גם ביהדות יש צורך לאכול כי זה טעים לי..אני אוכל כי אני אדם ויש לי צורך גופני לאכול....לא צריך להצדיק את עצמנו בכך שאנחנו אוכלים כדי לעבוד את ה'..הרי בינינו כולנו יודעים שזאת לא הסיבה האמיתית..אדם אוכל שווארמה כי זה טעים לו וזה מאד לגיטימי..אולי לא צריך לאכול בחזירות אבל לא צריך לחפש סיבות רוחניות למה לאכול...

כמובן, שבשביל לעבוד לשם השם, אנחנו צריכים לדעת גם מה הוא רוצה מאתנו.

איך נדע מה הוא רוצה מאתנו? בשביל זה יש תורה, ובה יש תרי"ג מצוות שבה הקב"ה מגלה לנו את רצונו.

הקב"ה לא ציווה בשום מקום על סיפוק הצרכים הגשמיים.

כל פעולה ופעולה בחיינו צריכה להיות מכוונת לשם שמים-דהיינו לקיום אחת מן המצווות.

סיפוק הצרכים הגשמיים, בכללם הצרכים הגופניים לאוכל, אוויר, שתיה, שינה ובריאות, וגם הצרכים הנפשיים-שלווה, נחת, הנאה ועוד, נועדו אך ורק לשם חיזוק הגוף והנפש בעבודת ה', כי כאשר הגוף והנפש בריאים וחזקים, הם יכולים לתת ביטוי לרוח באופן שלם יותר.

אין מי שחולק על כך שצריך לכוון את כל המעשים לשם שמים (רמב"ם, טור, שו"ע, רמח"ל, מ"ב, הרב קוק, וכן כל חכמי הדורות בעמ"י).

גם השיטה של הרב קוק שעלולה להשמע כאילו החול הוא חשוב מכוח עצמו, אין כוונתו של הרב שהחול חשוב כשלעצמו אלא שכאשר החול משרת את הקודש, אז יש לו חשיבות מכוח היותו חלק מהשלמות שתכליתה הוא הקודש.

חשיבותו של החול לא נובעת רק מכוח הצורך בחול בשביל הקודש, אלא גם מעצם היותו של החול כחלק מהמערכת שבראשה הקודש. אבל עדיין ברור שהקודש הוא מקור החשיבות לכל דבר, והוא תכלית הכל.

גם נזיר חייב להקריב קורבן על עצם ההרחקה שלו מההנאות

ותוספת החומרות עליו. ה' ברא לנו עולם כדי שנשתמש בו, לא

כדי שנדחה אותו.

העיקר הוא לא להפוך את ההנאות למרכז ההוויה שלנו ולא ללכת

עם ההנאות רחוק מדי.

מי שנהנה במה שמותר לו הוא טוב. מי שלוקח את ההנאות ומקדש

אותן הוא טוב יותר.

אגב, הד''ת הזה הזכיר לי שיעור שמתקשר לנושא (איזון בין קודש לחול).

אולי זה שיעור קצת מורכב, אבל הנה:

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=11423&cat_id=3706

חשוב להבין, היהדות איננה כאסלאם שמקדשת את האדם הפורש מתאוות ותענוגות העולם. היהדות דוגלת בשיטה של- להשתמש בתאוות לדברים טובים. אם אדם יאכל שווארמה טובה שתגרום לו לעבוד את ה' יותר טוב- כל הכבוד לו וטוב אם יעשה כך!

לצדיקים ישנה מעלה- שאינם צריכים צ'ופר שיגרום להם להתעלות בעבודת ה' אלא הם לומדים תורה ועובדים את ה' בחשק תמידי.

שהיו כתובים בחוברת של היסתוריה הם לאו דווקא על החסידות אלא על כל ישראל [לשחוט בסכחן מושחזת מטעמים קבליים לדוג'. פחחחחחח איזה שטויות] ויש גם דברים שהוצגו כניראה באור לא נכון (אני  לפחות מקווה שזה ככה מתוך לימוד זכות על החסידים] אני לדוגמא ממש הזדעזעתי מהשאלה השניה (ניראה לי) בחסידות, לומר שאין הבדל בין אכילה ושטיה בכוונה לבין לימוד תורה ועשיית מצוות?????!!!!!

גילוי נאות :אני מגדיר את עצמי כ"מתנגד " לחסידים בעקבות רבותינו מהגר"א ועד הרב צבי יהודה זצ"ל

[ומי שיודע איך אני נראה יבין למה זה סיפור.....]

וודאי שיש מימד של הנאה, אבל הוא לא המטרה באוכל, אלא נלווה..

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות