כשהגדול שלנו היה בן בערך שנתיים, העברנו אותו ממיטת התינוק למיטה אחרת, ואת מיטת התינוק קיבל האח הקטן.

סיפרנו לו בהתרגשות שהוא הולך לקבל מיטה חדשה. איזה כיף לו! ואת המיטה הישנה יקבל אח שלך...

שיתפנו אותו גם בהרכבה של המיטה החדשה, ויכול להיות שאפילו נתנו לו לבחור בין שתי אפשריות להעמדה של המיטה החדשה.

אם הוא קינא באח שלו ש"לוקח" לו את המיטה הוא לא הראה שום סימן. להפך, היה נראה שהוא מרוצה מהמיטה החדשה (שהיא גם מיטה "של גדולים")

מה שכן, אילו זה היה בבחירה שלי, דווקא הייתי מעדיפה להעביר את הגדול למיטה אחרת עוד לפני הלידה, ולהשתמש במיטת תינוק לתינוק החדש מההתחלה, הרבה יותר נוח בעיני, ובפרט שיש לנו מיטת תינוק נוחה במיוחד.

בת שנתיים חודשיים לפני הלידה למיטה בחדר אחר

ברוך השם היא מיד הסכימה לעבור, עשינו מזה עסק וכו'

בתקופת הלידה לא היינו בבית וכשחזרנו אוטומטית זה היה המיטה של הקטן 

והיא שכחה שהמיטה הייתה שלה...

אז אני ממליצה לך להעביר אותו עכשיו, מקווה שזה יהיה בקלות.

קנינו עוד מיטת תינוק.

את אומרת שאת לא רוצה להעביר אותו עכשיו והוא באמת קטן שנה ו4 זה זמן מצויין להישאר עדיין במיטת תינוק. הסיבה- שאת צריכה את המיטה לאח הקטן יותר- בעיני זו לא סיבה מספיק טובה.

חכו ללידה ותראו- אם הילד נראה בעיניך בשל למעבר אז תסבירו לו שהוא צריך מיטה של גדולים והוא יקבל את זה ממקום אמיתי. כרגע נראה לי לא שייך בעיקר בגלל שאת לא חושבת שהוא צריך לעצמו מיטה של גדולים.

את הגדולה שלי העברתי גיל שנה וחצי למיטת מעבר. הסברנו לה שהיא כבר גדולה, הבינה את זה טוב יחסית. בלילות הראשונים ישבתי לידה כי היא קצת פחדה מהשינוי, אבל מאז ועד היום (4.3) היא במיטה הזאת ואני כ"כ לא מתחרטת שעשיתי את זה כי היא גם ככה עברה משבר כזה רציני כשנולד לה אח, לפחות חסכתי לה ולי עוד קושי. 

את הגדולה העברנו למיטה רק בגיל שנתיים.

כל הזמן הזה היא הייתה במיטה מעץ לול ואחותה (קטנה ממנה בשנה וחודש) הייתה בלול פלסטיק.

כשאחותן השלישית עמדה להיוולד.

העברנו את הגדולה בת שנתיים למיטה רגילה, את אחותה בת השנה ללול מעץ.

ואת התינוקת שנולדה היא הייתה בלול שהתפנה.

אם ההתלבטות היא לגבי קניית לול חדש- אפשר לקחת מיד שרה לול לשלושה חודשים (כולל מזרון)

גיל שנה ושבע הרבה יותר קל לגמילה, הם יותר מבינים.

בהצלחה רבה והעיקר- הרבה מאוד סבלנות.

מיטת התינוק משמעותית מאד גם לך וגם לתינוק- אם זה עוד טוב לו...

גם אצלי יש ילדים צפופים.

ממילא בהתחלה- התינוק החדש יהיה בעריסה. אני סחבתי בעריסה עד גיל חמישה חודשים ואז הגדולה יותר כבר התרגלה לנוכחות תינוק חדש, לא היתה קנאה והיא היתה מספיק גדולה לעבור למיטה רגילה.

היא עברה מרצונה ל"מיטה של גדולים כמו של אבא ואמא" ושמחה מאד לתת את המיטה שלה לאחותה הקטנה "כי היא תינוקת וצריכה מיטה של תינוקים"....

אני חששתי להוציא מוקדם מידי, ולקחת את הביטחון שלה (במיוחד שהיא היתה ילדה שזזה המון תוך שינה, ועד היום מוצאת את עצמה על הרצפה כמה פעמים בלילה- בת 5...)

שימי לה קרש

אני גם העברתי למיטת מעבר, קטנה ועם קרש שלא תיפול

או להתחיל ממש עכשיו- חודשיים לפני הלידה- או לדחות.

ממליצה בחום "הלוחשת לתינוקות" של טרייסי הוג ("חוכמה בגויים תאמין") מדברת על הנושא בהרחבה

העברנו בגיל שנה וחצי בערך, חודשיים לפני שילדתי. 

חוץ מזה שהגדול לא יחשוב שלוקחים לו את המיטה כבר היה לי כבד להרים אותו ללול. 

מה שעשינו זה להרכיב את המיטה יחד איתו - בד"כ זה הברגה יחסית פשוטה. 

הוא "עזר" לנו לבנות לו מיטה חדשה, לשים מצעים חדשים... 

וכשהרכבנו מחדש את המיטת תינוק כשבוע לפני הלידה הוא כבר ידע שזאת המיטה לתינוק, ושהוא גדול ויש לו מיטה חדשה. 

מה שכן, בלילות הראשונים תהיה טיילת מהמיטה עד שהוא יירדם, כי פתאום הוא יכול לצאת לבד מהמיטה.

אבל בבוקר זה ממש כיף שהוא בא להעיר אותנו  

ב"הצלחה!!!

קראנו את כל התגובות שלכן, והחלטנו שנשאיר אותו במיטת התינוק גם אחרי הלידה... היא תישאר המיטה שלו לעוד זמן, ובתור מיטה נוספת נשתמש פשוט בלול =)

המון תודה לכולכן! כיף שיש כזה פורום להתייעצות

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...