אל תחשבו אפילו על הבדיחה הזו...

לכתחילה- אני הייתי מחזיר את היריעה למי שקניתי ממנו, ולא הייתי כותב עליה כלל.

בדיעבד- תלוי עד כמה זה מכוער. אם זה יותר מדי מכוער (תבדוק את זה בעוד כמה שבועות, ותן לעוד כמה מבינים לבדוק), אני הייתי מחליף היריעה. אם זה קצת מכוער, לא הייתי מחליף, קורה. אם גם אז זה נראה מכוער, תלוי למי מיועד הספר, וכמה צרות עשו לי וכמה הורידו אותי במחיר, ואם הקונים הגונים ונחמדים. 

יש עוד פיתרון נ''ל 

יש לי את זה אבל לא ניסתי זה המים האלו שכחתי איך קוראים לזה תשאל זה מיועד לקלף שעיר מדי ואם זה לא טוב

או חלק מדי אפשר להוריד עם נייר זכוכית שוה לנסות זה יכול לעזור ולא עולה הרבה כסף 

כמובן זה עוזר לפני הכתיבה בדיעבד אני מסכים עם שלום רק גם תלוי כמה כתבת על היריעה ואם זה לא הרבה אז עדיף אולי להחליף 

בנזין מעורבב בדלק.

בכזה מקרה אני משייף את הפרווה ע"י דרימל (מכשיר שעושה סיבובים ויש לי חלק כמו דיסק קטן שמודבק עליו נייר שיוף) מעיף את כל השערות ועושה לקלף ליטוש +פוליש.

אם אתה רוצה תביא לי אסדר לך

כשאפשר להחזיר את היריעה? מי שמוכר יריעות, שיטפל בזה בעצמו!

אגב- בנזין מעורב בדלק????

של בית מרקחת?

אתה בעצמך יכול להכין את זה. רק צריך לדעת בדיוק את המרכיבים ובכמה אחוזים להשתמש . במוכן מרווחים עלייך הון.

אבל זה צובע את הקלף לכן לא כדאי.

דבק שקוף שאני לא זוכר את שמו, יחס 1/13 אם אני זוכר נכון

לעניות דעתי לא כדאי להשתמש בחומר שנקרא מי קלף כי לא יודעים מה תופעות לוואי שלו לאורך שנים.

כבר מתחילות להתגלות כל מיני צרות בספרים שהשתמשו בחומר הזה

את אחד שמעתי מכלי ראשון והשני ראיתי במו עיני

ה שאני ראיתי, לפני כשנה עשיתי בדיקת מזוזות גדולה (של מאתיים מזוזות בערך) אצל איזה בנק. מזוזות היו חדשות אבל ברגע שנגעתי  באותיות באצבעותיי ראיתי ששחרות של הדיו נמרחת. בירור קצר והתברר שהסופר שכתב השתמש במי קלף (גם משווק אותו) לכתחילה לא נמרח כלום רק לאחר שנה כפתחתי אותם הם נמרחו והכתב היה מאוד פגיע.

מקרה שני, חבר שלי סיפר לי שחמש שנים אחרי שכתב ספר התגלו כתמים חומים על הספר. רק איפה שהכתב ולא בגליונות. לדעתו אפשרות היחידה זה מי קלף.  וכן אמר לי מגיה מנוסה מאוד שזה תופעה שקורת כנראה בגלל מי קלף לא איכותי,

ד"א צריך גם להיזהר מגיר פחם. אם שמים הרבה הוא גם גורם שהכתב נהרס תוך זמן קצר.

יש מצב לפירוט?

מזה אומר הרבה?

ואיך גילית את זה?

זה כמו שאותו סופר יעשה דיו לא איכותי... ואחר-זמן יעשה קילקולים.

יש כמה פרשיות שנכתבו על מי קלף - שעבר עליהם שנה וחצי ואין שום מריחות. מה גם השחור חזק יותר (גם בזמן הכתיבה עצמה) .

אבל יש לי שאלה . למשל מזוזה שהיית על המשקוף 6 שנים. האם ששמים אותה על גבי אור רואים קצת צהוב כזה סביב האותיות. זה דבר ידוע?

זה כלום.
מי קונה פרשיות בשביל שנה וחצי?

פשוט אות והדר בדק מזוזות די חדשות.

המי קלף בשוק הרבה שנים ... רוצים לבדוק -אז תאיכותי ולא כאלה שעושים בבית בלי שום נסיון.

קודם תדע את המרכיבים ואת האחוזים, ואח"כ תבוא להרוס לי את הקלף.

במי קלף זה בסך הכל רכיבים פשוטים.. וכמה נסיונות אתה מצליח. בסך הכל לא צריך שיהיה יותר מידי דבק .

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.