אני יכולה לענות לך מהצד של הילד.

(אני כרגע עם 2, עוד לא מתקרבת למספר שלך)

אנחנו 8 ילדים,

ואמא שלי ילדה את הקטן כשהייתי בת 17.

אמא שלי ידעה לתמרן בין הילדים והבית,

אחרי הלידה היא קיבלה תגובות של- איזה יופ! יש לך ילדים גדולים שיעזרו!

ומה שהיא ענתה היה ש-היא לא בונה על הילדים לעזרה רבה מידי. הבחירה להביא ילד לעולם היא של ההורים,

והם יתמודדו עם היךד.

לא להפיל על הילדים הרבה.

אם הם רוצים לעזור- סבבה, ואם לא, תתומדדי לבד, או שתקרסי?

אז אם אתם מרגישים שתוכלו להתמודד כך, מעולה.

כי אם זה יהיה משהו שיפול על הילדים האחרים שבבית,

הם ירגישו שהם לא אוהבים את הילד הזה (בעיקר הגדולים),

אולי לא ירצו להביא ילדים מוקדם,

ולא יודעת איזה עוד מחשבות יסתובבו להם בראש.

אולי כדאי לעשות שיחה ותיאומי ציפיות עם כל אחד מהילדים- איזה הוא יתרום ואיפה הוא יתרם.

זו הגישה שהייתה אצל הורי בבית,

ובעיני זה מעולה.

בתור אחת למשפחה עם אחד עשר ילדים (אני באמצע) אני ממש מזדהה עם המשפט לא לבנות על הילדים. הבחירה להביא ילד לעולם היא של ההורים, והם התמודדו עם הילד.

כמובן שכדאי וצריך לעודד את הילדים לעזור. חשוב שהם ירגישו שותפים.

אבל שהם לא ירגישו שנאה כלפי הילד או ההורים.

בסופו של דבר, הבחירה וההתמודדות היא של ההורים.

לפני 4 חודשים ילדתי בשעה טובה את ביתי השמינית. הבכור בן 18 וחצי, שעור א', הקטן בן שנתיים וחצי.

ממש המקרה שאת מתארת.

מעבר לגידול וההשקעה בחנוך צריך לחשוב ולתת את הדעת על תקופת ההריון. איך ההריונות שלך? מה מצב כוחותיך ומה מידת התפקוד שלך בבית? לדעתי, אסור להקל בכך ראש.

עד כמה את יכולה להיעזר מבחינה כלכלית ולהסיר מעליך מטלות?

כל תינוק מביא איתו את השפע והברכה שלוץ

נכון, זה לא קל, יש ימים מאתגרים מאד- הגדולים דורשים את שלהם וגם הקטנים, יציאה לבילוי משפחתי מאתגרת מבחינת טווח הגילאים- אבל האושר הוא ענק!
אני משתדלת לא להעמיס על הילדים. לפעמים "נמאס" להם לשמור על אחותם וזה בסדר גמור.

אני לא מהססת לקחת ביביסיטר מהשכנות- שנהנות מכך מאד.

האינטראקציה בין האחים מדהימה- מקוה שימשיך כך.

החלטות נכונות והצלחה רבה!!!

אין עם זה בעיה לדעתי. להפך כל אחד צריך לעזור איפה שהוא יכול.

אחי הקטן מרגיש שאני כמו אמא בשבילו וזה היה שווה הכל.

כמובן שעכשיו האחים הקטנים כבר גדלו (11-18) והם משמשים מעין אחים גדולים לבני בן ה3.

זה תלוי בגישה כמובן. אני לא גידלתי אותם אבל כן עזרתי.

אני מאמינה שאם כל ילד יורד השפע,תעשו בינכם תיאום ציפיות אם מתאים לכם ויש לך את הכוחות והעזרה.

אשרייך!

9 ילדים

אמא שלי מקפידה לתת יחס אישי לכל ילד. 

לקחת להליכה, לשיחה אישית וכד'

גם כשהיא עמוסה ועסוקה, היחס האישי מונע חסכים 

אני בת 24 אחי הקטן בן שנתיים וחצי- קטן ב-3 חוד מהבת שלי..

כלומר , שההתחלה של הקטן תהיה רגועה ?

למשפחה עם 8 ילדים.

אני הבכורה, אחי הקטן נולד כשהייתי בת 17.

(ואמא ל- 3 חמודים)

לא לוותר על יחס אישי גם לגדולים, אישית בשלב מסוים הרגשתי שאמא שלי התייחסה אלי פחות ממה שהייתה מתייחסת אלי בשנים הצעירות יותר, כי היה לה את העומס של לגדל משפחה גדולה ולטפל בענייני הבית (ואני ממש לא מאשימה אותה, גם אני לפעמים נופלת בזה עם הגדול שלי, כי האחרים דורשים יותר).

לשתף אותם בהריון (לא מובן אם את כבר בהריון, או שאתם רוצים)- כמובן לא צריך לשתף אם להביא עוד אחד או לא, ולא בכל פיפס בדיקה, כן לשתף כשאת כבר בהריון, לפני שכל הסביבה יודעת. ממש לא נעים בתור ילד לדעת מסבתא או מדודה או ממישהו חיצוני או לגלות לבד כי פתאום הבטן של אמא תפחה. לשתף שאת חלשה יותר והכוחות שלך כרגע מופנים לגדל את התינוק שבבטן.

להעביר לילדים תחומי אחריות, בשיתוף פעולה שלהם, את תבואי עם רשימה של מטלות אותם את רוצה שהם יבצעו וכל אחד בוחר מה מתאים לו, לא לכפות משימה ולדרוש מהם דברים, אח"כ זה גורם שהם יעשו בחוסר רצון אם בכלל ובהמשך החיים זה עלול לפגוע בהם.

לתת לילדים, במיוחד לגדולים, את המרחב שלהם, זמן עם חברים, זמן לעצמם, לא לשעבד אותם לבית רק כי קשה לך.

הילדים הם שותפים וחלק מהמשפחה והבית, הם לא העוזרים שלך, אם את מרגישה שאת ברמה שצריכה עוזרת- קחי עוזרת בתשלום. הילדים הם שותפים וכשותפים הם צריכים להושיט יד ולהקל במה שהם יכולים, לא כי את חייבת עזרה, אלא כי בית צריך להתנהל ואמא עם כוחות מוגבלים שלא יכולה לעשות הכל.

על פניו זה נראה אותו דבר במילים אחרות, אבל ממש לא. יש הבדל מאוד גדול בתפיסה האם הילדים שותפים- כי כולנו יחידה אחת או עוזרים- כי אאמ קורסת וחייבת עזרה.

נכון שיש תקופות בחיים, במיוחד בזמן ההריון, שהכוחות יותר מוגבלים ואז צריך עזרה יותר גדולה, החכמה היא לא להפיל על הילדים את מה שאת לא יכולה ומעבר לכוחותיהם או שזה מגביל אותם מידי, מצד שאני את כן יכולה לבקש התגייסות משפחתית להקל עליך.

גם בטיפול בקטנים/ בתינוק שיוולד בעז"ה- לא להפיל על הילדים רק כי אין לך כוח, פעם ב..., כשאת מרגישה שאת קורסת וחייבת לנוח, כן אפשר ואפילו רצוי להיעזר בילדים הגדולים, אך שהטיפול בתינוק לא יהיה באופן קבוע על הגדולים, אם הם יוזמים תקבלי זאת בשמחה, אך תתני להם גם את האפשרות לסרב כשאת מבקשת, כדי שהם יגיעו עם כוחות כשהם יהיו בעצמם הורים ולא שירגישו שהם מיצו ילדים עוד לפני שהפכו להורים.

וכל מה שכתבתי הוא מנסיון כאוב

לעשרה ילדים,זה ממש חוויה. כל אחד קיבל את מה שמגיע לו. ובאופן ספונטני כל אחד טרם את חלקו בעבודות הבית .אני הייתי הילדה הכי מפונקת . עד שאחי הקטן נולד שהייתי בת 18 ומאז ועד היום אנחנו שנינו מתחלקים בתואר. הוא היום בכיתה א' .אני מלמדת בביה"ס שלו.ויש לי עוד אחים שלומדים שם אבל הוא רואה אותי בתור אמא שניה שלו וזה די נחמד. יש לי שלושה ילדים וההפרש בינו לבין הגדולה שלי הוא שנה וחצי.

קודם כל אשריכם. כן, גם שמונה זה לא ברור מאליו , ושמעתי מד"ר חנה קטן בשם הרב יעקב אריאל שמצוות פרו ורבו כוללת גם את האחריות לגדלם. אי לכך נכון ומתאים במצבים מסוימים להרגיש שחיבים הפסקה  (כמובן שיש צורך ברב שיפסוק וכו'...). יש לפעמים ילד אחד שגידולו דורש כוחות שכל אחיו יחד אינם דורשים ואיננו יודעים עם מה אתם מתמודדים ביומיום. לגבי שאלתך, אתלה בדברי הרבנית אסתר לבנון, שצריך המון אמונה וידיעה ברורה שאחים הם הדבר הטוב ביותר שקרה לכל אחד מהילדים. כל התמודדות בבית סביב השותפות היא ההכנה הטובה ביותר לחיים, לזוגיות, לתקשורת, לאחריות, לנשיאה בעול, לתיפקוד ולניהול בית. כמובן זה כך רק אם אצלך זה בשמחה . לכן עליך לברר היטב את עמדתך הנפשית ועמדתכם כזוג לגבי הריון נוסף. אך בהנחה שאינכם הורים מזניחים חלילה אין מקום לחששות האם ילדייך יפגעו מאח נוסף. תסמכי על השותף השלישי, אחרי שאת תעשי את המקסימום שביכולתך. לאחת גם שלושה ילדים הם מסחטת כוחות ולאחרת עשרה הם קלי קלות...את זאת אני כותבת כשאני בע"ה בדרך לשמיני ובהריונות אני חלשה מאד ומתקשה בתפקודים רבים. כמובן שכל הריון מאתגר את המשפחה בדברים מסוימים ובעיקר את בעלי המקסים. אך הוא שותף מלא לרצון להגדיל את המשפחה ועושה ככל יכולתו לתפקוד הטכני בבית. והפלא הוא שב"ה הילדים לא מתלוננים על האמא הפדלאה אלא שמחים בהריון מאד ומצפים לתינוק הבא. 

אשריכן נשות ישראל כמה עוצמות!!!!! גאווה נשית מה שנקרא..

ושידוכים לגדולה, בחירת עתיד מקצועי לגדולים אבל גם ארוחת ערב בגינה, ללמוד למבחנים עם האמצעיים ולנהל בית על כל אגפיו. נכון אני עקרת בית אך מרגישה כאילו להכניס אוצר קטן כזה למרחב מבולבל , איפה הוא ימצא את עצמו, ניסינו לעשות תורנויות שיום ראשון מוקדש לקטנים בשני יציאה לפארק עם אופניים לאמצעיים וכו' בבית כולם תורמים את חלקם אך יש ימים שהם משתנים ולא צפויים ואני פוחדת שהוא יאבד את ילדותו ויתבגר במהירות

בן שנתיים+ ילד תשיעי, מפונק וכבלל לא מאבד את ילדותו.

מקבל תשומת לב מכ-ו-ל-ם-

רק שהוא ילד עשירי והוא בן 7

נו-- אז מה?

הגדולים התחתנו,

הקטנים נהנו מכל הבלגן

הבינונים- השתלבו איפה שהכי משתלם באותו רגע..

וברצינות:

חוויות המשפחה שלנו כוללות המון רגעי אחים ואחיות יחד.

יצאתי בשעות אחה"צ עם האחים לגינה, ערכנו חידונים, הצגות ותעלולים.

הם ניסו לעבוד עלינו, אנחנו החזרנו להם...

זו משפחה.

אמא עבדה במשרה מלאה! (חזרה בשעה 4:30 הביתה), כולנו התגייסנו לתורנויות סדר ונקיון.

והילדה הכי מקסימה בבית זו הקטנה.

היא הצליחה להשתלב בעולם של האחים הגדולים והאחינים שנולדו.

נהנתה משפע תשומת לב מחד וסבלה משפע מחנכים מאידך.

רבה עם הגדולים, רבה עם האחינים הקטנים ויצאה בריאה ומחושלת בנפשה.

והיא גם זו שב"ה ההורים מפרגנים לה היום יותר מלכולם- כי מבחינה כלכלית קל יותר...

לבי דווקא על הבכורות ולא על בני הזקונים.

היי בטוחה שאם את תהיי רגועה ונינוחה, תקבלי את האזרח החדש בשלוה ובטבעיות- כולם יגיבו בהתאם.

שיהיה בשעה טובה!

גם אני מגיעה ממשפחה גדולה. ב"ה היום כולם שמחים ומאושרים. אך תהליך הגדילה לא היה ממש פשוט. ממבט שלי כיום לאחותי הקטנה לא היה בכלל פשוט. נראה לי שלא היה לה באמת הזדמנות להיות "מפונקת" כיוון שכ"כ פחדו שהיא תהיה בת זקונים מידי מפונקת... (ואולי מסיבות אחרות)

וכמה שנים כל אחת מהן עובדת?

"תקשיבו" לקלינאית שמומחית דווקא בהיגוי ושוותיקה ומנוסה יותר בתחום... אבל גם תקשיבו ללב שלכם ולמה שאתם מרגישים, כי זה המדד הכי טוב לדעתי❤️

ממליצה להקשיב לקלינאית שטוענת שהוא צריך גן שפתי.
בלי קשר, גן שפתי זה מתנה לכל ילד, בפרט למי שצריך. ואם המליצו לך את הזכות הזו, קחי אותה באהבה...
ובאמת מוזר שקלינאית שניה אומרת שאיןלו כלום, קטעים.

מקסימום במקרה הכי גרוע, תתיעצו עם קלינאית שלישית שתכריע

בגן שפה ליד גן שלנו חצי ילדים לא מדברים . רואים שיש עוד קשיים . למרות שהם רק שבעה והמון אנשי צוות , אווירה שם הרבה פחות רגועה מגן רגיל עם שלושים ילדים.

אז למקום כזה הייתה שמה רק במקרה של אין ברירה...

אבל לא כל גן שפה הוא כזה

אבל לא חושבת שיעזור לה לבדוק איך גן השפה השנה, כי כל שנה זה משתנה בהתאם לילדים... 

אם זו בת אגב, פחות הייתי מהמרת על גן שפתי...
לבן זה הימור בטוח יותר, כי רוב ילדי הגנים האלו אצלנו וגם בעיר לידנו יש לרוב בנים (ברמה של בת אחת בגן, או שתיים...)

המוחלט של גני השפה הם גני "בוטיק" מתוקים במיוחד.

צוות מסור שקובע מטרות בשיתוף ההורים וחותר ללא הפסקה ע"מ להגיע לשם.

ילדים מתוקים וחכמים שסובלים מקשיי שפה כאלו ואחרים, אבל בריאים בנפשם ובגופם, רק מקבלים כח ודיוקים כל אחד בתחום שצריך.

הלוואי שילד "רגיל" שלא קיבל התוויה יוכל ללמוד בגן כזה

הם מתפתחים שם בצורה מדהימה, בכל תחום אפשרי.

יש שם אווירה נעימה, מכילה ומעודדת למידה.

היגוי/אוצר מילים/עיבוד שמיעתי וכד'

ילד "רגיל" רק ירוויח מגן שכזה!!!

יש ילדים שדווקא טוב להם להיות בקבוצה גדולה של ילדים ובהתנהלות רגילה של גן, לא עם הרבה שעות טיפול.

אבל מסכימה איתך שאם יש קצת הווא אמינא שילד צריך גן כזה - אז כדאי לעשות מאמץ שזה יקרה, כי הוא ייתרם מזה מאוד, גם אם לכאורה היה יכול להסתדר בגן רגיל.

לק"י

לא רק קשיי שפה.

ועל זה כנראה היא מדברת.

(מקווה שאני לא טועה. או ששינו את השם ויש גני שפה שמיועדים לקשיי שפה, וגנים לקשיים נוספים שיש להם שם אחר).

רוב הגנים הם גני עיכוב התפתחותי עם מגוון קשיים.

ממש לא רק קושי בהיגוי 

גם הורידו את המכסה דל הילדים מ 11-12 ל 8-9

מקווה מאוד שהבן שלי יצליח להכנס לשם, עם כל המורכבויות שלו אני חוששת

לק"י

או שבאמת מחלקים לגנים עם יותר מורכבויות ופחות.

שזה יותר הגיוני האמת.

בכל מה שתבחרו בסוף

תזכרי- יש 1 למעלה בשמיים שהוא מכוון הכל והוא יודע מה הכי טוב ונכון לילד גם אם לכם זה לא נראה כרגע.

לנו הבן הגדול למד בכיתה קטנה בא +ב ובכיתה ג העברנו לכיתה רגילה בבי"ס אחר בגלל שהרב היה שם מצוין והכרנו אותו אישית, ה' רצה ששבוע לפני תחילת השנה הוא עבר תאונת דרכים והוא לא חזר ללמד מאז בכלל, נכנס רב מבוגר שלא בא לנו בטוב בהתחלה חששתי מאוד מאוד אפילו חשבנו להחזיר לכיתה הקטנה, אבל הרב הזה לקח את הבן שלי תחת חסותו ופשוט הרים אותו. הבחורציק היום בישיבה קטנה הכל אבל כל ההצלחות שלו במשך השנים זה בזכות אותו רב מבוגר, כעסנו ואמרנו בורא עולם אתה יןדע ומכיר את הילד למה עשית ככה? מצד שני התפללנו שזה יהיה הכי טוב בשבילו ובאמת זה ה-כי טוב שיכול להיות

אז מחזקת אותך שתמשיכי לבדוק שוב אצל קלינאית נוספת אבל לצד זה תתפללי לה שיכוון אותכם וישים אותו במקום הכי טוב בשביל הבן שלך

זו הקלינאית החדשה שטוענצ שאין בעיות.

הקלינאית הקודמת ילדה בשבוע 28, הדבר האחרון שאני חושבת לעשות עכשיו זה לבקש ממנה דוח.

מעצבן אותי, כי לילד יש קושי!

והיא נורא מחליקה את זה

אומרת שזה ממש בקטנה

אוף, אין לי כח.

לגבי הגן שפה, מקסימום נמיר לסל שילוב. 

אם יש עוד זמן, יהיה שייך עוד כמה שבועות לדבר עם הקלינית הקודמת?

אולי שהיא תדבר עם הקלינית הנוכחית?

להתייעצות /אבחון / דו"ח. לא מתמצאת אז לא יודעת איך קוראים לזה אבל מניחה שאפשר להשיג.

גם בתור חוות דעת נוספת, שתדעו מה עדיף לילד, לנסות למצוא לו גן שפה או להשאיר בגן רגיל.

וגם אולי לבקש ממנה דו"ח או להתייעץ איתה מה לעשות, איך להשיג דו"ח שיאפשר גן שפה. אני יודעת שזה לא השיקול העיקרי שלכם מן הסתם, אבל גן שפתי טוב 'חוסך' הרבה כסף בטיפולים ו תיזוזים והפסד שעות עבודה. אז זה שווה גם השקעה כספית

לצורך וועדת זכאות.

אולי באמת שווה לשקול בדיקה אצל קלינאית שלישית, שמעתי על זה שיש כאלה שעושות אבחון מקוצר בעלות לא גבוהה.

כמובן שאחרי הכל אנחנו תלויים בועדה, אבל אם שתיים המליצו על גן שפה מוזר לי שדווקא השלישית לא. השלישית היא זאת שתפיק את הדוח ולכן חשוב לי שתכתוב דברים נכונים שיהיו גם לטובתו. 

כלומר, יש כבר בכתב משהו שהיא כתבה לפני שיצאה לחופשת לידה?

יכול לסייע.

ובכללי, אם יש ממונה על הקלינאית תקשורת- תפנו אליה ותסבירו את המצב

אם זה הכל פרטי וביחידות, אולי פשוט אחת שלישית?

אבל ממליצה להביא את המסמכים שהראשונה כתבה על ההתרשמות שלה. למרות שהם לא כחלק מהטופס הרשמי. בשביל שהקלינאית שכן תמלא את הטופס, תקרא קודם את חוות דעתה של הראשונה

רק עם בעיית שפה לגן שפתי. בגלל שיש מצוקה. אצלינו הפכו את הגנים השפתיים לגנים התפתחותיים ורק ילד עם יותר מקושי 1 יוכל להכנס לגנים האלה. רק שתדעי שיש מצב שאומרים לך תמישכו בגן רגיל ותקבלו סל אישי.

אולי אני טועה אבל זה מה שאמרו לנו. גם הבן שלי (בן 3) עתיד להכנס לגן שפתי אבל אצלו יש מורכבות בכל התחומים ובינהם שפה

אלא אם כן יש ממש קושי שפתי קשה אז כן, תלוי בניקוד מסויים. ככה אמרו לי אולי זה תלוי אזור

אם היה רק קושי שפתי..

