיים ואני לא אצא לפגישה סתם אם אני לא רואה פוטנציאל.

וכמו שאמרתי, לא השתמשתי בזה רק כדי לסגור פינות, אלא כדי לדעת עוד על הבחור. אם בכרטיס אין כמעט מידע, אני ורצה לדעת עוד בשביל לדעת אם זה רלוונטי או לא. אם כתוב שהוא אוהב לטייל, זה יכול להיות בכמה רמות שונות, ואני רוצה לדעת כמה כדי לדעת אם מתאים לי או לא. אם אני מבקשת מהחבר שלו לספר לי עליו והוא מספר לי כמה הוא עוזר לחברים, זה פרט שאני כנראה לא אגלה בפגישות הראשונות איתו. אני רוצה לדעת על הבחור קצת יותר מפרטים משם ומה הוא עושה בחיים אז אני מבררת

אישית, לא יצא לי לברר המון, הפעמים היחידות שביררתי היה כשהיה תיאור של משהו בפרטים שלא הייתי בטוח מה הכוונה והבירור לרוב סיפק את התשובה שאפשר לוותר על להיפגש ולחסוך את הזמן לשני הצדדים.

אם מי שמבררים אצלה מבינה שאין שום תועלת ב"לשווק" את החברה ועדיף שתענה בכנות זה יועיל באמת, אם היא תחשוב שמטרתה לשווק היא מייתרת את הבירור.

למרות שהרבה פעמים אפשר לשאול פשוט את מי שהציע את הבחור/ה.

אבל אני באמת חושבת שלרוב זו שיחה ממש לא קריטית, מה שאלת שבאמת הכריע לך אם נכון להפגש או לא?

אוכל לספר במסר ולא כאן, זה אאוטינג.

לפחות חמש פעמים אצלי זה היה קריטי.

המציע לעיתים נותן תחושה שהוא מנסה למכור, אז התשובה פחות כנה.

אם מנסים למכור זה לרוב פוגע, עדיף לקבל תשובה כנה ואמיתית שתלמד אם הזמן שווה לשני הצדדים או לא. מי שמוכר בצורה לא כנה בסוף פוגע בשני הצדדים.

זאת שיחה שבא נבנת תמונה בראש של אישיות מסויים ולא רק את אוסף הפרטים של הכרטיס.

חבר/ה טוב/ה פשוט שופ ךאת מה שהוא חווה מהאישיות.

זה הכי בזרימה והכי אנושי. ממש לא סנובי.

איך בדיוק אני אמור להחליט אם מתאים? לפי כמה שורות בכרטיס?

חברה יכולה לענות על מה שחשוב לי לדעת. ויותר מזה - יותר חשוב איך היא מספרת מאשר התוכן.

לדוגמא, כאשר שואלים אם מישהי תורנית אפשר לקבל תשובה יבשה של "כן" או לשמוע בקול של החברה עד כמה זה חשוב לה. הבדל של שמיים וארץ.

לגבי רושם רע על החברה - נתקלתי בזה. לדעתי החברה הזו פשוט פושעת. זה לא התפקיד שלה להחליט בשבילך, רק להעביר לך את המידע בצורה נכונה.

את מוזמנת לברר עם חבר ולראות אם מתאים לך ולא להיות תלויה בשריטות של החברה שלך. 

בנוגע לתוכן - כל כך הרבה הנחות יסוד והכללות.. 

בגדול העניין הזה של לברר דרך מספר של חבר/ה דוד/ה סבתא/סבא וכו וכו מאז ומתמיד היה בעייתי בעיניי..

א' כל- רובא דעלמא לא בקיאים בהלכות לשון הרע ומה מותר ומה אסור לספר וכל אחד ככל העולה על רוחו ועל פי שיטתו שהיא מגלה את שוטותו(ר"ל כמה הוא שוטה) מדבר כהנה וכהנה, ויש מצב שהרס והפיל המון שידוכים שהיו צריכים להיות.

ב' כל - למי זה עוזר? גם אם נניח הבחור או הבחורה הם בעלי איזו מידה מגונה..הסבתא שלה תגיד שהיא כעסנית? חבר שלו יגיד שהוא קמצן? ואם כן-מתי זה עןבר על פסקה א' שדיברנו בה מקודם? מתי לא?

אי לכך ובהתאם לזאת, תמיד ראיתי את זה מיןתר עד למאוד ונחוץ רק בחוץ.

אם יש דברים מורכבים באמת צריך לחשוב על איך להציג אותם אבל לא כל מורכבות קטנה מציגים בבירורים

לפני שפגשתי כל בחורה הייתי מתעקש שיתקשרו לרב לבירורים עלי.

היה לי עניין שבגללו בנות פסלו אותי והרב ידע על זה והיה מדבר איתן על זה.

בסך הכל מגיל 21 עד גיל 26 יצאתי עם 5 בנות אמיצות שהעזו לפגוש אותי, כל השאר לא היה לי עניין בהן בכלל, עם החמישית התחתנתי.

בשביל מה לבזבז אנרגיה, עצבים, כסף ומפחי נפש על מדוייטות שלא יתחתנו איתך? זו היתה המסננת הכי טובה בעולם.

את אומרת לא שמעת על שיחת בירורים שהועילה למישהו? הנה  שמעת, שמחתי לעזור.

אבל הוא כן עזר לי בכמה מקרים. ככה אפשר הרבה פעמים להבין הנטיות החזקות יותר שלה.

אם המשדכים מכירים אישית את הבחורה ומספרים עליה הייתי מוכן גם לוותר על הבירורים בשמחה,

אבל בגלל שזה התקבע כשלב מובנה בתהליך השידוך אני מקפיד עליהם, ומבחינתי הם משדרים רצינות.

פעם בתור ממליץ סיפרתי לבחורה שהוא לימד אותי פעם ניגון של חב"ד וחבר שלי נגנב מזה שסיפרתי את זה עליו.

אם הייתי תופס את זה "רציני" ו"טקס" לא הייתי מספר את זה. סיפרתי את זה כי הרגיש לי משוחרר לפרגן לחבר שלי.

שואלים אותך מה אתה יכול לפרגן על חבר שלך או שאתה מדבר עם בחורה שמפרגנת על חברה שלה - מה כזה "כבד" בזה?

את התועלת שבבירורים -

א. זה גם כדי לתת צ'אנס לכרטיסים שהם "לא מושלמים" ולהבין באמת איפה הבחורה עומדת מבחינת מה שחשוב לי ועולה ספק מהכרטיס ביחס אליהם (כמה היא דוסית? וויב באופי ובסגנון, דברים כאלה).
ב. עושה לי תחושה טובה לשמוע חוויה אישית של חברה טובה שמכירה את הבחורה, זה נותן תמונה ורקע בראש. זה יותר כיף, להפגש ככה מוריד קצת קרזיס.
ג. יש דברים שלא נעים לי לשאול מישהי בצורה ישירה ברמה שאין עדיין אמון ולכן אני מעדיף לשאול את החברה. בד"כ פחות מתחבר לי לברר את זה ביחד בשיחת טלפון.

אני ממש לא חופר או בא חשדן לשיחת בירורים. הרבה פעמים 10 דקות זה מספיק ויותר. היתה מישהי שביררה עלי 40 דקות. בעיני, מי שעושה את זה באה בגישה לא טובה גם לדייט

גם בתור חבר - מרגיש הכי משוחרר לספר על חבר שלי. אם הבחורה לא תרצה, בעיה שלה, זה בכלל לא מעסיק אותי שאני מדבר עליו. החובה שלי להיות אותנטי. היא תעשה מה שהיא מבינה.

שזה בשביל ההרגשה שהם עשו עוד בירור

עוד השתדלות מצידם לעשות צעד מושכל

מבחינתי גבר שלא בירר הוא לא רציני אלא אם כן המשדך חבר ממש קרוב של שניהם מה שלא סביר סטטיסטית.

על סמך מה בכרטיסיה מחליטים אם להפגש? אם הוא לומד חינוך או הנדסה? כולם דוס אבל פתוח ואוהב לטייל. שיחת בירורים יכולה לשפוך אור על האישיות של הבנאדם ולתת כיוון אם זה בכלל שווה פגישה או לא. חס ושלום לא בקטע שהאדם לא שווה, כל אחד שווה וראוי, כוונתי האם בכלל יש סיכוי לקשר הזה או לא.

בשיחה אפשר להבין -

דומיננטי, מה הכוונה? האם הוא אדם מאוד קולני? תמיד מסמר הערב? אולי הכוונה שהוא דעתן? אולי יוזם ומוביל?

דוס אבל פתוח - כלומר יש לו כיפה אבל לא שומר נגיעה? מתפלל אבל לא במניין? בייניש שיעור ז' שרוצה להיות אברך לנצח אבל שומע עידן רייכל? מקפיד על קלה כבחמורה אבל חושב שנופש משפחתי זה לא ביטול תורה?

אוהב לטייל - איפה? בעגלות קפה? לעשות את שביל ישראל עם תיק 40 קילו על הגב? חובב חופשות בחו"ל? סתם בקטע של טבע אבל לא בעניין של לטפס את האוורסט?

וכו' וכו' 

הם החשובים.

תחומי העיסוק, מקצוע, הם באמת משהו שלא צריכים להוות משקל בשיקולים במציאת החיבור בין בני הזוג

מכירה המון זוגות סביבי ששניהם בתחומים תובעניים.  

אם זה ששניהם בהייטק, או שילוב שהוא הייטק והיא עו"ד וטוחנת שעות, או הפוך. או הייטק ורו"ח בחברה ציבורית וכל רבעון לחץ עצום בדוחות הכספיים.  

כולם מסתדרים בטוב.  

אם עובדים במשרות טובות ובזכות המשרות יש אמצעים וכסף, יש אפשרות להעסיק מטפלת פרטית ולהצליח גם לעשות קריירה  

גם תלוי באופי של בני הזוג.  כאשר תפעול הבית, ילדים, אוכל, כביסות, רופאים, טיפת חלב, קניות, להישאר עם ילד חולה (וכאן יש יתרון להימצאות מטפלת פרטית) מתחלק היטב בין בני הזוג, אין בעיה ששניהם גם מפתחים קריירה מקצועית טובה. 

דווקא למורות יש הרבה פחות גמישות לקחת חופשות ולהישאר בבית עם ילד חולה. 

שהייטקיסטים רוצים בהכרח הייטקיסטיות ומתאימים להן ומורים למורות..

זה לא מדוייק לגזור אופי מבחירת מקצוע. אני לדוג' מכיר הייטקיסטים שהם כמעט כמו מחשב מול מחשב והייטקיסטים שהם ממש חברותיים.

אם אני יודעת שבסוף אני אגיע לאותה נקודה של אושר וסיפוק, אני מוכנה לעבוד קשה במשך העשור הזה. בכל מקרה זוגיות זו עבודה קשה. עדיף לי עשור של עבודה קשה ביחד איתו, מאשר עשור של המתנה לבד.

חוץ מזה שככל שהזמן עובר אנשים משתנים ואיתם גם הציפיות הולכות ומשתנות אז כנראה שעוד עשור מה שאקבל ללא פשרות, לא יהיה מה שאני רוצה עכשיו.. 

כל עוד ההתפשרות לא פוגעת במטרת בניית הבית

ועדיין כדי לגלות את זה כמה זהמדויק ושלם (אי מושלם) צריך הרבה עבודה 

אני אומר לו שיציע הצעה וזה יבוא בקרוב

אני בטוח שהם מתכוונים לטוב, אבל עוד מיזם או פחות מיזם כבר לא משנים יותר מדי.

וזה בלי לדבר אם הם יהפכו בעתיד למסחטת כספים כמו חלק מהעסקים האלו. 

ב. אם ננקה את המרחב מאינטרסים כלכליים, על מה אנחנו נשענים?

עוד מאותו הדבר לא נותן כלום.

לגבי אינטרסים כלכליים - צריכים להיות משניים. אחרת את הופכת להיות מוצר. במקרים קיצוניים - יהיה עדיף לשדכן שתשארי רווקה ותשלמי כמה שיותר זמן. 

מה הבעיה בעוד מיזם?

אם הרעיון שלו ייחודי וטוב - מדהים.

אפילו אם הוא בנאלי - גם מיזמים בנאלים משדכים זוגות בסוף.

אני לגמרי יכול להבין את היאוש. אבל הוא לא כלי עבודה.

זה שיא הרציונליות. לנסות שוב ושוב אותו הדבר ולצפות לתוצאה שונה זו ההגדרה של אי שפיות. איינשטיין שם שם.

א. המיזם מציע עניין ייחודי, אתה לא חושב כך?

ב. מיזמים בנאלים ומשמעממים -מקימים בתים בישראל - זה לא נכון?אם זה נכון, מעולה שהקימו אותם ולמה שלא יקימו עוד

במחילה, לא הייתי מספיק בעולם הדייטים בשביל לגבש דעה ולהבין בעצמי.

לפעמים אני תוהה כמה הפער הוא בדיוק של תכונות האופי/רצונות של האדם. וכמה זה אולי מחשבות שהאדם בא איתן מראש, במקום בכללי שהוא נמצא בו כרגע, על מה שם דגש בדייט, ואז גם להצליב את כל זה עם הבן/בת זוג בדייט! אוהו זה מסובך…

הרי זה לא שהרווקים שמעוניינים בזוגיות זה אחוז קטן מהאוכלוסיה. וגם, אני לא חושבת שיש פה איזה תכונה שיטתית שאפשר לשים עליה את האצבע ולהסביר את רוב הסיבות לרווקות.

ואני רק תוהה, בכמה מהמקרים חסר הלדייק בהתאמה מראש, ובכמה מהמקרים זה יותר עניין של "מזל" ואולי אם היית פוגשת עכשיו את ההוא שיצאת איתו לפני שנה, אולי זה היה הולך מדהים ויאללה חתונה.

(הבעיה היא כמובן שזה לא מתמטי, אלא בעיקר עניין של הלב, ובשביל שיהיה סיכוי לדייט צריך להתמסר אליו באיזושהי רמה, מצד שני אם זה לא הולך, משהו בהתמסרות יכול להיות שוחק וכואב. וכמובן כמובן שכל אחד אינדיווידואלי

רק תוהה אם *זה* המיזם שחסר. כאילו, אם הוא יתן מענה, או אולי יכול חלילה לגרום למפח נפש מיותר)

^ברור לי שכל אחד ואחת שונים. ברור. שואלת ברמה הכללית. 

אגב, יצא לי להכיר ממש בקטנה את הלל דחבש ז"ל, יהי זכרו ברוך

לק"י

לא, כי לא רצוי להתחתן עם מישהו שלא אוהבים גם את המראה החיצוני שלו.

וכן, כי תלוי במה מדובר. האם את מוכנה להפגש רק עם מישהו בעל מראה מאוד ספציפי?

אם כן, אז בעיני כדי להפתח ולנסות לפני שפוסלים.

מראה חיצוני רואים הכי טוב במציאות. ויכול להיות שחיבור רגשי לבנאדם, יוביל אותך לחיבור גם למראה החיצוני.

יש גבול במראה מבינה? תסתכלי באחוזים כמה את מורידה

אם אמרו לך את זה הרבה כנראה שזה נכון ואם את לא שומעת את זה הרבה ואת חושבת שחצי חצי הגיוני .

צריך חן .. אבל לא לחפש את מלך היופי להתמקד בשאר הפרטים.

עוד דבר אני חושבת שדווקא נשים שפחות מרגישות בנוח עם היופי שלהן יחפשו אותו אצל אחרים ..

אז לשים לב איפה את לא מקבלת את עצמך

לכל אחד חשוב משהו אחר

חיצוניות זה המון

הבעיה בסינון כזה היא

שמראה כמו כל תכונה אחרת

יכול להפריע ואחרי זה כבר לא

אפילו למצוא חן

וגם להיפך

ככה שסינון ע"פ תכונות

הוא לא בהכרח נכון

זה גם "אנרגיה" שאנחנו קולטים כשאנחנו נמצאים ליד הבן אדם. וזה כבר קריטי למערכת זוגית בריאה.

