שתמיד רצית לעשות ולא הספקת, תקבעי סדר יום קבוע (מתי קמים ומתי הולכים לישון)

באמת תציבי לעצמך יעדים ומשימות לחופש הגדול..לכי אולי על קורס שאת אוהבת תעבדי במשהו אבל הכי חשוב שיהיה לך סדר יום מובנה מתי את  קמה אוכלת וזה כי כשזורמים זה די מזעזע בקטע הזה ..

אנחנו לא יוצאים לחופש אלא לנופש וצריך לפעמים לתפוס מרחק מהתורה כדי להבין את גדולתה

[זה לא המילים המדוייקות אבל אמר את זה אחד הרבנים החשובים של ליטא..[לא של היום]

לפי דעתי אפשר להקביל את זה לכל דבר..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....