אני יודעת שיש ציונים, ולכן אם המצב כל-כך טוב איך הקלינאית הראשונה וגם באבחון שתיהן היו כל-כך בטוחות בזה

שונאת להתקע במחשבות. 

ומצב עכשיו שונה ממה שהיה לפני כמה חודשים?

רק רופא התפתחותי יכול לאשר ועדה.

בלי קשר אם את מרגישה שהיא לא רואה נכון את הילד אפשר לבקש לעבור למישהי אחרת

הרי הקלינאית השנייה גם אומרת שיש קושי, פשוט לא קושי ש"יתרץ" כניסה לגן שפה.

גן רגיל זה לכאורה קבוצת השווים של הילד, בגן שפה יהיו לפעמים גם ילדים עם התמודדויות נוספות (שיכול להיות גם יהיו לא מאובחנות עדיין) ואז יהיו כאלה שיחשבו שעדיף לילד להיות עם ילדים "רגילים" כדי אולי לא לצבור פערים ואחר כך יחווה קשיים במעבר למסגרת עם מספר ילדים גדול וצוות מצומצם יותר.

מצד שני גן שפתי נותן מענה מאוד עוטף ותומך. גן יותר קטן, צוות מקצועי שיראה את הילד ואת הקשיים שלו וייתן להם מענה מותאם.

הרבה פעמים מגיעים ילדים צעירים שרק התחילו טיפול ובהתפתחות הילד ישר מציעים גני חנ''מ. בוועדות לא מאשרים לילד שרק עכשיו התחיל פעם ראשונה טיפול זכאות לגן חנ''מ רוצים לראות אם יש או אין התקדמות בקהילה.

ובעיקר אם הקושי של הילד הוא היגוי אז רוב הסיכויים שלא יקבל זכאות

טובה ומאוד מאוד חשוב לי להניק, אז כן רוצה להשקיע בזה.

תודה בכל זאת❤️

ולא הרגשתי צורך בזה

כנראה משתנה בין אחת לאחת

אני גם לא כל כך מבינה איך אפשר להתכונן בסוף זה משתנה בין תינוקות

ואת עוד לא מכירה את התינוק שלך...

לא עשיתי הכנה והלך לי מעולה, ברמה שבלידה ראשונה הסתובבה יועצת הנקה במחלקה וביקשתי שתיכנס אלי לעזור לי. היא הגיעה בדיוק כשהנקתי וראתה אותי מניקה אז היא אומרת לי- זו לא פעם ראשונה שלך נכון?😅

אבל באמת טפו טפו הלך אצלי חלק עם ההנקות בלי דרמות מיוחדות (חוץ מכאבים בפטמה בהתחלה... כוכבים, אבל זה חולף) כך שבאמת זו לא חכמה😉.

מחזקת אותי שזה כן צעד חשוב

תודה❤️

ללמוד קצת קודם באינטרנט בעצמך כדי להבין את הרעיון של מערכת ייצור החלב.

ולברר על מדריכת הנקה מומלצת באזורך. אפילו לעשות איתה שיחהלוודא שמתאימה לך בגישה.

ואז- חכי לאחרי הלידה.

ילך טוב- חסכת כמה מאות

לא ילך- צטפלי בזה במיידי בלי לסחוב ובלי להגדיל בעיות

כי זה באמת מסוג הדברים שכמה יותר מהר יותר קל לטפל.

קוראים לה קרן וייס והיא עושה הכנה להנקה.

משאבה מתלבשת בעיקרון לא מומלצת..במיוחד ביאמבה לא מומלצת.

השאלה מה יהיה הצורך. אם זה לחזרה לעבודה זה סבבה אבל אם זה ליותר שאיבות לא כדאי.

כדאח לחכות אחרי הלידה ולראות מה יהיה הצורך. אני בהתחלה שכרתי משאבה כמו של הבית חולים

למה היא לא מומלצת?

כן, אני רוצה לשמר את ההנקה לאורך זמן ולא תהיה לי ברירה אלא לחזור..

לכאלה שרק שואבות אומרים שזה לא מספיק חזק

לי יש ארדו מליה שאמור להיות יותר חזק מהביאמבה

הפעם אני באמת שואבת יותר כי זה הרבהההה יותר נח 

בדיוק עכשיו שאבתי וזה לא שאב ככ הרבה

לא יודעת אם משהו לא ישב טוב אבל באסה 

והתינוק מייד רצה לינוק אחר כך וממש שמעתי אותו לוגם 

ולאחרונה לא

וזה יחסית חדש

אפשר לעשות בזול במפגש אחד במועדון יולדות בבית חולים.

אני הלכתי לאחד לפני הלידה בבית חולים שילדתי בו אחר כך, והקורס היה מעולה וממש ממש עזר לי. בהבנה של חשיבות ההנקה, למה חשוב לשים לב, ממה בעיקר לא להילחץ גודל הקיבה של התינוק, מה קורה לחלב שלנו ומתי הוא משתנה ובהתאם למה... איך שומרים על חלב ששואבים וכו'. יש גם כאלה שאם את יולדת אצלם אחר כך מחזירים לך את הכסף ששילמת על הקורס.

לגבי משאבות, ממליצה גם לחכות לאחרי הלידה... משאבות לא לבישות נחשבות עם מנוע יותר חזק למקרים של צורך בהגברת חלב או שאיבה בלעדית למשל, ומשאבות לבישות נוחות יותר אבל חלשות יותר (כשהמומלצות מביניהן של חברת ארדו או זומי). יש אגב גם אופציה של מנוע נפרד עם כוסות לבישות, ככה שאת מקבלת גם מנוע חזק וגם נוחות. זה מה שאני עשיתי והיה לי אחלה ממש.

ומתרוקנת בתדירות מספקת? 

כדאי גם להרגיל להתאפק מעט ו"לשחרר" גזים בשירותים ולא בכיתה ליד החברות שלה. 

היא מספיק גדולה כדי להצביע לבקש להתפנות ולצאת עבור זה בדיוק כמו שהיא יוצאת עבור קטנים או גדולים. 

בהצלחה 

אבל הייתי מנסה להפסיק לה לגמרי את הקטניות.

כולל ממרח חומוס אם היא אוכלת

אצלי למשל גם קטניות מונבטות גרמו לגזים ... למרות שזה בריא

זה בהחלט מבאס אז הייתי מנסה להוריד וגם לעשות איזה בירור אולי משהו טבעי יעזור ...

אפילו שעוברות השריה ארוכה. עדיין זה קטניות…

גם כרוב, כרובית, ברוקולי ידועים כמחוללי גזים בעיכול.  

ויכולה להיות גם רגישות לחלב, בגלל חוסר באנזים הלאקטוז.

מומלץ להתחיל עם רופאת הילדים שלכם.  היא תפנה לתזונאית, כנראה גם לבדיקות גסטרו.  

ללעוס היטב לפני שבולעים, לאכול בישיבה, לא לנשנש בין הארוחות חוץ מארוחת ביינים.

ואני חושבת שפירות הדר במיוחד יכולים לגרום לזה.

פירות הדר (תפוזים, קלמנטינות, אשכוליות וכו') נחשבים לרוב לפירות "בטוחים" יחסית מבחינת גזים.

לאנשים עם אי-סבילות לפרוקטוז, סוכר פירות (אפילו קלה), הסוכר לא נספג טוב במעי הדק, עובר למעי הגס, ושם חיידקים מתסיסים אותו ויוצרים גזים.
 

לכן ממש חשוב ללכת לבירור רפואי ולא לנסות סתם ככה מעצות לא מבוססות.  

אני לא תזונאית ולא מומחית. 

אבל כן מאוד קרובה ומתמצאת מנסיבות החיים, לצערי.  

עקב מחלת קרוהן אצל בני המשפחה.  

אי סבילות. לאנשים שונים יש תגובות שונות במערכת העיכול.

כן יש אנשים בריאים לחלוטין שפירות הדר עושים להם תסיסה בעיכול.

לדעתי גזים לא מצב שדורש בירור רפואי, אלא שימת לב להרגלים ומשחקים של ניסוי ותעיה.

אם הפותחת הייתה מתארת עוד בעיות שקשורות למערכת העיכול זה כבר היה משהו אחר.

התופעה המתוארת בפוסט הפותח נראית שווה התייעצות מקצועית.  

הילדה סובלת וגם נתונה לדחייה חברתית.  

 האם הבטן שלה נפוחה? האם סובלת מעצירות?

שמעתי פעם מרופאה שאומרת שגם סדר האכילה משפיע על העיכול

כדאי לאכול קודם פירות ואז ירקות (וגם בתוך הפירות והירקות יש סדר, לדוגמא, פירות הדר לפני תפוח. עגבניה לפני מלפפון)

אחרי הירקות פחמימות ורק אח''כ חלבונים

העיקרון הוא לפי מהירות העיכול

זה לא משהו שאמור לקרות,וכדאי לבדוק לפחות ברמה בסיסית, לפני שעושים ניסוי ותעיה ומטילים על ילדה קטנה מגבלות באוכל. או לפחות לעשות את הבירור במקביל לניסויים.

נכון שיש מאכלים יותר ידועים שמגבירי גזים,

ונכון שהרבה פעמים רכישות במערכת העיכול היא לא משהו שהרופאה הקונבנציונלית מכירה / פותרת,

אבל ייתכן שזה כן משהו ששייך לרופא, וחבל שלא לבדוק.

מכירה מישהו שזה גורם לו לגזים.

מה שכדאי להוריד קודם קניות שידועות כגורמות לגזים ולראות אם עוזר..

מקווה שתמצאי כמה שיותר מהר איך לעזור לה... 

לפעמים יש משהו מסויים שגורם לזה-

כמו שכתבו קטניות

ממרח חומוס (קטניות...)

שתיה מוגזת

מאכל כלשהו שרגישים אליו

אפשר למפות מה אוכלים ולבדוק אם הגזים מופיעים אחרי אכילה של משהוא מסויים ,

להוריד אותו מהתפריט ולבדוק אם באמת מפסיקים הגזים.

(לפעמיםהגזים מופיעים ביום אחרי שאוכלים, זה ממש ניסוי ותהיה) 

אני לא יודעת מה להגיד לך, לא מבינה בזה בכלל

המון כוחות!!!

בעניי זה רק הולך ומחמיר, הקלנאית בכלל לא מתרגשת מזה. אמרה שזה לגמרי תואם גיל

אצלי הוא אצל קלינאית בגלל עיכוב בדיבור

ברגע שהשטף יגיע זה אמור לעבור

אם את לא רגועה תתייעצי 

זה נראה מלחיץ ומפחיד אבל לגמרי תואם גיל

הילדים שלנו באותו גיל...

עם גלים של שיפור ואז שוב חזרה לגמגום.

התחיל לגמגם בגיל שנתיים ומשהו, והפסיק סופית כעבור כשנה, לא זוכרת בדיוק.

אבל בגדול אם היא מגמגמת כבר כמה חודשים כן הייתי ממליצה לפנות לקלינאית, כי יש דברים שאפשר לעשות כדי לעזור לה (נראה לי פחות טיפול ישיר בגיל הזה, אבל את יכולה לתת לה דגם של דיבור שהיא תחקה וזה יעזור לה). אני באופן אישי התייעצתי עם חברה שטיפלה בגמגום וכיוונה אותי מה אני יכולה לעשות כאמא כדי לעזור לו. (אחר כך היה לי עוד בן שגמגם, ואצלו זה עבר מהר יותר. לא זוכרת בדיוק זמנים. אבל אולי זה קשור לזה שאצלו כבר הייתי מנוסה והתחלתי יותר מוקדם לעשות את מה שעשיתי עם אח שלו...).

תחושה של מה את עושה איתו בכלל? כלום ושום דבר

או שהיא לא מקצועית בכלל.

שורפת כמה שעות כל שבוע ונררה לי שהיא לא עובדת איתו, גם בעלי אמר את זה כשהלך איתו לטיפול פעם 1

קצת מוזר לי. להחליף מטפלת לא ניתן לצערי כי אחרת אחכה עוד שנה...

קלינאית תקשורת קידמה את הבן שלי ממצב שלא דיבר, אולי שתי מילים, למצב שהיה לו אוצר מילים מספיק להגיד כל מה שרצה כולל צירופים ימשפטים קצרים

בה המשיך להתקדם גם אחרי סדרת הטיפולים הראשונה

יש מטפלות טובות יותר ופחות

ויש עניין של התאמה בין מטפל למטופל(ואצל ילדים בין מטפל למטופל להורים)

ואם את מרגישה ככה ממש לא הייתי ממשיכה להילחם על הטיפול הזה, אלא סוגרת יפה ומחפשת מטפלת אחרת שתתאים לכם יותר. אולי שווה בפרטי(אנחנו הולכים למרב"ע פרטית מדהימההה. זה לא זול אבל שווה כל שקל, אחרי שהיינו בציבורי אצל מרפאה בעיסוק גרועה.. זה לא אומר שכל המרפאות בעיסוק גרועות, זה אומר שזו שהיינו אצלה ספציפית הייתה גרועה, ועכשיו אנחנו אצל אחת מדהימההה)

כשאת משקיעה כל שבוע במיוחד לקחת אותו אליה...

ניסית לדבר איתה? לשאול על מה היא עובדת איתו? אם היא רואה שהוא מתקדם (כי את לא ספיר מרגישה שיפור)? ואיך אפשר להמשיך לעבוד איתו גם בבית?

קלינאיות הרבה פעמים עובדות דרך משחקים, ולפעמים למי שלא מבין זה נראה שסתם מעבירים את הזמן ולא עובדים על כלום. אבל אולי אם היא תסביר לכם תוכלו להבין יותר ואז גם להמשיך את העבודה איתו בבית.

מבאס ממש שחיכיתם לזה כל כך הרבה ובסוף את מרגישה שזה לא אפקטיבי...

אם מתייחסים או מלחיצים את הילד זה עלול לקבע את הגמגום

אם הילד מודע לגמגום שלו וזה מתסכל אותו - לא להתייחס לזה יכול לגרום לזה להיות 'הפיל בחדר' וזה לא בהכרח נכון.

כשאני ראיתי עם הילדים שלי שזה מפריע להם, אמרתי משהו כמו 'לפעמים הדיבור קצת נתקע לך בפה, וזה מעצבן ומתסכל, זה בסדר וזה קורה לפעמים לילדים, אנחנו מקשיבים לך בסבלנות עד שתגיד כל מה שאתה רוצה להגיד'. לא צריך לחזור על זה יותר מידי. אבל כן נכון להתייחס למצוקה של הילד ולא להתעלם.

אם נראה שזה לא מטריד יותר מידי את הילד אז לא צריך בהכרח להתייחס.

וכמובן לא להחליץ, לא להשלים מילים, ולהיות עם הרבה סבלנות.

ממליצה לקרוא באתר של אמב"י, יש פה עוד הרבה מידע שיכול לעזור:

מידע להורים לילדים שמגמגמים - אמב"י עמותת המגמגמים בישראל. גמגום ילדים בני נוער ומבוגרים.

אצלנו עבר אחרי כמה חודשים.

זה היה נורא.

ברמה שהילד היה מנסה לדבר ומסתתר מאחורי החצאית שלי ממש בקושי רב לחלץ מילים

מדובר בילדים שהיו מדברים שוטף לגמרי לפני.

Tween Girl שמלת שמלה ארוכה ורוד עם כף שקופה, שמלת ילדת פרחים לחתונה, מסיבת יום הולדת

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

Tween Girl שמלת שמלה ארוכה ורוד עם כף שקופה, שמלת ילדת פרחים לחתונה, מסיבת יום הולדת

אבל היא בלי שרוולים

האיכות ממש ממש טובה

לק"י

אם את לא מחפשת משהו ממש נפוח, אז בתמנון יש לפעמים שמלות עם שכבת טול בחצאית.

עולות במבצעים 30 שקלים. 

ומתחת הלבשת חולצת בסיס?

נראית ממש יפה! תודה!

וכן, מתחת חולצת בסיס

היא עלתה לי 68 

אני עשיתי ניתוח אצל דר' חנן שאול, שמעתי עליו ממש המלצות

יש לי את המספר שלו

(אבל זה היה כשהייתי גדולה(

הוא המליץ לי על המנתח השני.

כותבת לך בפרטי...

מנתח פרטי בתל אביב רמת החייל

יש השתתפות של הקופה כללית

מנתח במדיקל סנטר ומקבל פרטי בקרית אונו

לא מה שביקשת אבל בכל זאת

יש לו גישה מדהימה לילדים!! 

מעולה מעולה

הבן של חברה טובה שלי עבר 2 ניתוחי כפתורים איתה.

היתה מאוד מרוצה. לא יודעת אם זה היה נחשב מורכב או לא...

אמנם לא לניתוחים, אבל יצא לי ללכת לדר' חנן שאול עם אחד הילדים וגם לעצמי, נראה ממש מקצועי וטוב עם ילדים. גם לדר' נזריאן. התיר לנו לשון קשורה. וחלק מהמשפחה המורחבת שלי כשצריך הולכים דווקא רק אליו

תודה על התגובה והקפצה!

"מחוסר ברירה " חוזרת להידברות. זוגיות במבחן. אפרת ברזל. נשים עם סיפור השראה.

מאוד אוהבת, רק שקצת נמאס..

מעניין אותי להרחיב את הידע הכללי שמאוד קטן🙈

חזרה על הנ"ך שפאדיחה שלא זוכרת סיפורים

הורות

סדר ותיחזוק בית

באמת כל דבר מעניין 😉

שיעורים של הרב מרדכי פרנקו מישיבת הגולן על נ"ך

ספר יהושע | הרב מרדכי פרנקו - YouTube

פודקאסטים - "התשובה" של דורון פישלר, ידע כללי בצורה הומוריסטית קצת

"חרדית מדוברת", פודקאסט של אקטיביסטית חרדית, שכל פעם מראיינת מישהו אחר. ממש מעניין ונותן הרבה נקודות למחשבה

לאחרונה התחלתי לשמוע גם את הרבנית דינה ראפ על כל מיני חינוך ילדים ובכלל..

פרשת שבוע על הסדר, בינתיים לא פספסתי מבראשית ב"ה.

אבל באופן כללי אוהבת שיש שיעורים יומיים ואז זה חלק מהלוז ולא צריכה לחפש כל פעם מחדש מה לשמוע 

שכתבנו שתינו את הרב פרנקו.

אז בנוסף לנ"ך היומי (שאם אני לא טועה זה קצר יחסית, נכון?) יש לו גם ממש שיעורים מלאים על נ"ך, לא יודעת אם על הכל. אבל לפחות על יהושע, שופטים, שמואל, מלכים.

ומצטרפת לזה שאם יש משהו קבוע, יותר קל וכיף

צירפתי קישור.

זה יהושע, בחיפוש ביוטיוב תמצאי עוד

(בעיקר הורות ותזונה, חלק גדול מהרשימה חרדי)

הבית האופטימי

רותי דניאל

אוכל נפש שירי כהן

שיפי פרידמן נכנסות לפוקוס

עינת נתן, מיכל ינאי

הורים ילדים ומה שביניהם דואט

חני מוסקוביץ

טובה קצנלבויגן

לב של אמא אהובה רענן

שלום ודבורה הרצל

אבישג זנזורי

פתוח אפרת ברזל

הורות מגדלת ומובילה אפרת וקסלר

בלב ההורות

הדסה שני והילה דותן

נותן מוטיבציה לקום ולהתחיל לסדר

חחח

איפה מוצאים את כל הפודקסטים האלה? יו טיוב?

אהבתי את הרעיון של להכניס ללוז דברים קבועים

תכלס, אין יום שאני לא עושה כלום בבית..

עם ידידיה וסיון. שומעת תמיד בדילי של שבוע

הם מקסימים ומעניינים ממש

שיעורים בתנ"ך של הרב עוזי ביננפלד.

בגזרת פרשת שבוע - סיון רהב מאיר, הרב שניאור אשכנזי, הרב אייל ורד (יש לו שיעורים גם בנושאים אחרים), הרבנית רחל בזק, הרב ינון קלזן.

לפעמים אני מנסה גם רבנים אחרים. מעדיפה לחפש סדרות, כדי שיהיה לי מרתק להמשיך.

לעולם הפודקסטים נחשפתי רק לאחרונה.

יש פודקסט מרגש בשם "מתמודדות נפש" ששמעתי כמה פרקים בו, ולאחרונה התמכרתי לפוטרקאסט🤭

מדי פעם שומעת פרקים פה ושם מתוך פודקסטים אחרים, לפי הנושא שמעניין אותי.

ואוהבת גם לשמוע ספרי שמע... בעברית כמעט אין, אז שומעת באנגלית של ספרים שאני אוהבת (הארי פוטר, שר הטבעות, אן שרלי, אלה המכושפת... לפעמים מחפשת עוד, אבל אני די בררנית בזה - הקריין צריך להיות מוצלח לאוזניי...)