שואלים בחיוך: לא תיפגע אם אני אשאל אותך על משהו?

כמובן, הוא יגיד שלא.

ואז אומרים: שני דברים.  אחד - עם התיק, לא שמת לב? [שואלים באמת, בתמימות ובהתענינות]  שני - כשהלכת מהר, לא שמת לב שאני לא בקצב שלך? אני פשוט לא יכולה ללכת כ"כ מהר..

ורואים מה התגובה. איך מגיב. לפעמים גם אפשר ללמוד מזה.

כמובן, הכל בנחת. ללא "תלונות".

להציע לו לעזור לסחוב את התיק/כמה שקיות

*נצל"ש: אנא עיזרו לחתול המסכן לחזור לתפקיד השטן, הוא נחנק...

ונראה לי שאלו מסוג הדברים שלא קשורים לכך ש"לא שמים לב"

ולכך שאולי ייתכן שצריך להסב את תשומת הלב..

אני הייתי בודקת אם זה קורה שוב ושוב,

ובכלל, אם יש עוד ביטויים של חוסר רגישות 

ומשם והלאה מחליטה על המשך הדרך..

בעניין התיק- היא יכולה לומר, וואי זה כבד מאוד.

בעניין מהירות ההליכה- פשוט תלכי בקצב שלך,

תראי שהוא פתאום יתחיל ללכת לאט ולא ישאיר אותך מאחור.

את רוצה קצת לשבת- פשוט תאמרי לו:

"בא נמצא איזה ספסל, מתחשק לי קצת לשבת".

בחורים הם לא קוסמים, אם לא אומרים להם הם לא מבינים.

אם את רוצה לנוח תגידי לו שעכשיו את רוצה לשבת ולנוח.

פשוט זה מזה כבד. סחבתי את כל הדירת שירות חזרה לבית בערך

ממש לא מבינה את הטענה הזו, מחילה.

איך בחור לא שם לב שהבחורה נסחבת עם תיק ענק ומלא שקיות וקשה לה?

גם את זה צריך להסב את תשומת הלב ולבקש עזרה?

מחילה. אלו דברים נורא נורא בסיסיים.

בעיניי על כל פנים

היא מצפה שיהיה לה נוח להסתובב איו ערב שלם???

אז, קודם כל זה לא פייר שהיא מאשימה את הבחור על הטעויות שלה...

דבר שני, אם ממש קשה לך את יכולה לשאול אותו אם הוא יכול לעזור לך (מתערב איתך שהוא ישמח)...

בנות, אתן צריכות להבין שאתן יוצאות מנקודות הנחה שלנו לא ברורות בכלל...

אם זה ממש מפריע לך- את מוזמנת לשתף את המדוייט...

רק אם אחרי ששיתפת זה לא יפריע לו... רק אז את יכולה להכריז ולומר שהוא לא רגיש...

נכון שאנחנו מפגרים, אבל לא עד כדי כך!

מי החסר בינה ודעת שלא שם לב שהיא עם תיק ענק???

מה זה משנה אם היא דפקה את עצמה או לא?

אפשר לדון אותה לכף זכות באלף דרכים, אבל אני ורצה לצאת מנקודה שהיא דפקה את עצמה!

ואתה התמבל! איפה השכל?

נכון שאתה חסר רגש, אבל תפעיל את המוח שלך!

מגיע לך שתזרוק אותך!

דנים פה על כאלה שלא מזמינים אותה לקפה כי לא למדו אותם, את זה בטוח הייתה צריך ללמוד!

בנות, אל תגזימו עם זה, לא כל תיק הוא כבד או לפחות לא נראה לבנים ככזה. (אצלינו תיק של 'בת עמי' הוא לא כזה גדול....)

ולא תמיד הוא יכול - גם אתן צריכות לדון אותו לכף זכות!

ו..טיפ לחיים:

תקרא, תפנים, ורק אחר-כך תגיב...

בהצלחה!

אבל יש דברים הרבה יותר בסיסיים מזה!

יש סוג של רגש בסיסי.

זה שאני בן לא נותן לי אישור לעשות מה שבא לי בתחום הרגש. יש דברים שאני לא אגיד או כן אגיד , כן אעשה או לא - ואני אצטרך להיות רגיש למרות שלא אמרו לי ולמרות שאני בן.

מי שבחורה צריכה להגיד לו  על תיק גדול- המצב שלו גרוע מאד!!

זה לא איזה משו שבנים לא מבינים, זה משו בסיסי בלהיות בנאדם.

ובלי קשר לבנים/בנות.אם אני נמצאת עם מישהו שיש לו כזה תיק על הגב אז אני לפחות יציע לו/לה להיות גם שותפה מידי פעם בסחיבה.

זה אמור להיות משהו אנושי בלי קשר לכלום.

ו"מאוד מעניין"-באמת קשה לי להאמין שזאת לא הנחה ברורה אצלך.נראה לי שזה אמור להיות משהו ברור לכולם.

ולמה היא באה אם תיק כזה?

זאת באמת שאלה טובה,יכולות להיות לכך הרבה סיבות או  שהיא סתם פשוט מיישמת את מה שלימדו אותה באולפנא על איך לבדוק את רגישותו של הבחור...

לסחוב לך את התיק ותראי איך הוא יגיב..

אם הוא יעשה את זה בשמחה זה מראה שהוא לא שם לב..

אם לא יהיה לו נוח עם זה זה מראה על חוסר רגישות.

תהיי אמיצה ואל תתביישי.. את בוחרת חתן לכל החיים.

מה גם שזה נחמד.. אני הייתי שמח לעזור/ שיבקשו ממני עזרה. במיוחד מזאת שאני אוהב..

זה מה שאני הייתי עושה.

"יש מצב שאתה עוזר לי עם התיק?"

"וואי איך כבד לי השקיות...מה דעתך לקחת ממני איזה שקית?"

איך אתה הולך מהר...בוא נלך יותר בנחת"

ב"ה לא חסר דרכים לומר.

בנים לא תמיד ערים לדברים האלה,

צריך להאיר את עיניהם לפעמים...

ורוב המוחלט של הבנים נענים בשמחה!

בלי שום ביקורת,אולי יש לי חוסר הבנה בסיסי בעניין...

באה בחורה אם תיק ענק,נסחבת איתו כל הדייט,וזה לא ברור שצריך להציע לה עזרה?

אני בד"כ לא מגיעה עם כאלו תיקים(וכשהגעתי-הוא מיד הציע לסחוב וזה היה כי אח"כ הייתי צריכה לנסוע למקום לכמה ימים),אבל נראה לי שאם מישהו לא היה מציע עזרה,הייתי חותכת על זה...(כי זה לא העניין "הזה",נראה לי שזה מצביע על חוסר רגישות בסיסי...)

אז מה אתם אומרים?אני טועה?

אבל ממש לא מסתדר לי המשפט-"הוא מקסים אבל הוא רואה תיק ענק על הבחורה ולא חושב שהוא צריך להציע עזרה"

או שהוא משחק אותה מקסים או שבאמת חסרה לי הבנה על נפשם של הגברים.

אבל יש אנשים מעופפים לא מתוך כוונה רעה

חוסר טאקט כזה..

צריך ללמד אותם כמה דברים בסיסיים לחיים והם יסתדרו עם זה.

יש גם בנות מעופפות.

השאלה שלי הייתה מנקודת הנחה שלא זאת הסיבה.

נראה לי

אם היא הייתה לפחות אומרת 'אוי' או 'וואו,זה כבד' מיואש אז היה לי גם יותר נח להציע וגם יותר מובן שהיא רוצה.

אבל יש כאלה שלא מבינים גם רמזים..ואז זה אולי אומר משהו על התקשורת בניהם שצריך להוסיף למכלול הנתונים ולשאר הקשר.

לאישה מבוגרת עם שקיות כבדות, תתבייש לבקש עזרה?

לאישה בהריון שנסחבת עם עגלה, תתבייש לבקש עזרה?

אלו דברים בסיסיים, שאני מאמינה שהתשובה עליהם היא לא. כלומר שלא תתבייש לבקש עזרה, אלא זה ירגיש מאד טבעי לסייע ולעזור. (ואלו אנשים זרים..)

כך גם כאן..- בחורה שהגיעה, מסיבה זו או אחרת, עם תיק גדול ושקיות, וכבד לה מן הסתם, מן הראוי לעזור.

ואין צורך לרמוז על זה.. תמוה בעיני אם בחור יבין זאת, רק אחרי אמירה שלה ובקשה..

חושבני שהרבה בחורים עם צניעות ירגישו לא נוח להציע בחורה לקחת את התיק שלה.

הם מרגישים בכך דבר אישי שלה.

כלל לא דומה לדוגמאות שהבאת.

ומכאן לימוד גדול לעין טובה ולימוד זכות: יש דברים שאנחנו לא מבינים למה הזולת עושה. לפעמים כדאי לשאול..

[ביחוד בדבר כזה, שה"ראש" של הבחור והבחורה יכול להיות ממש להיפך - גם אם יש להם בדיוק אותן מידות טובות. וזה גם נכון אח"כ, בעניינים אחרים, לחיי הנישואין]

צריך ללמד זכות

אז על זה- סליחה ומחילה.