האישו הוא לא התכונה/ האנרגיה

אלא

איך היא נתפסת

וזה יכול להשתנות מתקופה לתקופה 

אבל קודם כל לא לפסול את זה כ"מראה חיצוני וזהו". לפעמים זה באמת רק זה, לפעמים יש עומק.

חוזרת קצת על דברי קודמיי, אבל מתמקדת במה שכתבת "רק אם... אני מוכנה להקשיב לעוד פרטים". אני לומדת מזה שהסינון החיצוני הוא כבר בשלב ההצעה, וזה חבל, כי תמונה הרבה פעמים לא מספיק משקפת: אפילו את החיצוניות הפשוטה ממש של מראה בלבד, ובטח שלא את השדר הכללי ופוטנציאל מציאת החן החיצונית שתלוי גם בחיוך, מנגינת דיבור, מחוות וכו' (ובטח לא את הפוטנציאל של מציאת חן שאינה חיצונית, אבל זה מובן מאליו)

אם ממש רוצים לראות תמונה לפני, אני חושבת שזה צריך להיות רק כדי לפסול במקרים שממש נראה שיש דחיה. עדיף לדעתי לברר דווקא את כל הפרטים האחרים ולא לבקש תמונה, כי מהחיצוניות (שהיא גם חשובה!) תתרשמי באופן הכי משקף בפגישה.

סטטיסטית את לא נופלת על מכוערים. יש הרבה חבר'ה שנראים בסדר ופשוט לא חתיכים.

הבעיה בלהתחתן עם אדם מכוער היא שאת לא נהנית להתקרב אליו. החיסרון בלהתחתן עם אדם נחמד וממוצע היא שאת תרגישי ש"התפשרת" או ש"יש יפים ממנו", בזמן שבפועל הוא כן יפה וכן מושך ולא מעורר רתיעה.

כל אחד מציב לעצמו את הקו שבין רתיעה להתפשרות, אבל הרתיעה היא די בינארית וההתפשרות היא ספקטרום רחב (יש כאלה שאם הבחורה לא דוגמנית על לא טורחים אפילו)

אני כותבת מה שעולה בי כרגע מול השאלה שלך, קחי רק מה שמתאים ונכון לך.

השלב שאת מדברת עליו הוא שלב שאת בעיקר רואה בו תמונה, ולא פגשת את האדם עצמו והמכלול שהוא. ואפשר להבין את הצורך והרצון להתחבר בנראות לפני שמעמיקים חיבור, זה משמעותי במיוחד לאנשים מהסוג המתמסר, שאם הם נכנסים פנימה הם לא יגידו לא מהר כל כך. ואם את מהסוג הזה, יכולה להבין למה תעדיפי לא להיכנס למקום שעשוי להיווצר חיבור פנימי, כך שאם את לא מתחברת לפן משמעותי שאת הולכת לפגוש כל יום, יהיה פער ביחס כלפי בין ההערכה לפנימיות למה שמתעורר בך בהסתכלות החיצונית.

אז מול זה, אפשר לצטט פה מחקרים על זה שמציאת חן מתפתחת ככל שמכירים יותר חלקים פנימיים במי שמולנו, ודי בשלב ראשוני שיהיה נעים להתבונן בו, ואפשר גם להסביר כמה תמונה אחת סטטית (שלא תמיד היא גם כזו מוצלחת...), לא משקפת בכלל מי הנשמה שעומדת מאחורי התווים החיצוניים האלו, או להתחיל להסביר על האור הפנימי שזורח כשנפגשים עם חכמת האדם שמאירה אותו.

אבל משהו בי אומר שיתכן ויש פה בקשה עמוקה מתוכך, שיש מצב שברגע שתביני מה בעצם את מבקשת, ומה המשמעות הפנימית של מראה כזה או אחר עבורך, באילו עניינים פנימיים זה נוגע אצלך, ואת זה תבקשי במהות של האדם ולא רק בנראות החיצונית - גם תמצאי את הדרך איך לגשת להצעות מכאן והלאה.

ויכול להיות שאפילו תרצי לחזור להצעות שקיבלת.  

במקום הזה מול המקום הפנימי שיודע טוב מאוד לומר ''זה לא'', אולי כדאי להתמקד במה כן משמעותי ולמה זה משמעותי לך. את יודעת מה את מחפשת שם שיתגלה לך על הבחורים מתוך ההתבוננות בתמונות שלהם? אני לא יודעת אם זה המצב אצלך, אבל עולה בי מחשבה שלפעמים כשלא יודעים מה בדיוק מחפשים שם (ויתכן שזה בכלל לא קשור לחיצוניות, אולי מתבטא דרכה אבל זה לא העניין המהותי), הנטייה שעלולה להתפתח תהיה להימנע מהכל ולהכל להשיב בלא, גם אם אין סיבה אמיתית.

וזה מקום שכדאי לעשות בו בירור עומק פנימי כדי להיות מכוונת, קודם כל עבורך, ואחרי זה כדי להיות עירנית ובתשומת לב לזהות את זה במי שמגיעים אלייך, ולא לפספס את מה שיכול להיות הטוב עבורך.

מה בתכלס?

נסי להבין עם עצמך או עם מי שיכולים לכוון בבירור הזה, מה בעצם את מחפשת באותן תמונות ולא מוצאת. מה את היית שמחה ורוצה לראות, ומה ההרגשה שזה מעלה ומעורר בתוכך כשאת רואה מישהו שנראה כך?

(אפשר להתחיל במה את רואה ולהעמיק מה זה אומר שיש לו כך וכך ... מה זה אומר על מישהו שיש לו כך וכך? ומשם להמשיך...).

עוד נקודה שחשוב לומר - יכול להיות גם שיש לך אינטואיציה מאוד חזקה להרגיש מה שייך לך ומה לא, ולא תמיד זה משהו שאפשר להסביר לאחרים. אבל כדי להבין אם זו אכן אינטואיציה בריאה שמגיעה מחיבור או שלילה שמגיעה ממקום אחר (כמו הימנעות, פחדים וכדו') נדרש שם בירור קשוב ועמוק יותר.

שאי ברכה וה' יהיה עימך בכל ההחלטות לטוב לך תמיד.

אני בול כמוך, אם אין לי משיכה(חזקה) חיצונית, קשה לי להמשיך, תיארת את זה מדויק ממש, רק אם יש משיכה חיצונית אז אני מוכן להמשיך לשמוע פרטים.

אני יודע שאם יש חיבור פנימי זה לרוב מפצה על החיצוני ודןוקא ירגיש ממש סבבה אבל מעדיף שלא

לא רואה בזה שטחיות כלל וכלל, גם לא חושב שאני חיצוני או ריק בגלל זה, יש לי המון מה לתת ואני מודע לזה, זאת פשוט נקודה שממש חשובה לי זה הכל, לא צריך לעשות מזה סיפור.

יש לי עוד המון מה להגיד בנושא הזה אבל מרגיש לי שהפורום הנ"ל פחות רלוונטי אז זה בתמצות.

שהחיצוני פתאום נראה אחרת, וא זה חבל להפסיד.

בסוף זה החלטה שלך אם ועם מי להתחתן.

ומין הסתם את לוקחת את כל השיקולים ומחליטה בהתאם

לא רדוד.

כי רק את מחליטה וקובעת מה מתאים לך ומה בא לך טוב.

את תחיי איתו 80 שנה ולא אף אחד אחר.

אז בקטע הזה, את מסודרת גם מפני בורא עולם (לדעתי)

אבל.

את עלולה לפספס בחורים שמאוד מאוד מתאימים לך על הדרך.

ולכן לדעתי זה מה שהכי טוב בשבילך :

את רואה בחור (או תמונה) - אם אין לך משהו -נגד- המראה שלו, 
(הכוונה למשהו שממש אומר לך "לא..אין מצב" )

אז תבדקי פרטים נוספים. אם שם ראית משהו שכן מדבר אלייך, תפגשי.

ככה את לא תוכלי לפספס את מי -שהכי- מתאים לך.

בהצלחה.

בנוסף לדברים החכמים שכבר כתבו,

אני חושבת שחשוב לשים כוכבית על תמונות.

תמונות לא תמיד משקפות לנו מי האדם.

יש אנשים שהם יותר פוטוגניים מאחרים.

להסתמך על תמונה אחת כמו שבד"כ עושים, ולפסול רק על פי זה -

לדעתי ייתכן שאת מפספסת אנשים שבמציאות דווקא לא היית פוסלת על הנראות שלהם.

ולכן לדעתי כדאי לקחת את זה בחשבון - אולי גם לבקש עוד תמונות - ואולי לבוא בגישה הפוכה:

קודם לקרוא פרטים על האדם,

ורק אז להסתכל על התמונה. ואם הפרטים נשמעים סבבה והתמונה לא - לנסות לבדוק עוד קצת, אולי עם מישהו שמכיר אותו, אם התמונה שיש לך משקפת.

אין עניין להתחתן עם מישהו שלא מוצא חן בעינייך, אבל כן כדאי לדעתי להיות זהירים בשיטת הסינון.

רתיעה - אין דיבור לעולם על להתחתן עם מישהו שמחשבה על קרבה ואינטימיות איתו גורמת לרתיעה. זה פשוט לא עובד, ומי שמתעלם מזה גוזר על עצמו חיים של אומללות.

משיכה - יש אנשים יפים מאוד שכשמסתכלים עליהם אומרים "וואו!" והם מושכים את תשומת הלב והיופי שלהם מהפנט. ולכל אדם יש רצון שבן הזוג שלו יהיה עד כדי כך יפה.

אבל לרוב האנשים *יש* משיכה גם לאנשים פחות יפים. אני רואה על עצמי שרוב מוחלט של בנות ישראל כן מוצא חן בעיניי, גם אם הן לא דוגמניות... אבל יש נשים שאני לא יכול להעלות על הדעת קרבה אליהן ואני נגעל רק מעצם המחשבה...

לכן לדעתי המלך המשיח שציטטת מדבר על הסוג הראשון ומכריח שתהיה משיכה כלשהי, אבל לא שחייבים למצוא את המהפנטים והמושכים והשש קוביות בבטן והחיוך מיליון דולר...

אני יוצא כיום עם מישהי והיא בכנות מאוד יפה, ובהמון סיטואציות אני מתפלא עד כמה היא יפה ושמח בה. אבל כשאנחנו ליד נשים יפות ממנה צובט לי הלב מאוד ואני מאוד משתדל לא להסתכל על נשים כדי שלא יכאב הלב ככה, ומטבע הדברים לידן היא נראית פחות יפה... אבל אני יודע שיהיה לי טוב איתה כי היא *מספיק* יפה, וזה מאוד מאוד משמעותי

אם הגבר שלי יצבוט לו הלב ליד נשים יפות לא רוצה אותו כגבר שלי

כשאתה מאוהב במישהי מאוהב באופי שלה והיא נראית טוב בעיניך , היא תהייה הכי יפה לא יעניין אותך ולא יצבוט לך הלב משום בחורה יפה שאתה לא מכיר בכלל 

אז אין יותר מדי מה לעשות עם זה.

אם יגידו לך שאת חייבת לבחור אחד מבין שני בחורים,
אחד חתיך אבל כלומניק והשני לא חתיך אבל עם מידות טובות.

את מי תבחרי?

צריך לזכור שהרבה ממציאת החן היא מההערכה שיש לך אל בן הזוג, ולאו דווקא מפרמטרים חיצוניים.

ואת זה אי-אפשר לגלות מיד, ואפילו לא תמיד בפגישות הראשונות.

"אסתר (המלכה) ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה"

או חתיך וכלומניק או מכוער עם אופי טוב, אין כזה דבר כן?

ויש המון, שגם נראים טוב(גברים ונשים כאחד) ומלאי תוכן ועם עולם פנימי עשיר.

האמירה שלך היא ניסיון כושל לגרום לאנשים שכן אכפת להם מהנראות של בן / בת הזוג (שאיתו אגב הם הולכים בעזרת השם לחיות כל החיים) קצת מעבר לאדם הממוצע, לוותר על זה וכאילו להבין שיש גם מידות..

שים לב שאף אחד לא אמר שאין מידות, ברור שיש וכבודן במקומו מונח, אבל אמרו שחשוב להם יחד עם זאת, לא במקום, אלא יחד עם זאת מה נקרא בלעד together, יופי ומשיכה חזקה.

ולגבי מה שכתבת

"אסתר (המלכה) ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה"...יש מאן דאמר שהיא הייתה אחת מ4 נשים הכי יפות שהיו בעולם, נכון שזו מחלוקת אבל אל תשכח שיש גם את הצד הזה.

אני לא כתבתי מכוער, אני כתבתי שהוא רק לא חתיך.

אני גם לא אמרתי לה שזה מה שצריכה לבחור, רק לתת לה כלים שהיא תדע להבחין מה חשוב לה ולהתמקד בזה.

ויש הבדל ענק בין אכפתיות מהמראה של בן הזוג לבין ההגדרה שזה הדבר הראשון והבסיסי ביותר שבודקים שבלעדיו לא מנסים אפילו להתקדם.

אין שום הסתכלות על מכלול, וכשלבן-אדם אין הסתכלות על מכלול, אז כנראה שהוא יקבל בן-זוג בהתאם.

ולגבי מה שכתבת על אסתר, זה בדיוק מה שחכמים מנסים לומר (וכנראה שלא הבנת את המסר שלהם).

אם היית בוחן את אסתר באמצעות תמונה - אז היא הייתה נראית לך ירקרוקת.

אבל אם היית נפגש איתה ורואה אותה ממש - היית מבחין בחוט של חסד שמשוך עליה והיית רואה שהיא אחת מה-4 נשים היפות בעולם.

בתקופת הגמרא עד כמה שידוע לי לא היו מצלמות, אבל בכל מקרה למזלנו יש לנו חכמים שלאורם אנחנו הולכים, והבן יהוידע קובע נחרצות שאסתר הייתה יפה, ומוכיח שם שלא סתם "יפה" אלא "יפת תואר ויפת מראה" מדנקט לישנא "יפייפיות" ועוד מוסיף שם "לא הכחישו יופיין מתחילה ועד סוף" זאת אומרת היו יפות בזקנותן כמו בצעירותן, ועוד שאומר שם שאף למאן דמפיק אסתר ועייל ושתי, בא להדגיש עוצם יופיה של אסתר. עיין שם באורך ותרווה צמאונך דוד.

אני הייתי עושה תרגיל בעל שני שלבים , בדרך כלל באמצע השיחה או כשהיא מתחילה לזרום.

שלב ראשון- כשהבחור מדבר יוצרת קשר עין ומסתכלת אליו תוך כדי הקשבה.

שואלת את עצמי איך הוא נשמע לי? איך נוא נראה לי?

בשלב השני ממשיכה להקשיב והפעם מסתכלת על נקודה אקראית באופק.

ואז מפנה את המבט אליו

והשאלה מתחדדת-

האם כשאני שומעת את תוכן הדברים בלי קשר עין, המראה שלו משתנה בעיניי?

האם כשאני מסתכלת ישירות תוך הקשבה אליו משהו מוצא חן בעיניי במה שאני רואה ?

מקווה שזה היה ברור... 

לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים. 

מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?

יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?

כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.

לשניהם בקבוצת ווטצאפ.

יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,

ככה לכמה מעגלים שונים,

יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),

יום משפחה מורחבת (לכל צד),

יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,

יום הורים ב2,

יום של הזוג ב1

אבל אנשים שתשמח בהם : מורות, מדריכות וחברות וככל שמתקרבים לחתונה : אנשים יותר קרובים ובסוף סבאסבתא אחים אחיות אבא אמא