נמאס לי.
אני מעודדת אחרות, מרגיעה, דוחפת ללמוד ולהמשיך ולהתעודד ו"יהיה טוב בעזרת ה', תעשי את ההשתדלות שלך ויהיה בסדר..".
אני לא מרשה לעצמי לקרוס כי אי אפשר.
זה מירוץ.
ולעצירה יש מחיר כבד מדי.
שישולם אם לא מחר - אז מחרתיים.
וכי אחרות יקרסו אחרי.
ואני לא יכולה להפיל אחרות יחד איתי.
מה הן אשמות שנגמר לי הכוח?
ואני תמיד זאת שדואגת ללמד זכות ולנסות להרגיע, להסביר שאין פה מקום לכעס על מישהו, כי אין אשמים.
אז איך אני יכולה להרשות לעצמי ליפול?
להתייאש.
לקרוס.
לבכות.
להתפרק סופית.
אוף.
צריך לדעת לקחת אחריות ולא לזרוק למה את מפחדת שיפלו בעקבותייך? יפלו אז יבינו שהם תלויות לא בך לא ככה?
אני יודעת שזה קשה לפעמים זה קרה לי..אבל אח"כ אין לי כוח ואני מותשת מאחרים ובכלל אין סיפוק בזה מה זה שווה? לא ככה? תמצאי את מי שכן תוכלי להתעודד דרכו בטוח יש מישהו כזה..ותרשי לעצמך "ליפול" כמובן לא סתם וזה..אבל כן גם את צריכה להתפרק ושיהיה מי שיבין אותך.
הן לא תהיינה תלויות בי?
אני כ"כ מזדהה..
הן לגמרי מבינות ועוזרות ומקשיבות ומעודדות וכו'..
פשוט אני מעודדת אותן הרבה ועוזרת להן לא לקרוס.
אם אני אקרוס - יש סיכוי גדול שזה יגרור אותן אחרי.
זה מורכב להסביר,
אבל אני יודעת שמבחינות מסויימות אני סמל, ושאני במאבק לא רק על עצמי, על דם על העתיד של עוד
והתמוטטות שלי יכולה לגרור יותר מהתמוטטות שלי.
העניין המרכזי הוא לא התלות של אחרות.
גם לי עם עצמי יש הרבה מה להפסיד מלהתמוטט.
הפסד היום, מחר, מחרתיים, בשנה הבאה או בעוד שנתיים.
יום אחד אני בטוח אתחרט על מה שקורה לי כרגע.
לא משנה איך אני אתמודד.
למה החיים כ"כ מסובכים?!
אני דווקא רואה את זה הפוך, אתה נאחז באחרים שלכאורה צריכים אותך כדי שאתה לא תתפרק.
אם אתה לא מוצא סיבה מספיק טובה או את הכח לעמוד לבד ולהיות חזקת אז דווקא האחרים שתלויים בך נותנים את הכח- צריך להיות חזק "למענם" וע"י זה בעקיפין אתה גם עוזר לעצמך.
מקוה שהבנת.. זה קצת מסובך 
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