לגבי כל שאר דבריי- אני עדיין מאמינה בהם

להציע לעזור זה מאוד בסיסי

ואם הבחורה לא מעוניינת- היא תמיד יכולה לסרב בעדינות

אמרתי, שיש בחורים שמבחינתם להציע לבחורה בפגישה, לקחת  במקומה על הגב את התיק עם הדברים שלה, זו ממש תחושה לא-צנועה; כניסה ל"רשות היחיד" שלה (והתייחסתי לדברי "אורח כלשהו").

אז במקרה שזה כך - צריך לקבל את זה כך, אפילו להעריך, ולא להיכנס ל"פרשנויות".

וכבר אמרתי שאת לא מבינה את ה"ראש".. זה לא חיסרון בך.  את אומרת, "להציע לעזור", "היא יכולה לסרב"..  לא מדובר עליה. מדובר על ההרגשה שלו שבגללה אינו מציע.

אני לא אומר שבהכרח כולם כך, אבל מי שכך זה בסדר. וגם בסדר שבּת לא תבין מה בכלל הבעיה.  ושוב - גם בנישואין יש דברים כאלה, באופנים אחרים.

א. את יודעת על עצמך שהית מתביישת לבקש-

אבל תדמייני-

שאת הולכת עם חברה שלך- ולך יש תיק ענק, ועוד 2 שקיות, ולחברה שלך יש תיק יד קטן

אם משום מה היא לא תגיד לך מייד- מה את סוחבת?! תני לי!

את תגידי לה- אכפת לך לקת ממני שקית? תודה צדיקה!

את תתפדחי? לא. כי היא חברה שלך.

למה שבחור יהיה שונה? זה שהוא דייט לא אומר שהוא חוצן

(כלומר הוא כן ממאדים אבל... )

ב. כמו שכתב הרש-

מה ההגדרה של תיק "גדול" או "כבד" ממש תלוי במי שסוחב אותו

תחשבי (מלשון חשבון) שמי שגבוה ממך בראש, ומסת השרירים שלו כך וכך יותר משלך- הרבה פחות כבד לו בתחושה- אותו תיק שמכריע אותך...

ג. "אם לא תגיד- איך נדע?" (מתחדשתיה)

ברור שבחור רוצה לעזור

ולא מעט בחורים- לא רגילים ללכת עם בנות... לא שמים לב לכל מיני דברים

קצת צריך לחנך אותך, לתת להם נתיב- יש לך רצון כנה לעזור- הנה אני נותנת לך כלים ודרכים לבטא את זה

וזה קצת גם בעיניין "לא נעים לך לומר" --בובה- אם לא נעים לך לומר לו משו- איך תתחתני איתו? יהיה לך גם לא נעים לומר לו שיקום לחתל את הילד ב2 בלילה??? |דמגוגית בגרוש|

אפשר להעיר לו בעדינות אני בכ"א לא הייתי נפגע טוב זה לא ראיבה כי אני יש הייתי מציע לעזור

לגנבי המהירות אפשר חצי לצחוק על זה ולתאם מהירות שיוויונית כי וואלה אתם מה זה איטיות (בלי לפגוע)

התעייפנו כבר..

ובקשר לשרשור-

כן, מניסיון, לפעמים בנים פשוט מתפדחים ללכת עם התיקים שלנו, ויש לזה הרבה סיבות (לא זוכרת כרגע, אך ממש זוכרת שהבנתי אותם) בעיקר בהתחלה, שאז אין מספיק קשר והם כן צריכים זמן לזה. אלו היו 2 משפטים על לימוד זכות..

וכן, צריך להגיד את זה, הם בודאי רוצים לעזור, צריך לעורר את תשומת ליבם הרדומה לעיתים לפרטים הקטנים, ולשתף אותם גם בזה, בצורה יפה ועדינה, הם ישמחו, בטוח. ובפעם הבאה עוד מקצה הרחוב הוא יבקש ממך לעזור לך עם התיק...  לעיתים הם מתביישים כי אולי לא תרצי להיעזר.. אז עזרי להם לעזור לך, ובקשי...

בס"ד

"אתה יודע? התיק שלי כבד, אני אחרי שבוע בשירות, תוכל ללכת יותר לאט?"

ואם הוא עדיין לא מבין, לעצור רגע, להניח את התיק "אוף, כבד לי מאוד..."

ופעם הבאה לא להגיע ישר מהאוטובוס.....

אולי הוא לא מרגיש נעים להציע..

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים